מנכ"ל הבורסה: "אנחנו ארגון שאיבד 40% מהלקוחות שלו בתוך שש שנים"

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, הציג את התוכנית האסטרטגית שנועדה להחזיר את הבורסה למרכז הבמה הכלכלית ■ כדי לעשות זאת, בכוונתו להגדיל את הנזילות באמצעות הגדלת מספר חברי הבורסה ■ בן זאב: "חברת וובי עתידה להיות חבר הבורסה הראשון החדש"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב
מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאבצילום: עופר וקנין

"אנחנו ארגון שאיבד 40% מהלקוחות שלו" — כך בחר מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב, לפתוח אתמול (ג') את הצגת התוכנית האסטרטגית של הבורסה. ב"לקוחות" הוא מתכוון לבעלי חשבונות השקעה פרטיים שביצעו פעולה אחת ברבעון.

בסוף 2011 היו בבורסה 253 אלף חשבונות של משקיעים פרטיים שביצעו לפחות פעולה אחת ברבעון — לעומת 157 אלף חשבונות כאלה כיום. עם זאת, בן זאב רואה גם צד חיובי בירידה הזאת: "אם מסתכלים על מספר החשבונות הפרטיים בעולם, באופן יחסי הוא הרבה יותר גבוה — מה שאומר שיש לנו פוטנציאל צמיחה".

התוכנית האסטרטגית, שאושרה בשבוע האחרון על ידי דירקטוריון הבורסה, מכוונת לכך שהבורסה "תהיה הבחירה הראשונה של המשקיעים". לדברי בן זאב, הבורסה לא השכילה להתמודד עם התחרות מול הבורסות בעולם, ולא פיתחה מוצרי השקעה ראויים.

לפני שפנה להסביר כיצד בכוונתו להחזיר את הלקוחות לבורסה, בן זאב ניסה להשיב על השאלה הרווחות כיום בבורסות העולם: עם כל החידושים הדיגיטליים, עד כמה הבורסות בכלל רלוונטיות?

"כבר כיום נותנת הבורסה ערך משמעותי לכלכלה הישראלית", הסביר מנכ"ל הבורסה, והוסיף כי "הבורסה יצרה חיסכון של 5.7 מיליארד שקל בשנה לחברות ולמדינה — והמשקיעים נהנו מחיסכון של 6.2 מיליארד שקל בשנה". וכך הוא הגיע למספרים האלה: הוא בחן אילו מחירים היו משלמים המשקיעים, החברות והמדינה אם לא היתה בורסה. בן זאב: "עצם קיומה של הבורסה הביא לחיסכון של 2 מיליארד שקל בעלות החוב הממשלתי, לחיסכון של 1.2 מיליארד שקל בגיוסי הון מניות בבורסה ולחיסכון של 2.5 מיליארד שקל בהפחתת עלות החוב לחברות" — והוסיף כי "הבורסה צריכה להיות יצרנית ערך משמעותית בכלכלה הישראלית".

בן זאב הציב שלושה יעדים מרכזיים בדרך להשבת את הבורסה למרכז הבמה הכלכלית. היעד הראשון הוא הפיכת הבורסה ליעד מרכזי לגיוס הון. לשם כך הוא מקווה כי הממשלה תעמוד בהחלטה להפריט 10–15 חברות ממשלתיות — ובהן חברת חשמל, התעשייה האווירית, רפאל, מקורות ודואר ישראל. "בהפרטה כזאת הבורסה תיקח חלק ניכר ושווי ההנפקות צפוי להגיע ל–15 מיליארד שקל". אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד — הרי החלטה על הנפקת חברה ממשלתית אינה בסמכותו.

בנוסף, בן זאב פועל לרישומן של החברות הישראליות שנסחרות בחו"ל גם בבורסה המקומית — תוך מתן הקלות רגולטוריות שמקובלות גם על רשות שוק ההון ועל רשות ניירות ערך. כחלק מכך, חברת אנטרופי תציג למוסדיים את חוות הדעת של חברת הייעוץ למוסדיים בחו"ל ISS על החברות הישראליות שנסחרות בחו"ל. להערכתו, גם אם רק חלק מהחברות הישראליות שנסחרות בחו"ל יירשמו למסחר בישראל — זאת תהיה דחיפה משמעותית לבורסה, שכן מדובר בשווי חברות של 250 מיליארד שקל.

לבסוף, בן זאב מתכנן להגדיל את חלקן של החברות הבינוניות והקטנות בבורסה. הוא מתכנן לעשות זאת באמצעות מתן הקלות רגולטוריות, שכבר קיימות — כמו הגשת דו"חות רק פעמיים בשנה.

היעד השני בתוכנית האסטרטגית הוא הרחבת סל השירותים של הבק־אופיס (שירותי תפעול) — תוך הפחתת עלויות ותחרות מול הבנקים, שיקבלו חברות ומשקיעים: שירות רישומים דיגיטלי לחברות, שירות משמורת (קסטודי) למוסדיים, מאגר השאלות מרכזי שיאפשר לבצע פעולות מכירה בחסר (שורט) בצורה קלה, ולבסוף — מסחר במכשירי איגוח.

רוצים שהבנקים יהיו עושי שוק במניות

היעד השלישי הוא הגדלת הנזילות. לשם כך מתכנן בן זאב להגדיל את מספר חברי הבורסה. "חברת וובי כבר הגישה את כל המסמכים והיא עתידה להיות חבר הבורסה הראשון החדש", אמר. וובי תבנה מערכת שתאפשר למשקיעים לרכוש ולמכור מניות, אג"ח ושאר נכסים הנסחרים בבורסה בצורה דיגטלית ופשוטה — ותתחרה בשירותים שמעניקים כיום הבנקים והברוקרים הישראליים. "אנו רוצים להגיע למצב שתוכלו לקנות ולמכור מניות בסמארטפון", הדגיש.

עוד הוא מתכנן לאפשר לבנקים להיות עושי שוק במניות. "אנו רוצים להכניס את הבנקים כעושי שוק. זה יחייב אישור של הפיקוח — הגשנו נייר והוא בודק את העניין".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker