כמה עצות מאיש שמנהל תיקי השקעות ב-5 טריליון דולר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה עצות מאיש שמנהל תיקי השקעות ב-5 טריליון דולר

רוב קפיטו, נשיא ואחד ממייסדי בלקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, מסביר מדוע העליות בבורסות אינן רק בגלל הנשיא טראמפ, ומדוע כדאי לאנשים להפסיק לשבת על מזומנים - ולהתחיל לתת לכסף לעבוד

3תגובות
רוב קפיטו. בשעות הפנאי הוא גם יו"ר דירקטוריון הפדרציה היהודית של ניו יורק
blacrock

במובנים רבים אפשר לראות ברוב (רוברט) קפיטו קוסם. קפיטו, נשיא ואחד ממייסדי חברת ניהול הנכסים הגדולה ביותר בעולם, בלקרוק, אחראי גם על חטיבת הטכנולוגיה של בלקרוק, שפלטפורמת המחשב שלה, אלדין, שינתה את הדרך שבה אנשים משקיעים - גם בלי שרוב האנשים שהם לקוחות הקצה שלה יידעו עליה בכלל. בלקרוק אולי אינה שם שמוכר בכל משק בית, אך היא מנהלת את כספם של פנסיונרים, קרנות השקעה, חברות ביטוח וממשלות בכל רחבי העולם. בסוף 2016 ניהלה החברה נכסים בשווי של 5.1 טריליון דולר, ולפי החזון של מייסדה והמנכ"ל, לורנס פינק, היא שואפת להגדילם ל-16 טריליון דולר - גודלה של כלכלת ארה"ב.

נתונים על בלקרוק

קפיטו שוהה בימים אלה בישראל, וביום חמישי ישתתף בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית ע"ש אהרן דברת, הפועל במרכז הבינתחומי בראשותו של פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. בכנס, שיעסוק באסטרטגיה כלכלית לישראל, משתתפים גם ראשי קרן המטבע וה-OECD, שר האוצר משה כחלון, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, החשב הכללי רוני חזקיהו, ראש אגף תקציבים אמיר לוי, ראש חטיבת המחקר של בנק ישראל נתן זוסמן ויו"ר גזית גלוב חיים כצמן.

מאז 2008 בנתה בלקרוק את עצמה כאחת הפירמות הפיננסיות הגדולות, המשפיעות ורבות העוצמה ביותר בעולם. בשוק הישראלי היא פועלת זה תשע שנים. עיקר הסיקור של השוק הישראלי והשירות שניתן ללקוחות בו נעשו עד השנה מלונדון, אך בינואר 2016 השיקה בלקרוק, דרך iShares, חטיבת ה-ETF ותעודות הסל שלה, ETF (קרן נאמנות סחירה) על מדד בורסת ת"א לשוק הישראלי. השנה עשתה החברה קפיצת מדרגה, ופתחה משרדים בתל אביב, בראשותו של המנכ"ל המקומי, אלכס פולק.

למה להשקיע בפתיחת משרדים בישראל, שהיא שוק קטן יחסית?

"בלקרוק היא חברת ניהול נכסים, שמטרתה ליצור עתיד פיננסי טוב יותר ללקוחותינו. שני שלישים מלקוחותינו בעולם הם גמלאים או לקוחות מוסדיים, שמנהלים עבורם את כספם. המשרד בישראל מאפשר לשרת לקוחות כאלה כאן, וגם מאפשר לנו להרחיב את הגישה ללקוחותינו להשקעות גלובליות.

"הרחבנו את עסקינו במרוצת השנים ופתחנו משרדים במדינות רבות כדי לשרת את הלקוחות באופן מקומי. הכלכלה בישראל צומחת, ואני חושב שיהיו לנו עוד עסקים כאן. הגיע הזמן שתהיה לנו נוכחות מקומית.

"באמצעות נוכחות מקומית יש לנו יכולת להשתתף בתחומים שישראל יכולה לספק לנו יתרונות בהם, טכנולוגיה למשל. אנחנו לא רק חברת ניהול נכסים אלא גם חברת טכנולוגיה. להיות קרובים לחדשנות טכנולוגית זה יתרון שמאפשר לנו לשפר תשואות וניהול סיכונים".

בניין קרן בלאקרוק
בלומברג

קפיטו מרחיב ומסביר כי בעידן הנוכחי חשוב כי למשקיעים תהיה אפשרות לגוון את התיק שלהם באופן גלובלי - ולנצל הזדמנויות במגזרים שונים ובמדינות שונות. "בישראל יש חדשנות רבה וחברות שרוצות לצאת להנפקה. לפיכך חיוני שיהיה שוק נזיל שירוויח מהחברות הללו, במקום שהן ייצאו להנפקה בחו"ל. כשהשקנו את Israel UCITS ETF בשנה שעברה, מטרתנו היתה לשחק תפקיד ביצירת נזילות בשוק המקומי. אנחנו רוצים לשחק תפקיד בבניית השווקים בישראל, כך שהלקוחות המקומיים ובשווקים זרים יוכלו לנצל את ההזדמנויות".

אלכס פולק
blackrock

פולק, מנכ"ל הסניף הישראלי של בלקרוק, מוסיף: "בתשע השנים שבהן אנו פועלים בישראל נוכחנו שיש תיאבון של משקיעים מוסדיים מקומיים לגוון את התיקים שלהם מחוץ לישראל. הם רוצים גיוון גלובלי. למוסדיים בישראל קשה להשיג נזילות בשוק המקומי". בין היתר הוא מציין שהתשואות על אג"ח של ממשלת ישראל, שבעבר היו גבוהות וכדאיות למשקיעים, עברו תהליך של ירידה והן דומות עתה לתשואות בשווקים זרים, בשל העובדה שהריבית נמוכה כמו בשאר העולם.

"ישראל היא שוק גדול מאוד ל-ETF וקרנות נאמנות", מוסיף פולק. "המוסדיים רוצים גם קרנות אקטיביות, וזה תחום שבו יש לנו מה להציע. אנחנו גם מציעים פלטפורמת ניהול סיכונים - אלדין".

בישראל יש עכשיו שלל נכסים פיננסיים גדולים על המדף: חברות הביטוח הפניקס וכלל, וחברות כרטיסי האשראי שמופרדות מהבנקים - יש לכם תוכניות אסטרטגיות גדולות לשוק?

טימי אוני, מנהלת התקשורת של בלקרוק בלונדון, אומרת כי החברה אינה מוכנה לדון ברכישות והשקעות.

קפיטו מסביר: "אין משהו שאנחנו מתמקדים בו כרגע שאנחנו יכולים לומר לך. אנחנו לא מנהלים כסף של עצמנו, אלא של הלקוחות, ואנחנו לא רוצים ליצור בלבול".

עם זאת, קפיטו מוכן לחשוף מהו תחום ההשקעות המלהיב ביותר עבור בלקרוק: "תשתיות, ואנחנו מתמקדים בכך מסיבה מסוימת. התשתית במדינות רבות זקוקה לבנייה מחדש, ובמדינות צעירות יותר צריך לבנות אותן. מה שמעניין בתשתיות - וזה חשוב לכל הממשלות - הוא שמדובר בתחום שיכול להעסיק מיליוני אנשים.

"החלק השני שהופך השקעות בתשתיות לאטרקטיביות הוא ההשפעה החברתית הנראית לעין - ואת זה המשקיעים אוהבים. הדבר מספק השקעה ארוכת טווח עם תשואה גבוהה יותר מהשקעות עם אורך חיים דומה. זה מתאים במיוחד לגמלאים ולכן זה מעניין אותנו מאוד. ישראל היא אחת מהמדינות שממשיכות לבנות ולהקים תשתיות. זו עוד סיבה לרצות להיות מקומיים. אולי נשקיע בזה בעתיד אם יתאים לנו".

קפיטו פותח בהסבר שמציע דרך התבוננות קצת שונה על שוק המניות האמריקאי והעולמי מזה שנדון בדרך כלל על ידי האנליסטים והעיתונות הפינסית. ההסבר שלו למגמת העליות ולאופטימיות שלו לגבי שוק המניות נעוץ בפערי ביקוש והיצע - למניות.

על התחום האטרקטיבי להשקעה:
"אנחנו מתמקדים בתשתיות. זה חשוב
כיום לכל הממשלות, גם בישראל. מדובר
בתחום שיכול להעסיק מיליוני אנשים"
בלומברג

"בשנים האחרונות חברות השקיעו הרבה ברכישה חוזרת של מניות ובדיווידינדים - אבל הן לא השקיעו הרבה בעתיד. המניות הללו (שנרכשו על ידיהן) נעלמו מהשוק ולא הוחלפו על ידי הנפקות חדשות".

ואכן, בשני העשורים בין 1996 ל-2016 צנח מספר החברות המונפקות בבורסות האמריקאיות מ-7,322 ל-3,671. מספר ההנפקות הראשונות ב-1996 היה 706, וב-2016 היו 105 הנפקות כאלה בלבד.

קפיטו מסביר כי "מסיבה זו יש ביקוש רב להנפקות ולמניות. זה יוצר פוטנציאל לעליות בשערי המניות בעתיד. יתר על כן, בשוק האג"ח הבנקים המרכזיים קנו אג"ח ארוכות עם תשואות גבוהות והסירו אותן מהשוק. מה שיש בשוק זה אג"ח קצרות עם תשואות נמוכות".

בשוק כזה, הוא מסביר, קשה לייצר תשואות גבוהות, ולכן כדאי להתמקד בנכסים חלופיים בעולם הגלובלי, כמו תשתיות.

עד כמה ישפיעו חילופי הממשל על הכלכלה בטווח הארוך?

"נשיא ארה"ב והממשל שלו רלוונטיים לא רק לכלכלה האמריקאית אלא לכלכלות מסביב לעולם. כבר הזכרתי תשתיות, שנמצאות על האג'נדה של הממשל. הם יודעים שיש בעיה עם התשתיות בארה"ב ובעולם, ושזה הדבר העיקרי שיכול להעסיק מיליוני אנשים נוספים. אבל זה רק מחזק את את עמדתי שתהיה הזדמנות להשקיע בתשתיות.

הממשל האמריקאי, אומר קפיטו, לא ישקיע מכיסו בבנייה של גשרים, מסילות ברזל, כבישים ובניינים. "הם יאשרו את הבנייה, ישקיעו חלק מהתקציב בזה, אבל זה לא יספיק. התוכנית היא להשקיע בשיתוף עם הון פרטי. זה מושלם עבורנו, וזה יהדהד בכל העולם".

בתנאים הנוכחיים יש עדיין אי־ודאות לגבי מדיניות הממשל, למשל - אין עדיין תוכנית להשקעה בתשתיות, לא ברור מה יקרה עם רפורמת המס והרגולציה. לפי ההנחה שלך, ברגע שהאי־ודאות הזאת תוסר, מה שנקרא "ראלי טראמפ" יצבור עוד יותר תאוצה.

קפיטו לא ממש מרוצה מהכותרת שניתנה למרוץ העליות שנראה בשווקים מאז בחירתו של טראמפ. "אתם (העיתונאים) תמיד אוהבים לדעת את הסיבות, אז אתם קוראים לזה ראלי טראמפ, אבל כדי שהשוק יעלה מישהו צריך לקנות. זה לא בגלל המכפילים, זה לא בגלל טראמפ, ולא בגלל כל הדברים האחרים שאנשים אוהבים להגיד כי פשוט קל להבין את זה.

"אנשים צריכים תשואות, אחרת אי אפשר לחסוך. באג"ח ומזומן אין תשואות, אז אנשים משקיעים בחברות שמחלקות דיווידנדים ועושות רכישות חוזרות. אני יכול להגיד לך: שוק המניות יעלה ככה, עם טראמפ או בלעדיו".

על "ראלי טראמפ" בשווקים: "זה
לא בגלל טראמפ... כשאין תשואות, אז
עוברים להשקעה בחברות שמחלקות
דיווידנדים ומבצעות רכישות חוזרות"
Manuel Balce Ceneta/אי־פי

יותר טכנולוגיה, יותר שקיפות

למרות זאת, המדיניות של טראמפ נתפסת כמועילה לעסקים. "זה מייצר מספיק ביטחון כדי להזיז את המזומנים בשוק. טראמפ נפגש עם אנשי עסקים במטרה לייצר משרות. זה יוצר ודאות עבור המשקיעים כדי להעביר כסף ממזומן למניות".

טראמפ חילק שלל נזיפות לתאגידים אמריקאיים בתחילת כהונתו. אם נוסיף לכך את החשש כי יפעל להגביל את הסחר הגלובלי, לא מדובר בנשיא פרו־עסקי קלאסי. ואולם הבטחתו לחסל חלק ניכר מהרגולציה בארה"ב, להפחית מסים ולעודד יצירת מקומות עבודה הפריחה סומק בלחייהם של מנהלי השקעות רבים. בשבוע שעבר פירסם צוותו תוכנית להורדה דרסטית במיסוי חברות בארה"ב והורדה של מסים גם לעובדים.

"הדבר השני שיש לו השפעה הוא הרגולציה - ומה שהממשל החדש רוצה לשנות בה. יש מוטיב בולט - הרגולציה הלכה רחוק מדי. כולנו מסכימים שאנו זקוקים לרגולציה טובה, אבל השאלה היא עד כמה אפשר להרחיק לכת בפיקוח על תעשייה, ועד כמה זה פוגע בתחרותיות שלה", אומר קפיטו.

