הבנקים רוצים להגדיל את חגיגת האוברדרפט, ושהציבור ישלם - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים רוצים להגדיל את חגיגת האוברדרפט, ושהציבור ישלם

הריבית על האוברדרפט כפולה מזו על הלוואות צרכניות רגילות - מאחר שאין תחרות והלקוחות שבויים בידי הבנקים ■ כעת הכנסת נדרשת לעשות סדר בשוק ההלוואות, ולהחליט על תקרת ריבית האוברדרפט

4תגובות
אישה מתעסקת עם ניירת וביורוקרטיה
ללא קרדיט

עמוד הבית של אתר ההלוואות הבריטי וונגה אינו מותיר מקום לספקות באשר לריביות הגבוהות שנגבות בשוק ההלוואות.

במרכז העמוד מובאות שתי דוגמאות להלוואות שמעמידה וונגה ללקוחותיה - הלוואה ל–14 יום והלוואה לשלושה חודשים. הלוואה בת השבועיים של 200 ליש"ט צומחת ל–222 ליש"ט שהלווה צריך להשיב, והלוואה של 350 ליש"ט לשלושה חודשים גדלה ל–525 ליש"ט שעל הלווה להחזיר. בשני המקרים הריבית השנתית על ההלוואה היא 292%, שהיא ריבית המקסימום שהמחוקק הבריטי מאפשר לגבות. עד לפני שנתיים לא היתה תקרת ריבית בבריטניה, ואז ענף ההלוואות היומיות (payday loans) התהדר בהלוואות שניתנו בריביות של 5,000%.

ענף ההלוואות היומיות התפתח בעולם בעקבות המשבר הפיננסי העולמי של 2008, והמצוקה שאליה נקלעו צרכנים רבים שמצאו עצמם מסורבים על ידי הבנקים. הפתרון ניתן על ידי השוק החופשי - הלוואות קצרות מועד שאינן דורשות ביטחונות. הדרישות היחידות להלוואות אלה הן החזקה בחשבון בנק ומתן הרשאה למלווה לגשת לחשבון הבנק, בריביות נשך. ההלוואה הממוצעת ניתנת לשבועיים, וההערכה היא שבארה"ב לבדה כ–19 מיליון איש נזקקים לשירות ההלוואות קצרות הטווח. גם בארה"ב ענף זה פעל תחילה ללא כל תקרת ריבית, אבל עם הזמן התעורר המחוקק והטיל הגבלות ריבית שונות. אלא שחרף ההגבלות שנקבעו, הריבית בארה"ב עודנה גבוהה, ובקליפורניה, למשל, מלווי ה–payday גובים ריבית של 460%.

הניצול האכזרי בשוק ההלוואות היומיות בעולם מונח כעת על שולחנה של ועדת החוקה של הכנסת, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי. נושא זה עולה במסגרת הדיונים על הצעת "חוק אשראי הוגן", שהפרק העיקרי בו עוסק בקביעת תקרת ריבית מותרת להלוואות בישראל. מ–1993 יש תקרה כזו - 8% ריבית - אבל התקרה חלה על גופי הלוואות חוץ־בנקאיים בלבד. זאת תקרה מגוחכת לאור העובדה שהבנקים בעצמם הודו בפני ועדת החוקה שהם מעמידים הלוואות צרכניות בריביות של עד 22%. בין ה-8% שמותרים היום בישראל ל–100%–292% שנגבים בבריטניה, למשל, יש מרווח עצום - והוויכוח הנוכחי בוועדה מתמקד בדיוק במרווח הזה.

ניסן סלומינסקי
אוליבייה פיטוסי

אין דרך להצדיק את הריבית הגבוהה

למעשה, מסתמנת כבר הסכמה בוועדה על כך שתקרת הריבית בישראל תועלה ל-15% (שיתווספו ל-3% ריבית פיגורים, כלומר 18% בסך הכל), ותקרה זו תחייב הן את הבנקים והן את גופי האשראי החוץ־בנקאי. עם זאת, ההסכמה הזאת טומנת בחובה שתי בעיות קשות.

האחת היא בעיה ייחודית לישראל, והיא החשד של הכנסת כי בשל היעדר התחרות בשוק האשראי הצרכני בארץ - הבנקים ינצלו את התקרה שקבעה הכנסת כדי לייקר את ההלוואות שהם מציעים. כיום הבנקים גובים באשראי הצרכני (לא כולל משכנתאות על דיור) ריביות של עד 22%, אבל הריבית הממוצעת היא של 6.7%. החשש בכנסת הוא שנתון זה יתחיל לטפס כלפי מעלה, מפני שהכנסת לכאורה נותנת גושפנקה לריבית של עד 15%.

נתונים בתכבה

בעולם תחרותי תהליך כזה כמובן לא יכול לקרות. בעולם לא תחרותי כמו ישראל - החשש הזה אינו מופרך. הראיה לכך היא שבנתח מתוך ההלוואות הצרכניות שבו הבנקים שולטים ללא כל תחרות - הלוואות האוברדרפט (מסגרת אשראי בחשבון העו"ש) - הם גובים ריבית ממוצעת של 8% על חריגה בתוך מסגרת האשראי, וריבית של 14% בממוצע על חריגה מהמסגרת. מאחר שהלוואת האוברדרפט היא הלוואה בטוחה מאוד - ההלוואה ניתנת ללקוחות ותיקים של הבנקים, והיא מובטחת במשכורת שנכנסת מדי חודש - אין דרך להצדיק את גובה הריבית הזאת, אלא בתחושה של הבנקים כי בכל הקשור לאוברדרפט - הציבור שבוי בידיהם.

