פסק הדין הדרמטי שעשוי לגרום להעדפת עשירים ובריאים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פסק הדין הדרמטי שעשוי לגרום להעדפת עשירים ובריאים

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בשבוע שעבר — לבטל סעיפים בתקנות של קרנות הפנסיה הוותיקות — עשויה לחייב את המדינה להזרים עוד 40 מיליארד שקל פיצוי למבוטחי הקרנות ■ פרופ' רן חרמש, שתרם לגיבוש הפסיקה, טוען כי הקרנות קיצצו "פשוט כי הן יכלו"

15תגובות
פרופ' רן חרמש

בשבוע שעבר השליך שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, פצצה פנסיונית. פרנקל קבע כי שיש לבטל סעיפים בתקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות מבטחים ונתיב בנוגע לחישוב שכר לגמלה. הסיבה לכך היא שהתנאים שנקבעו בתקנון הרעו את התנאים הקודמים של התובע. המשמעות של פסיקה זו היא שהמדינה עלולה להזרים עוד 40 מיליארד שקל לעמיתי הקרנות כדי לפצותם על הגמלה המוקטנת. המדינה כבר הודיעה כי בכוונתה לערער.

ב–2003 הלאימה המדינה את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות בעקבות היותן קרנות פנסיה גירעוניות (גירעון אקטוארי). משמעותו של הגירעון היתה שבמוקדם או במאוחר (כל קרן לפי עומק הגירעון שלה) יגיעו הקרנות למצב שבו אין באפשרותן לעמוד בהתחייבויותיהן לעמיתיהן. המדינה מצדה הזרימה כ–80 מיליארד שקל כדי לסגור את הגירעונות, ובמקביל הוחלט לקצץ בגמלת העמיתים. לשם כך הוחלף התקנון הקודם של קרנות הפנסיה בתקנון אחיד.

ואיזו קרן פנסיה השיגה תשואה עדיפה בסיכון נמוך יותר? לגרף הפיזור לחצו כאן

התובע, ארז עברי, פרש לגמלאות ב–2011 בגיל 67 והיה זכאי לפנסיה משותפת משתי קרנות הפנסיה הוותיקות. לטענתו, הוא זכאי לגמלה חודשית של 25.9 אלף שקל, לפי 70% מהמשכורת הקובעת בפרישה — שהיתה כ–37 אלף שקל. התובע טען, באמצעות עו"ד אפרים מרקוביץ, כי החוק שהסמיך את המפקח להתקין את התקנון האחיד, לא הסמיך אותו להרע את התנאים של העמיתים.

כמו כן, נטען כי החוק לא עמד בסעיף 3 לחוק ההגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, מכיוון שהתקבל ברוב של 39 חברי כנסת — ולא כפי שנדרש, ברוב מוחלט של חברי כנסת (61). כאמור, השופט קיבל את הטענות הללו.

מי שתרם לגיבוש הפסיקה הוא פרופ' רן חרמש מאוניברסיטת בן גוריון, מומחה לסוציולוגיה של יחסי עבודה, ולשעבר יו"ר האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה.

לדברי חרמש, "הבעיה האמיתית של קרנות הפנסיה הוותיקות לא היתה הניהול. הבעיות האקטואריות של הקרנות נגרמו בשל שלוש סיבות: העלייה בהשתתפות הנשים בכוח העבודה — נשים חיות יותר וחוסכות פחות כי הן פורשות בגיל מוקדם; העלייה בתוחלת החיים, שמשמעותה תשלום גמלאות לתקופה ארוכה יותר; והעובדה שהגופים שהיו אמונים על אבטחת האיזון האקטוארי של הקרנות העדיפו להתעלם ולא להעלות את הפרמיה ששילמו העמיתים".

בקצרה

"הסיבה להלאמה לא היתה הגירעון"

חרמש מספר כי "בפסק דין דומה שלו ייעצתי, בג"ץ קוריצקי, מהנדס שעבר מקרן לקרן לפי ההסדרים הישנים היה צריך לקבל פנסיה מכובדת, אך לפי נוהלי הקרנות החדשות כל אחת חישבה בנפרד והוא הפסיד הרבה כסף. בדקתי אם קרנות הפנסיה בחרו בתחשיב הפוגעני משום שהן רוצות לשמור על איזון אקטוארי או שמדובר בחיסכון כספי טהור. מצאתי שאין בעיה ברציפות לאיזון האקטוארי. הם קיצצו פשוט כי הם יכלו".

המדינה צריכה לשאת בעלויות של מיליארדי שקלים בעקבות פסק הדין?

"האחריות לנושא היא של המדינה ולא של הקרנות. בראיון מ–2007 עם בנימין נתניהו, שפורסם ב–TheMarker, הוא הסביר מה היתה הסיבה האמיתית להלאמה — וזה לא הגירעון. הוא אמר אז כי 'קרנות הפנסיה היו במצב איום, אך רובן לא היו על סף קריסה ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים'. נתניהו דיבר אמת. מי שחושב שהרפורמה שלו מ–2003 נועדה כדי לפתור את בעיית הפנסיה של העובדים — טועה. הציעו לו להעלות את הפרמיה והוא התנגד לכך.

"הפתרונות יכלו להיות פחות פוגעניים כי השיטה עבדה טוב למרות שלא היתה בשיא היעילות. המדינה לא היתה צריכה להזרים כלום, אלא לחייב את המעסיקים והעובדים לשלם את המחיר הריאלי, ובזה הכל היה נפתר".

בשנים האחרונות האחריות על הפנסיה עוברת מהאזרח למדינה. ככה זה צריך להיות?

"לא הכל צריך להיות על חשבון המדינה, אבל היא צריכה לתת את הרובד הפנסיוני הראשון. יש מקום להשתתפות למי שנהנה מכך. כך למשל, לפני שנתיים פתרו בעיה של קיפוח אלמנים. אלמנות קיבלו פנסיית שארים גבוהה יותר משל אלמנים. לדרך שנבחרה, הקטנת הגמלה לכלל המבוטחים, יש הצדקה. כל תיקון משבש שיווי משקל".

עם העיוותים אנו לא בשיווי משקל?

"אף אחד לא מצפה שלא יהיו עיוותים. השאלה היא מה חומרתם וכמה כסף זה עולה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#