יו"ר רשות ניירות ערך: "הקלות מס על שוק ההון הן צו השעה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יו"ר רשות ניירות ערך: "הקלות מס על שוק ההון הן צו השעה"

פרופ' האוזר נתן מספר פתרונות, ביניהם פטור של 60 אלף שקל על רווחי הון בבורסה, הפחתת המס על היזמים שהנפיקו חברה בבורסה מ-30% ל-15% ועידוד חשבון השקעה פרטי שיהנה מהפטורים הקיימים בקופת גמל

16תגובות
שמואל האוזר
מוטי מילרוד

"אני משוכנע שהקלות מס בשוק ההון הן צו השעה. הן תעודדנה פעילות בשוק ההון, ולהערכתי, אף תגדלנה את ההכנסות למס הכנסה. אני סבור שבעת הזו ניתן ליזום הוראת שעה להקלות במס על רווחי הון בבורסה". כך טען היום פרופסור שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, בנאום שנשא בקריה האקדמית של אונו.

דבריו של האוזר מופנים בעיקר למשרד האוצר, המעוניין להוריד את יוקר המחייה ולהפנות את המשקיעים הישראלים להשקעה בבורסה כתחליף לנדל"ן. לכן, קרא האוזר לכנסת להתחיל בחקיקה שתעודד את אפיק ההשקעה בבורסה בחברות מפוקחות ושקופות לציבור. חקיקה זו, לטענתו, תפריח את שממת הבורסה ותעניק תמריצים לחברות להנפיק בישראל.

האוזר אמר כי "הגיע הזמן לעשות אפליה מתקנת לטובת חברות שקופות ומפוקחות, ואפליה מתקנת לטובת משקיעים בני"ע נסחרים בבורסה בכלל, ומשקיעים מוסדיים בפרט, באמצעות תמריצי מס למשקיעים ולחברות שרושמות למסחר מניותיהן".

בין ההצעות שמנה בנאום היו פטור של עד ל-60 אלף שקל בשנה מרווח הון, בדומה לפטור הקיים על השכרת דירה, אפיק המהווה אלטרנטיבת השקעה בנדל"ן. בנוסף, דיבר על הורדת המס ליזמים שינפיקו את החברה בבורסה מ-30% כיום ל-15%. עוד הציע האוזר כי הכנסת תחוקק חוק חדש שיאפשר לציבור לפתוח חשבון השקעה - בדומה לקופת גמל להשקעה - לו ינתן פטור ממיסים, כפי שמתאפשר בארה"ב.

גם הפעם המשיך האוזר לקרוא לכלל הרגולטורים לבלום את שטף החקיקה. "חברות יודעות להתמודד עם רגולציה קפדנית. אבל עם תזזיתיות-רגולטורית קשה להתמודד. ומכאן הצורך ב"הודנא" רגולטורית – שביתת נשק של רגולטורים".

האוזר ציין מקרה של אדם בו פגש שנדרש לגייס הון לפעילות מסחרית והעדיף לשלם ריבית יותר גבוהה של 6% - העיקר לא לחשוף את עצמו לעניין הציבורי הגבוה הכרוך בהנפקה. "הוא סיפר לי שלמרות שחתמים הבטיחו לו שיוכל לגייס חוב בבורסה במחיר של כ-3.5% לצורך פעילותו, בהשוואה לבנק שם אמרו לו שהוא ייאלץ לשלם ריבית גבוהה מ-6%, הוא החליט לגייס בשוק הפרטי כי הוא רוצה להימנע מהעליהום והחשיפה שכרוכה בהנפקה לציבור. אתם מבינים? זה הרי אבסורד. זה מלמד במספרים מהו הערך השלילי שאנשי עסקים מייחסים כיום להפיכת חברה לציבורית".

"לכן, בהפוך על הפוך, אני מציע לא רק להפסיק עם העליהום על אנשי העסקים ועל החברות הציבוריות ולהפסיק לחבוט בהן, אלא ליזום דווקא הטבות והקלות לחברות ציבוריות משום שכולנו שותפים בהן, משום שהן שקופות, ומשום שחברות ציבוריות משגשגות הוא אינטרס של כלל הציבור.

"אני בעד מערכת תמריצים שתגרום לכך שמשקיעים מוסדיים יעדיפו להשקיע בחברות בורסאיות שקופות ומדווחות, ומערכת תמריצים לחברות כדי שתעדפנה לגייס כסף בבורסה. נראה לי לא סביר שיש לעיתים יתרון כלכלי דווקא להשקיע בחברות שמניותיהן או אגרות החוב שלהן לא נסחרות בבורסה, רק משום שאפשר לשערך את הנכסים הלא סחירים לפי מודלים, לא במחירי שוק, לא באופן שוטף, וכשעין הציבור אינה שוזפת אותם ולכן לא יודעים בדיוק מה קורה.

"במילים אחרות, לדעתי, הגיע הזמן לעשות אפליה מתקנת, לטובת השקעה בנכסים סחירים ובכלל זה: אפליה מתקנת לטובת חברות שקופות ומפוקחות, ואפליה מתקנת לטובת משקיעים בני"ע נסחרים בבורסה. אפליה מתקנת יכולה להיות בדרך של תמריצי מס למשקיעים המוסדיים שמשקיעים בבורסה, ו/או לחברות שרושמות למסחר מניותיהן, או בדרכים אחרות".

עוד ציין האוזר את העובדה כי המוסדיים לא נוטים להשקיע בישראל כספים בחברות טכנולוגיה בהתהוות. "זה מוזר שהחסכונות שלנו אצל המשקיעים המוסדיים שמקבלים מיליארדי שקלים בחודש שהמחוקק סידר להם באמצעות חובת חיסכון פנסיוני, לא מפתחים את המיומנות הזו במדינת הסטארטאפ. זה מוזר שחברות הטכנולוגיה מקבלות מחירים גבוהים יותר בחו"ל. וזה לא סביר שמיליארדי השקלים שאנחנו חוסכים מדי חודש, בקצב הולך וגדל, מופנים למימון פעילות עסקית בחו"ל, והם אינם חלק מהמאמץ 'המלחמתי' של הממשלה לתמוך בכלל החברות ישראליות, וחברות טכנולוגיה וחברות קטנות ובינוניות בפרט.

"כל אלה מחזקים את הצורך במתן תמריצים לאלה שמשקיעים עבורנו את חסכונות הפנסיה שלנו כדי שיהיו מעורבים יותר בהשקעות הללו בישראל, ורחמנא ליצלן, אני מקווה שלא נגיע לזה, אולי גם לשקול להטיל חובה עליהם להשקיע שיעור מסויים בחברות טכנולוגיה ישראליות ובחברות קטנות ובינוניות בבורסה".

הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, נשאה גם היא דברים באירוע: "רשות שוק ההון פועלת במגוון דרכים לוודא שהחוסך יקבל גמלה ראויה לאחר יציאתו לפנסיה. יזמנו את קרנות ברירת המחדל שמאפשרות לכל עובד להצטרף בקלות וליהנות מדמי ניהול נמוכים, ובנוסף אנו מאפשרים לחוסכים מעורבים לבחור את מסלול הפנסיה המתאים להם. נדבך חשוב בכך הוא המסלקה הפנסיונית שמקלה על הצפת המידע. לראייה, ב-2016 הוגשו למסלקה כמיליון בקשות למידע. הצפת המידע מבטיחה את זכויות החוסך, ומאפשרת לו להגדיל את מעורבותו בכספו שלו. אנו כבר רואים גידול מסוים בכמות החוסכים המתעניינים. אנו פועלים לחיזוק מגמה חשובה זו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#