"תחת הממשל החדש יש אמונה שהרגולציה תיבחן והמטוטלת (של הגברת הרגולציה) תיעצר, אם לא תשנה כיוון. זה חיובי לתעשייה, כי הפוקוס עכשיו על משרות, ולא רגולציה. אנחנו מלאי תקווה לגבי הממשל החדש. אנחנו רוצים שיצליח; אין סיבה שנרצה שייכשל. אנחנו רוצים לעבוד ביחד איתו כדי לשפר את הכלכלה", הוא מוסיף.

האם אתה מסכים שבשלב הזה התפקיד של הבנק המרכזי, שעובר בהדרגה מהרחבה מוניטרית, הורדת ריבית ורכישת אג"ח, להידוק באמצעות העלאות ריבית ומכירת האג"ח - הצטמצם לנוכח הציפיות מהנשיא?

"אני חושב שהם עשו עבודה טובה מאוד, והם ימשיכו לשחק תפקיד. כשהכלכלה צומחת אפשר להעלות את הריבית, אפשר להשקיע את החסכונות בריבית גבוהה יותר. הריביות יעלו לדעתנו, אבל בקצב מאוד מתון, כך ששוק המניות לא ייפגע".

לדברי קפיטו, "גם בישראל התהליך הזה יהיה מאוד הדרגתי. הבנקים המרכזיים לא ישפיעו בטווח הקצר. אנשים משתגעים לדעת מה ילן תעשה. הכלכלה יכולה לצמוח, אבל שום דבר לא משתנה בן לילה. זה כמו לאפות עוגה".

אתה אחראי על הטכנולוגיה וניהול הסיכונים בחברה. עד כמה היתה אלדין חלק חשוב מהפעילות של בלקרוק והצמיחה שלה?

"היסטורית, רוב המשקיעים לא הבינו את הסיכון של ניירות הערך שבידיהם. הם גילו את הסיכון כשהיה מאוחר מדי. אחת הסיבות למשבר הפיננסי היתה שאנשים לא ידעו את הסיכונים של מה שיש בידיהם.

"כשנכנסו לעסק לפני 28 שנה גילינו שלתחום ה-Buy Side (קרנות שמשקיעות את כספי המשקיעים, למשל, לעומת Sell Side, כמו בנקי השקעות שמוכרים מניות ומוצרי השקעה) לא היו מספיק כלים וטכנולוגיות ללמד את הלקוחות מהו הסיכון של הנכסים שלהם. המשימה שלנו היתה לבנות טכנולוגיה שתנתח את הסיכונים לפני שהרכבנו תיק ניירות ערך ורכשנו אותם, ואז לעקוב אחר הסיכון ולהסביר אותו ללקוחות שלנו. זה פשוט לא היה קיים, אז יצרנו את זה.

"החלטנו גם לעזור ללקוחות אחרים וחברות אחרות. במקום שכולם יבנו כלים, נתנו להם לעבוד אתנו, ולהיות לקוחות שלנו. זה הפך את המערכת הפיננסית לחזקה ובריאה יותר. מידלנו ותימחרנו את הסיכונים ללקוחות. ההחלטה מה לעשות עם זה היא שלהם. כיום אלדין נמצאת בשימוש מוסדות רבים ברחבי העולם. עבורו זו מערכת העצבים המרכזית, שסייעה לנו לצמוח ולרכוש מוניטין".

נתונים בכתבה

אתם חברת ניהול הנכסים הגדולה ביותר בעולם, ממשלות מקשיבות למוצא פיכם, יש לכם מערכת מידע וניהול סיכונים מהגדולות ביותר. האם אין בריכוזיות הזו לכשעצמה סיכון?

"חצי מהנכסים שלנו פסיביים, חצי אקטיביים; חצי מהלקוחות שלנו בארה"ב, חצי בעולם; חצי הם לקוחות פרטיים, חצי מוסדיים. אין שוק ספציפי או תחום ספציפי שאנחנו גדולים בו במיוחד. זה רק המספר הכולל. כל מה שאנחנו עושים הוא בשם לקוחות שיש להם קווים מנחים שונים משלהם. יתר על כן, ההשקעות הן לטווח ארוך, פנסיות למשל. את לא יכולה להשוות אותנו לקרנות גידור מסוימות שקוראים עליהן: כשאנחנו משקיעים בחברה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ההנהלה שלה.

"לא אתווכח שאנחנו גדולים; אבל זה יתרון ללקוחות. אני יכול להציע את שירותינו בעמלות נמוכות בהרבה. אני יכול להציע, בזכות הטכנולוגיה, שקיפות רבה. וזה מה שממשלת ישראל מחפשת, גם. זה מה שמנהל נכסים צריך להיות. בגלל הגודל שלנו אני יכול להציע משהו שמשקיע קטן יותר לא יכול לעשות. יש לי גישה גלובלית רבה יותר להזדמנויות. לדוגמה, כשיתחילו לבנות את התשתיות בארה"ב יתקשרו אליי, או לחברה קטנה? חברה קטנה יותר לא תוכל לנצל את זה. הם (הממשל) מגייסים אותי כדי להשיג ביצועים".

יש ויכוח מתמיד אם צריך להשקיע כספי פנסיה במוצרי השקעה חלופיים - קרנות פרטיות, הון סיכון, נדל"ן וקרנות גידור - מוצרים בסיכון גבוה, שבשנים האחרונות הניבו תשואה דלה. מהי עמדתך בנושא?

"קבוצת המוצרים הזאת הציעה, היסטורית, תשואות גבוהות יותר, סיכון גבוה יותר, וגם יש להן עמלות גבוהות יותר. אבל בשנים האחרונות התשואות היו מאוד נמוכות. כשאנשים מצפים לתשואה דו־ספרתית מקרן גידור ומשלמים 2%+20% (עמלה שנתית של 2% מהנכסים ו–20% הרווח) ובסוף מקבלים תשואה של 2.5%, הם מתעצבנים מזה. אפשר להבין את זה.

"למרבה הצער הקרנות הללו לא עמדו בהבטחות שלהן בשנים אחרונות - והדירקטוריונים של המשקיעים המוסדיים כועסים. הביזנס שלנו הוא למלא את ההבטחות שלנו, וגם העמלות צריכות להיות בהתאם. באחרונה אף הורדנו את העמלות והוזלנו את המוצרים".

קשישים
בלומברג

"יש דור שלם שלא יהיה לו כסף לפרישה"

קפיטו, 60, הוא בוגר תואר שני במינהל עסקים מהרווארד, שהתחיל את דרכו בעולם הפיננסים ב–1979 לאחר סיום לימודי התואר הראשון בכלכלה בוורטון. הוא יושב בחבר הנאמנים של וורטון, באוניברסיטת פנסילבניה, ופעיל בתחום הצדקה, כנשיא דירקטוריון קרן Hope & Heroes לטיפול בילדים חולי סרטן, ובעמותת תיאטרון לנוער. כמו כן הוא מכהן כיו"ר דירקטוריון UJA, הפדרציה היהודית של ניו יורק.

כמי ששמו מוזכר תדירות בראש רשימת היורשים למנכ"ל הנוכחי, איך אתה רואה את עתידה של בלקרוק בעוד 20-15 שנה?

"בעוד 15 שנה, כשאשב בדירת הגג שלי בתל אביב"? מתבדח קפיטו. "האסטרטגיה שלנו מתמקדת בלקוחות, במילוי ההבטחות שלנו להם, לבעלי המניות ולעובדים. כל זה אפשרי.

"הלקוחות זקוקים לתשואות ארוכות טווח. בשנים האחרונות בנינו את אחד העסקים הטובים והגדולים בעולם ואנו מתכוננים לנצל כל הזדמנות גדולה עבור לקוחותינו, כמו התשתיות.

"המגמה מצביעה על שילוב של תיק מורכב שבו ניהול פסיבי ואקטיבי אחד. העולם עובר להשקעה מכוונת תוצאות - תגידי לי מה את רוצה להשיג, ואני אבנה לך תיק שישיג את זה - לאינדיווידואלים ומוסדיים כאחד. האוכלוסייה מזדקנת. אנשים חיים יותר, ובגלל בגלל הריבית הנמוכה, הם לא חוסכים מספיק לפרישה. יש דור שלם שלא יהיה לו מספיק כסף לפרוש.

"אנחנו מנסים לסייע לאנשים האלה להשקיע במוצרים הנכונים כך שיהיה להם כסף גם לעשר השנים האחרונות של הפרישה, מה שאין להם עכשיו. סוג המוצרים, המבנה שלהם, הסיכון שלהם, התמחור - הכל חייב להיות נכון כדי לפתור את בעיית הפרישה.

"זה אפשרי. יש הרבה עבודה וצריך בעיקר להשיג את אמון האנשים להעביר את המזומן להשקעות הללו. מי שיושב על מזומנים ומרוויח 0% ריבית צריך להיות מודע, ומה שאנחנו עושים הוא לנסות לעורר מודעות באנשים".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#