חובות משקי הבית זינקו ב-23% בשלוש שנים: "בנק ישראל צריך לרסן"

נציג בנק ישראל, יוסי סעדון, בוועדת הכספים: "הגידול בחובות מטריד, אבל זה עדיין זה לא ברמה של סיכון"

צבי זרחיה
זהבה גלאון ומשה גפני
זהבה גלאון ומשה גפניצילום: אמיל סלמן
צבי זרחיה

 בכיר בנק ישראל, יוסי סעדון, הזהיר היום (ב') בדיון בוועדת הכספים מהגידול בנטילת אשראי צרכני על ידי הציבור. בדיון התברר שסך חובות משקי הבית בישראל לדיור, באמצעות משכנתאות ולצרכים משתנים חצו לראשונה את רף חצי טריליון השקלים, ועומדים כיום על כ-504 מיליארד שקל, עלייה של 23% בשלוש השנים האחרונות בלבד.

סעדון, ראש תחום מדיניות מאקרו-יציבותית בבנק ישראל, אמר כי "יש גידול נומינלי מטריד בחובות של משקי הבית, אבל זה עדיין זה לא ברמה של סיכון. אנחנו מקיימים השוואה לרמות החובות בעולם. בהשוואה בינלאומית אנחנו במקום נמוך. כשמורידים את האשראי לדיור, אנחנו לא במקום מהנמוכים בעולם, כי אזרחים רבים נוטלים הלוואות לרכישת רכב, למימון טיולים וזה אכן מטריד אותנו. מצד שני, אנחנו עדים לרפורמות שנועדו להגדיל את התחרות באשראי הצרכני והשיפור בתחרות מעודד לקיחת עוד אשראי ויש לקחת את זה בחשבון".

סעדון הוסיף כי "התפקיד שלי זה לעקוב אחר הסיכונים למערכת הפיננסית. כשאנו דואגים למערכת הפיננסית אנחנו דואגים  לכך שהיא שתוכל להחזיר את החובות שלה למשקי הבית. כשזיהינו סיכון במשכנתאות נקטנו בצעדים לשמירה על היציבות של המערכת הפיננסית אבל גם של המשפחות".

סעדון אמר את הדברים בדיון ב"הר החובות" של משקי הבית שאותו יזמו חברי הכנסת זהבה גלאון (מר"צ) ואורי מקלב (יהדות התורה).

ח"כ גלאון אמרה כי "הר החובות מטריד מאוד. הדבר הוביל לעלייה של 75% בבקשות לפשיטות רגל. אנחנו יודעים איך זה מתחיל, מחוב של כמה עשרות אלפי שקלים שמתגלגל ונצבר לחוב גדול. מדובר בהצטברות מהירה של החוב ושל פשיטות רגל עם השלכות רבות על האזרחים ועל היציבות הפיננסית. אם לא נתייחס עכשיו במלוא הרצינות לנשוא, זה יתפוצץ לנו בפרצוף בעוד כמה שנים. צריך לברר איך בנק ישראל מרסן את היקף החובות של משקי הבית ומה האסטרטגיה של ממשלת ישראל בנושא, האם היא בכלל מעוניינת לצמצם את התופעה, או שהעברת החוב מהמדינה לציבור זו אסטרטגיה מבחינתה. יש המון פשיטות רגל וזו נורת אזהרה לכולנו".

ח"כ מקלב אמר כי "מדובר בנושא עם השלכות חברתיות רבות שמשליך על בתים רבים בישראל. גם משכנתאות, בהיקף חובות של 350 מיליארד שקל למשכנתאות וכ-150 מיליארד שקל הלוואות למשקי בית לצרכים שונים. יש כאן תופעה של פיתוי והטעייה של אותם גופים שנותנים ההלוואות בתחכום מסוים וחוסר שקיפות. תופעה שאנחנו צריכים להתמודד איתה. משפחות פושטות רגל ונכנסות לקריסה כלכלית שאין לה שיקום ויש לנו מחויבות ערכית ומוסרית לאותם משקי בית".

רפרנט מאקרו באגף התקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט, הסביר כי "אנחנו במקום נמוך יחסית לעולם באשראי למשקי בית, הן במשכנתאות והן במשקי בית לצרכים שונים. אם אני מפריד ביניהם, במשכנתאות ממש נמוכים בהשוואה בינ"ל ובאשראי למשקי בית קרובים לממוצע ה- OECD".

מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל טען כי "שוק האשראי הקמעונאי נמצא היום בלא פחות ממהפכה. הסיכון עלה, אך עדיין לא מטריד. הממשלה עושה פעולות דרמטיות לשנות את שוק האשראי ולהכניס שחקנים חדשים להוזלת האשראי וזה החלק החיובי מבחינה ציבורית. יש לזה יתרונות ככל שיש יותר שחקנים מחיר האשראי יהיה זו יותר, השאלה אם הממשלה עושה את זה נכון והאם יש מספיק תהליכי בקרה. צריך מאגר נותני אשראי של כל נותני האשראי ולא רק הבנקים כך אדע לגבי כל אזרח כשתהיה בדיקה אילו הלוואות לקח מכל נותני האשראי והסיכון על הלוחות גדל מהיעדר המידע".

יו"ר ועד הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הודיע כי הוועדה תקיים מעקב אחר התנהלות הרגולטורים הכלכליים בכל הנודע להסדרת שוק נותני האשראי. גפני דרש מבנק ישראל, ממשרד האוצר ומרשות הביטוח ושוק ההון, לעדכן את הוועדה בשבועות הקרובים, מהם הצעדים שבכוונתם לנקוט על-מנת לקיים בקרה בנושא ועל מנת למנוע משבר פיננסי גדול בתוך שנים אחדות במידה שחובות משקי הבית יטפחו לממדים כאלה שיסכנו את המשק.

"מכיוון שמשנים את כללי המשחק בכל הנושא של האשראי והמשכנתאות, יתכן שהגיע הזמן שהממשלה תחוקק חוק שיסדיר את העניין. למשל, אדם לוקח הלוואה באיזה מקום ולא יודעים מול איזה סיכונים עומד כי יש לו הלוואות מעוד מקומות ואת זה הבנק למשל לא יכול כיום לדעת בבואו להעמיד לו הלוואה נוספת".

בטט השיב לגפני: "מאגר המידע של נוטלי אשראי אמור לתת מענה בזה. בנק ישראל מקים כעת את מאגר נוטלי האשראי". חברי הכנסת בוועדה דרשו לקבל פירוט ודיווח על התקדמות הקמת המאגר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker