"זה מפחיד לקנות דירה היום"

יריב יוריסטה, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אדמונד דה רוטשילד, אינו רואה באופק אירוע כלכלי שיזעזע את שוקי המניות ■ עם זאת, המחירים הגבוהים של המניות בבורסות גורמים לו להעריך שהדרך היחידה להניב תשואות היא ניתוח עומק של חברות, ולא השקעה במדדים

גיא ארז
גיא ארז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יריב יוריסטה
יריב יוריסטהצילום: אייל טואג

דווקא בשבוע שבו המשקיעים ברחבי העולם נושמים לרווחה עם בחירתו של עמנואל מקרון לנשיאות צרפת וירידת ההסתברות, לפחות בטווח הקצר, להתפרקות גוש היורו — יריב יוריסטה, מנכ"ל אדמונד דה רוטשילד קרנות לא שולח את את המשקיעים לבדוק את מדדי המניות. הוא מאמין בניתוח של חברות מלמטה, בחיפוש אחר הזדמנויות השקעה.

גם בעוד המדדים באירופה ובארה"ב שוברים שיאים, יוריסטה סבור כי שוק ההון הרבה יותר קשה להשקעה כיום עבור המשקיע הפרטי. "זו הסיבה לחלק מהפריחה שחוות הקרנות. המשקיעים הבינו שצריך ניהול כספים מקצועי, שמשקיע פרטי לא מסוגל לבצע".

ולאיזו קרן של אדמונד דה רוטשילד התשואה הגבוהה מתחילת השנה? לפירוט  הקרנות לחצו כאן

אפשר לברך על המוגמר לאחר הבחירות בצרפת? נראה כי האיומים על השווקים הוסרו.

"השווקים בהחלט רגועים יותר כיום, והאווירה הרבה יותר אופטימית בנוגע לעתיד גוש היורו. מה שהתחיל בבחירות בהולנד (שם נבחר ראש הממשלה המכהן לכהונה נוספת, לאחר שהתמודד מול נציג הימין הקיצוני; ג"א), התחזק בבחירות בצרפת, ואין ספק שהאווירה הכללית חיובית יותר מאשר לפני שנתיים־שלוש, כשהיה חשש גדול סביב יציבותן של יוון ואיטליה. הצומת הפוליטי הבא יהיה בבחירות בגרמניה בסוף ספטמבר".

ולמרות הכל, מדדי המניות זינקו בחדות בשנתיים האחרונות, וצלחו כל משבר שנראה היה שיביא לקריסתם.

"ברמת המדדים, אין ספק שהשוק אינו זול לאחר ראלי של כמה שנים. המכפילים גבוהים מבעבר. מנגד, צריך לזכור שבעבר היו אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות יחסית, כשהריביות היו גבוהות יותר".

אתה לא מרגיש פחד גבהים? מעבר לכך, המתיחות הגיאו־פוליטית גוברת, בין אם בסוריה, צפון קוריאה או איראן, ועשויה להיות טריגר לגל מימושים בשווקים.

"מדדי המניות בעולם עשויים כמובן לחוות תנודות מעלה ומטה, בעיקר סביב המתיחות הזאת, שאי־אפשר לחזות אותה. לכן אני לא מתבייש לומר שאנחנו זהירים יותר מבעבר. אנחנו לא בפוזיציה מנייתית מלאה ולא נבצע השקעות רק כדי להשתמש בכספים שגייסנו. זה בא לידי ביטוי בנזילות גבוהה יותר והחזקה ביותר נכסים חסרי סיכון מאשר בעבר, אבל מבחינה כלכלית, איני מרגיש שקיים חשש ממשבר גדול.

"אחרי האיומים שהשווקים בעולם התגברו עליהם מתחילת השנה שעברה, איני רואה באופק אירוע מקרו־כלכלי שיזעזע את העולם. בתקופות כאלה, כשהשווקים בשיא, השקעה במדדים נפגעת באופן מהותי. תשואות עבור המשקיעים יגיעו רק מניתוחי עומק של חברות. אני מאמין שהמכשיר הפיננסי EFT (Exchange Traded Fund) — מוצר פיננסי המשלב בין קרן נאמנות ומניות קרן סל סחירה, שמקובל להשקעה במדדים בארה"ב) היא אחת ההמצאות הפיננסיות הגדולות של המאה ה-21. עם זאת, במצב הנוכחי היא לא מתאימה לשוק הישראלי, בפרט במדדי האג"ח, לאור הפיזור הנמוך בהם".

