מיכאל רוכוורגר

"הרבעון הראשון יהיה 'סביר פלוס' עבור הבנקים הגדולים, אבל במבט לקראת המשך 2017 אנחנו ממשיכים להעריך שהשנה תהיה פחות טובה למערכת הבנקאות מקודמתה, ולא נראה צמיחה ברווחי הענף" — כך כתב מיכה גולדברג, אנליסט בנקים ומנהל מחלקת המחקר של אקסלנס ברוקראז', בתחזית שפירסם לקראת הפרסומים הרשמיים של דו"חות הבנקים.

הבוקר צפוי בנק דיסקונט לפרסם את תוצאותיו לרבעון הראשון של 2017, ובכך לפתוח את עונת הדו"חות של חמשת הבנקים הגדולים. כמה שעות לאחר מכן יפרסם מזרחי טפחות את תוצאותיו לרבעון הראשון. הפועלים והבינלאומי יפרסמו את דו"חותיהם ביום רביעי בשבוע הבא, ולאומי ינעל את עונת הדו"חות במערכת למחרת.

ואיזה מנכ"ל יכול לחייך כל הדרך אל הבנק? להשוואה רבעונית ושנתית של ביצועי הבנקים לחצו כאן

"אנחנו צופים רבעון עם רווח מצרפי של 2.05 מיליארד שקל, המשקפים תשואה על ההון (יחס בין רווח נקי להון עצמי) של 8.4%", כתב גולדברג. "זוהי אמנם תשואה להון מעט נמוכה מבשנתיים האחרונות (8.8%), אך די דומה לרווחיות שהציג הענף ב–2016 (8.5%)".

גולדברג הוסיף כי "בנטרול רווחים חד־פעמיים (מימוש נכסים), הרווחיות המייצגת ברבעון תרד ל–8.0%, להערכתנו, מעט נמוך מב–2016 (כ–9%)". לדבריו, הירידה ברווחיות נובעת בעיקר מהעלייה בהוצאות בגין הפסדי אשראי והירידה ברווחי מסחר, וההערכה היא שמגמות אלה יימשכו ברבעונים הקרובים.

באקסלנס מעריכים שהפועלים יציג ברבעון ראשון רווח נקי של 730 מיליון שקל, שיגלם תשואה להון של 8.6%; לאומי ירשום רווח של 572 מיליון שקל ותשואה להון של 7.5%; דיסקונט ירוויח 305 מיליון שקל בתשואה להון של 8.5%; הרווח הנקי של מזרחי טפחות יהיה 304 מיליון עם התשואה להון הגבוהה בענף של 9.8%; בעוד שהבינלאומי יהנה מרווח של 153 מיליון שקל עם תשואה להון של 8.5%.

מיכה גולדברגצילום: עודד קרני

גולדברג גורס כי ההשוואה של תוצאות הרבעון הראשון לרבעון המקביל או הקודם ב–2016 אינה רלוונטית. לפי תחזיותיו, הבנקים יציגו גידול נאה של כ–18% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל ושל 87% לעומת הרבעון הקודם. הוא מסביר כי "עיקר הגידול ברווחים נובע מתוצאות חלשות מאוד ברבעונים הקודמים, והרבה פחות משיפור בתוצאות ברבעון הנוכחי. הפחתת שיעור המס (ברבעונים ראשון ורביעי ב–2016) ומדד המחירים לצרכן השלילי מאוד (רבעון ראשון ב–2016) הקטינו את התשואה להון ב–2.8% ברבעון הראשון 2016 וב–1.4% ברבעון הרביעי. להבדיל, ברבעון הראשון של 2017 לא היו גורמים חד־פעמיים משמעותיים, שהגדילו את הרווחיות ב–0.4% במונחי תשואה על ההון".

הצד החיובי

גולדברג מתייחס למגמות החיוביות בענף, וטוען כי למרות הירידה המתונה ברווחיות, הוא צופה ברבעון הראשון צמיחה של 0.8% בתיק האשראי המצרפי של הבנקים לעומת הרבעון הרביעי — מעט יותר מהיר מזה של 2016. הוא מסביר זאת בעיקר בהגעה של כל הבנקים ליעדי הלימות ההון (יחס בין הון עצמי לנכסי סיכון) שדרש מהם הפיקוח על הבנקים

"להערכתנו, יש האטה מסוימת בביקוש לאשראי צרכני ולאשראי למטרת מגורים", כתבו באקסלנס, "ועדיין אין התאוששות אמיתית במתן אשראי לעסקים גדולים. האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ימשיך לצמוח בקצב נאה". הם הוסיפו כי "ההוצאות בגין הפסדי אשראי יהיו 0.15% מתוך תיק האשראי ברבעון הראשון — נמוך משמעותית מברבעון הקודם (37 נקודות בסיס), אך גבוה משיעור ההפרשות ב–2016, בעיקר כתוצאה מקשיי גבייה גוברים באשראי למשקי בית וצפי לירידה בריקבריס העסקיים (הכנסות בגין גביית חובות שנמחקו בעבר)".

באקסלנס מעריכים כי "מרווח האשראי של הבנקים יהיה יציב, בעיקר כתוצאה משיפור בתמהיל הנכסים (יותר אשראי צרכני) ועלייה במחיר האשראי למשכנתאות. כמו כן, הירידה המתונה במדד ברבעון (לעומת הירידה ברבעון הרביעי של 2016) תתרום מעט למרווחי האשראי (היחס בין הכנסות ריבית נטו לממוצע של נכסים מניבי הכנסה). מנגד, התחרות הגוברת בתחום האשראי תמזער את יכולתם של חלק מהבנקים להגדיל את המרווחים".

גולדברג מעריך כי העלייה בתשואות האג"ח תגרום לכך שבמהלך רוב הרבעון יהיו רווחים ממימוש האיגרות, אם כי פחות מבעבר. לגבי הצעדים התפעוליים של הבנקים, הוא כותב כי "ההתייעלות ניכרת, ומתקדמת בקצב יפה. עם זאת, ההשוואה לרבעונים קודמים קצת בעייתית, בגלל הסעיפים החד־פעמיים הרבים שפקדו את ההוצאות (הוצאות פרישה, סילוק, הפרשות בגין החקירה בארה"ב ועוד).

גולדברג מסכם את תחזיותיו וכותב כי "בהיעדר לחצי אינפלציה והשקל החזק מאוד, אנחנו מעריכים שלא נראה עליית ריבית בשנה־השנתיים הקרובות. בלי העלאת ריבית, עם תשואות גבוהות מהעבר ופחות ריקבריס בקנה, לבנקים יהיה קשה בהרבה לחזור על תוצאות 2016".

מנגד הוא טוען כי "תמחור הבנקים כבר לא זול כל כך בשנתיים האחרונות. מדד הבנקים הניב תשואת יתר של כ–30% לעומת מדד ת"א 125, ורוב הבנקים נסחרים במכפילי רווח של 10.5, זהה לרמות הממוצעות בעשורים האחרונים. גם בתמחור היחסי לעומת שאר המניות בתל אביב 135, הבנקים כבר לא מתומחרים בחסר, ומניות הבנקים נסחרות בתמחור מלא לעומת הרמות ההיסטוריות שלהם. בשנה האחרונה הם סגרו את פער התמחור שנפתח בשנתיים שקדמו ל–2015. בשורה התחתונה, אנחנו מעריכים שהבנקים כבר לא זולים, ממליצים לשמור על משקל שוק בלבד, וממליצים בעיקר על מניות דיסקונט ומזרחי טפחות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker