מסלול הכסף של מוטי זיסר

אלביט הדמיה ופלאזה סנטרס, שהיו שבשליטתו של זיסר, מכרו ב–2012 מרכזים מסחריים בארה"ב ב–1.5 מיליארד שקל הכונסים מטעם הפועלים בתיק זיסר טוענים כי באמצעותעסקה סיבובית הוא לקח 50 מיליון שקל דמי תיווך בלי אישור של החברות

מיכאל רוכוורגר
מוטי זיסר
מוטי זיסרצילום: עופר וקנין
מיכאל רוכוורגר

במסגרת עסקה סיבובית שבה היו מעורבות חברות פרטיות שהתאגדו בחו"ל, שילמו אלביט הדמיה ופלאזה סנטרס למוטי זיסר כ–13 מיליון דולר (כ–50 מיליון שקל) דמי תיווך בעסקת מכירה של מרכזים מסחריים בארה"ב — כך טוען בנק הפועלים , הנושה הגדול של איש העסקים המנוח. לטענת הבנק, ההסכמים שבעקבותיהם קיבל זיסר את דמי התיווך לא עברו אישורים על ידי גורמים מוסמכים בפלאזה או באלביט הדמיה. אם אכן יתברר שדמי התיווך נלקחו מידי החברות הן יוכלו לטעון להחזר הסכומים מהעיזבון של זיסר, ובכך להצטרף להפועלים המחזיק בחלק הארי מהחוב.

הסכמי התיווך נחתמו ב–2011 בקשר לעסקה שביצעו ביוני 2012 חברת הנדל"ן אלביט הדמיה והחברה הבת פלאזה סנטרס, שהיו אז בשליטת זיסר. בעסקה מכרו שתי החברות 47 מרכזים מסחריים בארה"ב לחברת ההשקעות הפרטיות בלקסטון ולחברת הנדל"ן DDR תמורת 1.43 מיליארד דולר.

ב–25 באפריל 2017 הקימו שתי החברות ועדה בראשות יו"ר ועדת הביקורת של פלאזה, דוד דקל, כדי לבדוק את החשד הזה. מדובר בחשד לעבירות על החוק ועל כללי הרגולציה בהסכמי תיווך. מהדו"חות הכספיים הלא מבוקרים על ידי רואי החשבון שפורסמו בשבוע עולה כי ההנהלות והדירקטוריונים של שתי החברות, שבראשות רון הדסי, ידעו על עסקת המכירה אך לא על ההסכמים בדבר דמי התיווך שקביל זיסר.

הצורך של פלאזה סנטרס ואלביט הדמיה לתת גילוי בדו"חות נבע מהמידע שהובא בפני היועצים המשפטיים החיצוניים של אלביט הדמיה, משרד עוה"ד גרוס חודק ושות', על ידי עוה"ד גיורא ארדינסט ותומר ויסמן, המשמשים כונסים מטעם בנק הפועלים של נכסי זיסר. הפועלים הוא הנושה הגדול של זיסר המנוח, שחייב לו כ–1.5 מיליארד שקל. בגין החוב העצום נתן זיסר להפועלים ערבות אישית. מדובר באחד מהאשראים הבעייתיים ביותר שהוענקו על ידי הפועלים ללווה בודד בעשור האחרון.

ארדינסט מונה על ידי בית המשפט לכונס החברות הפרטיות של זיסר — מרכזי שליטה ואירופה ישראל, שדרכן שלט באלביט הדמיה — ולאיתור נכסי עזבונו. את החשד בעניין הסכמי התיווך העלה ארדינסט בפני עורכי הדין של אלביט הדמיה, והציג בעניין זה מסמכים לבית המשפט המחוזי בת"א.

העניין עלה בהתדיינות משפטית שמנהל הפועלים מול פיליפ מאייר, איש עסקים שווייצי ושותפו לשעבר של זיסר. בתגובה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתחילת אפריל, באמצעות עוה"ד ארדינסט וויסמן, ציין הפועלים: "כמה חודשים לפני שנחתמה עסקת ענק זו בארה"ב, ב–15 בנובמבר 2011 חתמו אלביט ופלאזה סנטרס על הסכם תיווך עם חברת לינקסרב פייננס הרשומה בבליז, ושבעליה לא ידוע.