הכסף חוזר לשוק ההון

יוריסטה מכהן בתפקידו מזה ארבע שנים, לאחר שעבד במשך כחמש שנים כמנהל קרנות נאמנות ברוטשילד ישראל. מתחילת השנה גדלו נכסי הקרנות של רוטשילד בכ–850 מיליון שקל, בעיקר בקטגוריית אג"ח כללי — עלייה גדולה מגיוסי השנה שעברה, אז גדלו נכסי הקרנות בכ–550 מיליון שקל. נכון לסוף אפריל, מנהל הגוף כ–2.9 מיליארד שקל.

"הכסף מתחיל לחזור לשוק ההון", טוען יוריסטה. "אם בעבר ראינו כספים זורמים לשוק הנדל"ן, אני מבחין בהסטת כספים חזרה לשוק ההון. גם אם חוק 'מס דירה שלישית' לא ייצא לפועל לבסוף, התשואה שתניב קניית דירות למגורים נמוכה מאוד כיום. מחירי הדירות גבוהים והריבית על המשכנתאות גבוהה גם כן. לדעתי, זה מפחיד לקנות דירה בעת הנוכחית".

מאיפה התחושה שהכסף חוזר לבורסה?

"סדרות אג"ח שנפדו חוזרות לשוק ההון כי לא קיים אפיק סולידי עם תשואה סבירה להשקיע בו. מעבר לזה, ניתן לראות את גל ההנפקות של איגרות החוב בבורסה (27.5 מיליארד שקל בשליש הראשון של 2017). החברות מגייסות חוב בתשואות נמוכות מאוד לעומת העבר, ובכל הנפקה נרשמים ביקושים אדירים מטעם קרנות הנאמנות והמוסדיים. אנחנו רואים את השוק הזה בתור שוק יציב. אמנם לא יהיו רווחי הון מטורפים מכך, אבל גם לא תהיה התרסקות.

"מבחינת החברות המגייסות, מצבן כעת טוב מבעבר בשיעור ניכר. אני סבור שהשוק מעריך בחסר את התרומה של ההנפקות האלה לחברות, וניתן לראות זאת בין היתר על ידי הירידה החדה בהוצאות המימון. החברות האריכו את המח"מ (משך חיים ממוצע) של החוב בצורה משמעותית, בריביות נמוכות יותר, והן נהנות מנגישות גבוהה לשוק ולמערכת הבנקאית".

אולי הסתערות המוסדיים נובעת מכך שאין אלטרנטיבה להשקעות? גורמים אחרים בשוק מדברים על תמחור זול מדי בשוק האג"ח.

"זו תפישה לא נכונה של הציבור. רוב הכסף של הציבור יושב באג"ח, המניות אינן חלק הארי מהתיק. מי הכה את מדד האג"ח הכללי? מי שהחזיק ביותר אג"ח קונצרניות. השוק עובר מהאג"ח הממשלתיות לקונצרניות, ולא רק בארץ. האינפלציה בישראל מתחילה לטפס, לאחר שנתיים שבהן היתה שלילית, כך שהתשואה האפסית שמקבלים המשקיעים בפיקדונות עשויה להיות שלילית. הציבור נע ממק"מים, פיקדונות, ואג"ח ממשלתיות לנכסים קצת מסוכנים יותר לכאורה: אג"ח קונצרניות בדירוג גבוה, דירוג בינוני, ולבסוף גם למניות. לא במקרה היו גיוסים גבוהים בקרנות המנייתיות. השוק בארץ הפנים שגם כשהריבית בארה"ב עולה — בישראל היא תישאר נמוכה. לא רק בגלל האינפלציה הנמוכה, אלא בעיקר בגלל חוזקו של השקל, שנמצא בשיא מול סל המטבעות. לכן אני מאמין שהביקושים הגבוהים לאג"ח יימשכו".

אתה לא מבחין במקרים שבהם המרווחים באיגרות החוב נמוכים מדי?

"בחלק מאיגרות החוב המרווחים בהחלט אינם סבירים, ובחלק מההנפקות בחרנו שלא להשתתף. זאת בדיוק הסיבה שלא צריך לקנות מדדי אג"ח. אנחנו מסתכלים על החברות בתוך המדדים, ובתוך כל חברה בוחנים את התמחור ברמה של כל סדרת אג"ח".

ריאיון מקוצר עם יוריסטה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום