"ההלוואות שנותנים הבנקים - כמו מלח באוכל. יותר מדי זה לא טעים וגם לא בריא"

המפקחת על הבנקים קיימה מסיבת עיתונאים בעקבות פרסום הדו"ח של הפיקוח על הבנקים על מערכת הבנקאות ל-2016 ואמרה כי "האשראי הצרכני הוא כמו מלח שמוסיפים לאוכל, כי אחרת האוכל לא טעים — אבל אם שמים יותר מדי מלח, נוצר מצב שבו האוכל גם לא טעים וגם לא בריא"

מיכאל רוכוורגר
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה ברצילום: עופר וקנין
מיכאל רוכוורגר

"האשראי הצרכני גדל בצורה חדה, כך עלה גם הסיכון והגענו לנקודה שבה צריך כבר להיזהר — והבנקים צריכים לאזן את המטוטלת של האשראי הצרכני", כך אמרה היום (ד') המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, במסיבת העיתונאים שקיימה בתל אביב בעקבות פרסום הדו"ח של הפיקוח על הבנקים על מערכת הבנקאות ל-2016.

"עד 2011 הבנקים נתנו משקל גדול יותר לאשראי ללווים גדולים", הוסיפה בר. "אחר כך, בעקבות כשלים בפרעונות ושינויי רגולציה, הם העבירו את המטוטלת למשקי בית ולעסקים קטנים — זה היה נכון. עכשיו צריך שוב לאזן — המיקוד צריך להיות מפוזר יותר בין עסקים למשקי בית, כדי שלא נמנף אותם יותר מדי".

לדברי בר, "האשראי הצרכני הוא כמו מלח שמוסיפים לאוכל, כי אחרת האוכל לא טעים — אבל אם שמים יותר מדי מלח, נוצר מצב שבו האוכל גם לא טעים וגם לא בריא. אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחויות באשראי הצרכני ומודעים לכך שהבנקים שנותנים את האשראי לא רואים את התמונה הכוללת של הלווים, שכן הם לא יודעים כמה חוב נטלו אותם לווים בבנקים אחרים או בחברות כרטיסי אשראי. אם נהיה סבורים שהסוגיה מתרחבת, והגידול באשראי הצרכני יהפוך מדאיג יותר, יש לנו מספיק כלים בארסנל ולא נהסס להשתמש בהם".

בר התייחסה גם לעלייה במחיקות שביצעו הבנקים ללקוחות פרטיים: "כיום, יותר משקי בית נקלעים לקשיים בהחזר החוב, ויכולת הבנקים לגבות מהם את החוב ירדה. חובות צריך להחזיר — גם עסק גדול וגם משק בית. אנחנו לא נוותר בנושא הזה. עם זאת, כשנקלעים לקשיים כמו אבטלה או מחלה, אנו מצפים שהבנק יהיה הוגן כלפי הלקוח וינהל הסדר בצורה שתכבד אותו".

המפקחת על הבנקים נשאלה גם על המלצתה בפני ועדת שטרום שלא להפריד את חברת כרטיסי האשראי כאל מהבנקים המחזיקים בה, דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%). זאת, בניגוד לישראכרט ולאומי קארד שיופרדו בתוך כמה שנים מהבנקים הפועלים ולאומי המחזיקים בהם. מהדו"חות הכספיים של כאל עולה כי החברה גובה מלקוחותיה הפרטיים את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר, כ-11%, וכן ממשיכה ליהנות מהחזקה במונופול דיינרס בתחום הסליקה. האם בר טעתה כשהתעקשה לאפשר לכאל להישאר בבעלות הבנקים? "עדיין מוקדם מדי לבצע הערכות של הצלחה או כישלון של אופן יישום רפורמת שטרום", ענתה. "מה גם שישנם הבדלים בתמהיל תיקי האשראי של החברות, שחלקן למשל מעניקות יותר אשראי לרכבים שמגובים בשעבודים".

בר נשאלה גם אם תתערב ותפתח לתחרות את שוק סליקת כרטיסי אשראי מסוג דיינרס, הנשלט כיום על ידי כאל (נתח שוק של כ-4%) וכרטיסי אשראי מסוג אמקס (נתח שוק של כ-7.5%) - שהיא חברה אחות של ישראכרט. "מדובר בהחלטה של שר האוצר" השיבה. "מדובר בסוגיה שיש לה יתרונות וחסרונות. בינתיים, לאור הצורך להטמיע שינויים רבים אחרים במערכת הבנקאות, אני לא רואה סיבה למהר ולבצע שינויים בשוק סליקת דיינרס ואמקס".

לדברי בר, עדיין לא התקבלו אצלה אינדיקציות לגבי שיעור העמלה הצולבת המעודכן (העמלה שמשלמים בתי עסק לחברות כרטיסי אשראי) — פרמטר שעשוי להשפיע מאוד על המחיר שיקבלו הפועלים ולאומי על חברות האשראי ישראכרט ולאומי קארד. היא הוסיפה כי ההחלטה תתקבל ביולי, ובינתיים היא מחפשת את השיעור הראוי והמתאים לישראל – לאור השונות הגדולה בשיעור העמלה הצולבת בין מדינות שונות בעולם.

"עדיין מוקדם להגיד אם ישראכרט ולאומי קארד יימכרו למשקיע חיצוני או יונפקו בבורסה", הוסיפה בר. "אנחנו לא רואים בעיה במכירה של החברות הללו, שכן מדובר בנכסים מעניינים, וגם הנפקה בבורסה היא מסלול לגיטימי. יש התעניינות בחברות המופרדות, אך בכל פגישה עם מתעניינים פוטנציאליים אני שומעת מהם עד כמה חשוב שתהיה ודאות רגולטורית בענף כרטיסי האשראי והפיננסים".

בתקופה האחרונה התבטאה שרת המשפטים איילת שקד על כך שהיא תעשה ככל שביכולתה בכדי שמגבלת חוק שכר בכירים ל-2.5 מיליון שקל בשנה שחלה שחלה על בנקים וגופים פיננסיים, לא תתרחב אל החברות הריאליות. בהקשר הזה אמרה בר כי "בנק ישראל תמך בנורמת השכר הציבורית, אבל הוא לא היה זה שקבע את הנורמה. נצטרך לראות את ההשפעה של הדברים לאורך זמן, אבל אני לא מאוד מוטרדת — כי עדיין אפשר לגייס אנשים מוכשרים מאוד למערכת הבנקאות, גם תחת מגבלות שכר".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