כדי למנוע ניצול לרעה של תקרת הריבית המתוכננת, ועדת החוקה מנהלת דיונים עם בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים על כך שתקרת הריבית תיקבע כהוראת שעה לשלוש שנים בלבד. אם בתום שלוש השנים יימצא כי אירע ניצול לרעה של תקרת הריבית - הגוף שניצל לרעה ייקנס, ותיקבע לו תקרת ריבית נמוכה יותר, נניח של 10%. כך יכול, תיאורטית, להיווצר מצב שבו בעוד שלוש שנים יהיו כמה תקרות ריבית שונות במשק, לפי ההתנהלות של כל גוף.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
בלומברג

הבנקים מרוויחים 4.2 מיליארד ש' מהמינוס

הבעיה השנייה היא בעיה עולמית, והיא בעיית שוק ההלוואות קצרות הטווח - ההלוואות היומיות. כפי שאפשר ללמוד מהניסיון העולמי, לשוק זה יש ביקוש רב, בעיקר בקרב צרכנים קשי יום. ברור כי שוק ההלוואות קצרות הטווח מסוכן מאוד, שהריביות בו גבוהות משמעותית מאלה של ההלוואות ארוכות הטווח. תקרה של 15% כנראה לא תאפשר לשוק כזה להתקיים בישראל, ולכן ועדת החוקה, בנק ישראל, משרד המשפטים ומשרד האוצר מתלבטים אם להחריג את שוק ההלוואות קצרות הטווח מתקרת הריבית. אבל גם אם יוחרג שוק זה, אין הכוונה לאפשר ריביות של 100%–460% כמו בעולם. ועדת החוקה עומדת לקבוע תקרת ריבית פלילית של 30%–40%, כך שגביית ריבית גבוהה ממנה תיחשב לעבירה פלילית. ההתלבטות לגבי תקרת הריבית היא בטווח שבין 15% ל–40%, ואין להמעיט בערכה של התלבטות זו.

חשובה במיוחד ההכרעה לגבי אילו הלוואות יוחרגו מתקרת ה-15%, כלומר אילו הלוואות ייחשבו בישראל להלוואות קצרות טווח - המקבילה הישראלית ל-payday loans. ככל הנראה ענף ניכיון הצ'קים ייכנס לתוך ההגדרה הזאת, משום שמדובר בגרסה הישראלית להלוואות קצרות הניתנות ללווים מסוכנים. בפועל, השוק האפור הלא חוקי בישראל פועל בעיקר באמצעות ניכיון צ'קים, ויש חשש כי בכך המדינה נותנת הנחה דווקא לכרישים של השוק האפור. אבל מאחר שהכנסת עומדת לקבוע תקרת ריבית פלילית - קרוב לוודאי שהפרצה הזאת תיסגר.

לפיכך, נשאר הוויכוח אם הלוואות האוברדרפט ייחשבו גם הן הלוואות קצרות טווח, בהיותן הלוואות "מתגלגלות" שאינן תחומות בזמן. הבנקים לוחצים שכך יהיה, וברור מדוע - כבר היום הריביות על האוברדרפט מכניסות לבנקים כ-4.2 מיליארד שקל בשנה, לעומת 8.5 מיליארד שקל שמכניסות להם ההלוואות הצרכניות הרגילות - אף שסכום ההלוואות הצרכניות גבוה פי ארבעה. כלומר, כבר היום הלוואות האוברדפרט ניתנות בריבית ממוצעת כפולה מזו של ההלוואות הצרכניות הרגילות (ללא דיור) - 10.8% לעומת 5.7%, בהתאמה. הסיבה להפרש הגדול בין גובה הריביות טמונה בתחרות. הציבור יכול לקבל הצעות שונות מבנקים אחרים או מספקי אשראי חוץ־בנקאי לגבי הלוואות צרכניות, ואילו באוברדרפט הוא כבול לבנק שלו.

את הנתח הרווחי והלא תחרותי הזה הבנקים בוודאי ישמחו לשפר ולהגדיל עוד יותר, אם המדינה תיתן להם אפשרות לגבות ריבית גבוהה מ-15%. זאת בדיוק הסיבה לכך שלמדינה אסור להסכים לכך: הלוואת האוברדרפט אינה הלוואה שניתנת לצרכנים קשי יום, והיא אינה הלוואה מסוכנת שדורשת ריבית גבוהה. להפך: זוהי הלוואה שמעמד הביניים הישראלי הוא הצרכן העיקרי שלה, והיא מובטחת גם בהיכרות רבת שנים של הבנק עם הלקוחות שלו וגם במשכורת החודשית. אין כל הצדקה לריביות הגבוהות שנגבות על האוברדרפט כבר היום, ובוודאי שאין הצדקה לאפשר לבנקים להעלות עוד יותר את הריבית על האוברדרפט. הסיבה העיקרית לריביות האוברדרפט הגבוהות היא משום שאין עליהן תחרות - ולכן על המדינה להכביד את הרגולציה בתחום זה, ובוודאי שלא להקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#