"בהתאם להסכם התיווך הראשון, לינקסרב תשמש סוכן של אלביט הדמיה ופלאזה לצורך מציאת רוכש למרכזים המסחריים בארה"ב, ותתווך בעסקת הרכישה. בתמורה לכך תהיה לינקסרב זכאית לעמלה בגובה 0.9% מהסכום שבו יימכרו המרכזים בעסקה.

"על הסכם התיווך הראשון חתום זיסר בשם אלביט. מצד לינקסרב אין חתימה. ממסמכי רשם החברות של בליז ביחס ללינקסרב עולה כי היא הוקמה ב–14 באוקטובר 2011, חודש בלבד לפני החתימה על הסכם התיווך הראשון. ב–1 בינואר 2013, זמן קצר לאחר שהושלמה העסקה למכירת המרכזים המסחריים, נמחקה לינקסרב מהרישום.

"יום למחרת חתימת ההסכם התיווך הראשון, ב–16 לנובמבר 2011 חתמה לינקסרב על הסכם תיווך כמעט זהה עם חברת מינסטרל. בהסכם התיווך השני העבירה לינקסרב את כל התחייבויותיה מכוח הסכם התיווך הראשון למינסטרל, כך שמינסטרל התחייבה למצוא רוכש למרכזים המסחריים בארה"ב ולתווך בעסקת הרכישה.

"על פי העסקה השנייה, בתמורה לשירותה תהיה מינסטרל זכאית לעמלה בגובה 0.88% מהסכום שבו יימכרו המרכזים במסגרת העסקה (0.02% נותרים אצל לינקסרב). על הסכם התיווך השני חתום בשם מינסטרל לא אחר מאשר מיודענו מאייר. גם על הסכם זה אין חתימה מצד לינקסרב".

גיורא ארדינסט
גיורא ארדינסטצילום: מוטי מילרוד

בהתאם לכך טוענים בהפועלים: "לאחר השלמת העסקה שלחה מינסטרל חשבוניות בהן דרישה להעברת הכספים עבור שירות שניתן בקשר עם עסקת בלקסטון לחשבון החברה בבנק ליכטנשטיין לנדסבנק. הסכום המצטבר בחשבוניות הוא 12.74 מיליון דולר, המהווה קצת יותר מ–0.88% מסכום העסקה. גם על החשבוניות להעברת כספי התמורה למינסטרל חתום מאייר. כאמור וכעולה מתגובת מאייר, מינסטרל היא תאגיד שנוהל על ידי מאייר עבור זיסר. מאייר כותב בתגובתו כי הנהנים במינסטרל הם מרכזי שליטה וזיסר. אלא שהחל ב–2009 רק זיסר הוא נהנה בחשבון הבנק של מינסטרל.

"עולה שבעסקה המשולשת בין אלביט ללינקסרב ובין לינקסרב למינסטרל הועברו לכיסו של זיסר 12.74 מיליון דולר בסיועו של מאייר. על פני הדברים ברור כי מדובר בהברחת כספים שביצע זיסר במרמה לידיו הפרטיות בסיועו הנאמן של מאייר, החתום על כל המסמכים הרלוונטיים".

תפקידו האמיתי של מאייר

בבקשה שהגיש הפועלים לבית המשפט הוא העלה תהיות בנוגע לתפקידו האמיתי של מאייר, שחברת דוקל שבשליטתו היתה שותפה של זיסר המנוח בחברת מרכזי שליטה בבלגיה. הבנק תהה מדוע חברה זו ניאותה לסייע לזיסר לפרוע תשלומים לבנק ולשעבד את נכסיה כנגד החוב שלו. הפועלים טען כי מאייר היה איש קש של זיסר.

בבנק גם העלו תהיות מדוע בחר מאייר דווקא בדוד זיסר, בנו של מוטי זיסר, כדי שינהל את פעילות הנדל"ן והמלונאות שלו באירופה. עוד ציין הבנק כי בידי דוד זיסר נכסים בשווי של עשרות מיליוני יורו שלמעשה שייכים לאביו.

בנובמבר 2016 נענה נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, איתן אורנשטיין, לבקשת בנק הפועלים לקבל צו זמני להגבלת שימוש בנכסים נגד דוד זיסר, הבן, ברכה זיסר, האלמנה, ויצחק כהן חושן, שותפם של דוד זיסר ומאייר.

בפלאזה סנטרס ובאלביט הדמיה סירבו להגיב לדברים. עוה"ד אבי וינרוט המייצג את ברכה זיסר סירב להגיב.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