בזכות חדוה בר ומשה כחלון: כאל מציגה תוצאות שיא ברבעון הראשון של 2017

איך הגיעה כאל לרווח של 50 מיליון שקל ברבעון - גידול של 8.3%? ■ כאל גובה את הריבית הגבוהה בענף, אך המפקחת על הבנקים מנעה את הפרדתה מדיסקונט ■ שוק סליקת כרטיסי דיינרס נשלט באופן בלעדי על ידי כאל, אבל שר האוצר מתמהמה בהחלטה על ביטול המונופול

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חברת כ.א.ל
חברת כ.א.לצילום: דניאל בר און

אווירה חגיגית שררה אתמול במשרדי ההנהלה של חברת כרטיסי אשראי כאל לאחר פרסום התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של 2017: כאל פתחה את עונת הדו"חות של חברות כרטיסי האשראי עם תוצאות חזקות מאוד, שהיו המשך ישיר לתנופה שבה היא נמצאת בשנים האחרונות. את החברה מובילה הנהלה חזקה בראשות המנכ"ל, דורון ספיר — אך חלק לא מבוטל מהתוצאות הנאות שהיא משיגה נובע מההחלטות של מפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, ושל שר האוצר, משה כחלון.

את הרבעון הראשון סיימה כאל ברווח נקי בהיקף שיא של 50 מיליון שקל — גידול של 8.3% לעומת הרבעון המקביל ב–2016. זאת, בעקבות גידול שיא של 11.4% לעומת הרבעון המקביל בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי, המשך הצמיחה בתיק האשראי הצרכני ותרומה גדלה והולכת של החברה הבת דיינרס ישראל. אלה סייעו לחברה לקזז את ההשפעות השליליות של גידול בהוצאות להפסדי אשראי ושל גידול בהוצאות התפעול לנוכח עלייה בתשלומים לגופים בינלאומיים כמו ויזה.

מעבר לכך, בעוד המתחרות ישראכרט ולאומי קארד מחפשות את דרכן ומנסות לבנות תוכנית עסקית־פיננסית ליום שאחרי הפרדתן על פי חוק שטרום מחברות האם שלהן, הפועלים ולאומי — כאל, בסיוע חברת הייעוץ מקינזי, כבר הכינה תוכנית אסטרטגית חדשה.

הריבית של כאל 11%, של המתחרים 8%

היכולת של כאל לרוץ קדימה במטרה להגדיל את נתח השוק והרווחיות תוך שמירה על מקורות מימון בנקאיים זולים, נובעת מהסוכרייה שהעניק בנק ישראל לה ולחברה האם, בנק דיסקונט. ראשי הבנק המרכזי הצליחו לשכנע את חברי ועדת שטרום להותיר את השליטה בכאל בידי דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) לפחות בארבע השנים הקרובות.

לאחר שכנוע של ראשי דיסקונט טענה המפקחת על הבנקים בשנה האחרונה כי הסיבה להותרת כאל בידי דיסקונט נועדה לחזק את הבנקים הבינוניים בתחרות מול הבנקים הגדולים, ובכך לפעול לטובת הצרכנים באמצעות הורדת המחירים שמשלמים העסקים הקטנים ומשקי הבית. בר דחתה מכל וכל את הטענות של גורמים שונים במערכת הבנקאות כי ההחלטה לא להפריד את כאל נועדה לשמור על יציבותו של דיסקונט, וכן לוודא כי הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי ייוותר בידי בנק ישראל.

מנכ"ל כאל, דורון ספיר
מנכ"ל כאל, דורון ספירצילום: אסף שילה / ישראל ס�

דאגתו של בנק ישראל לצרכן ולהגברת התחרות היא מובנת ומבורכת, אך הדו"חות הכספיים של כאל מראים תמונה שונה. תיק האשראי הצרכני שלה הסתכם ב–3.75 מיליארד שקל — עלייה של 4.6% מתחילת השנה ושל 27.5% לעומת הרבעון המקביל.

ואולם הריבית הממוצעת שגבתה כאל מהלקוחות הפרטיים שלה נכון לסוף מארס 2017 היתה 11% — לעומת ריביות של כ–8% שגובות ישראכרט ולאומי קארד. אם מנטרלים את תיק ההלוואות לרכב, הריבית שגובה כאל מגיעה אף ליותר מ–11%. הריבית הגבוהה סייעה להציג גידול של כ–27% בהכנסות מימון ל–101 מיליון שקל.

כך, בר לא הפרידה מהבנק דווקא את החברה שגובה מהלקוחות פרטיים שלה את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר בענף. בנוסף, אם חברות כרטיסי האשראי יירכשו על ידי קרנות השקעה פרטיות, הן עלולות גם כן לעלות את הריביות — צעד שיפגע בצרכנים.

ביטול המונופול יחסוך 160 מיליון ש' בשנה

עוד סיבה לתוצאות החזקות של כאל נעוצה בביצועים של דיינרס ישראל. זו סיימה את הרבעון הראשון של 2017 עם רווח נקי של 11 מיליון שקל, וגידול חד של 36% בהיקף השימוש בכרטיסי דיינרס לעומת הרבעון המקביל, לכ-3.3 מיליארד שקל. דיינרס ממשיכה ליהנות מגידול המואץ בשימוש בכרטיסיה בעקבות זכייתה ב–2014 במכרז להנפקת כרטיס האשראי פליי קארד יחד עם אל על.

חדוה בר
חדוה ברצילום: אייל טואג

הרווח הנקי האפקטיבי של דיינרס היה אף גבוה יותר והוא מוערך ב–14–15 מיליון שקל — כשליש מהרווח של כאל. זאת בשל שינוי במודל משיכת דמי ניהול על ידי כאל: עד השנה שעברה גבתה כאל מדיינרס דמי ניהול רבעוניים של 5 מיליון שקל, והשנה היא העלתה אותם ל–10 מיליון שקל. האם לכאל יש סיבות דווקא להצניע את הרווחיות של דיינרס?

דיינרס פועלת כמונופול בשוק סליקת הכרטיסים שלה (נתח שוק של כ–4%) לצד אמקס (נתח של כ–7.5%) הנשלטת באופן בלעדי על ידי ישראכרט. המשך תפקודה כמונופול תלוי בהחלטה של שר האוצר. לאומי קארד, הנמצאת בעמדת נחיתות מול כאל וישראכרט, דורשת מכחלון להפעיל את סמכויותיו כדי לפתור את מה שהיא מגדירה ככשל שוק הסליקה של עסקות בכרטיסי אשראי. היא תובעת להכריז על דיינרס ואמקס כעל מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב, בשל השתייכותם לקבוצות כאל וישראכרט המחזיקות בנתח שוק של יותר מ–10%.

לפי הערכות בענף, ביטול המונופול הזה עשוי להביא להפחתת עמלות הסליקה שמשלמים בתי עסק ולחסוך להם 80–160 מיליון שקל בשנה, וכן להעלות את שווייה של לאומי קארד בכ–100 מיליון שקל. בינתיים כחלון מתמהמה במתן מענה לסוגיה זו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker