האקטיביזם המוסדי עובד - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האקטיביזם המוסדי עובד

המאבק הראשון היה לשנות את מבנה ההון של הבנק, שהורכב מחמישה סוגי מניות שונים - מציאות שיצרה מתיחות לא בריאה בין בעלי הזכויות השונים בבנק והביאה, בין היתר, לחוסר הרצון לחלק דיווידנד

תגובות
בנק דקסיה בבריסל
בלומברג

בנק דקסיה ישראל פירסם אתמול את התוכנית האסטרטגית שלו, לפיה הוא מתכוון להעלות את יעד התשואה להון ל–10% ב–2019, לעומת תשואה להון של 5.5% ב–2016. בכך אמור הבנק להתיישר לרמת התשואות המקובלות של בנק הפועלים (9%) ובנק לאומי (8.5%).

הבנק ציין כי על מנת להגיע ליעד תשואה כפול מזה של 2016 הוא אינו מתכוון להעלות את סיכון הפעילות העסקית שלו, כפי שהיה נדרש כל בנק אחר. לדקסיה ישראל יש תיק אשראי איכותי שבו שיעור החובות הפגומים עומד על 0.2% בלבד (בהשוואה לכ–0.3%–2.1% במערכת הבנקאית ב–2016). למעשה, הוא יעלה את יעד התשואה בצורה די פשוטה: הבנק יחלק דיווידנד במזומן לבעלי המניות שלו בהיקף כולל של כ–500 מיליון שקל.

הכפלת יעד התשואה וחלוקת הדיווידנד, מהלך שכל בעלי מניות אמורים לברך עליו, לא נבע מרצון של הנהלת הבנק, בהובלת המנכ"ל אוליביה גוטמן, להצטיין או להצדיק את השכר הגבוה המשולם להם. התוצאה של התוכנית העסקית היא כשנה וחצי של מאבק עיקש של הגופים המוסדיים שהחזיקו במניות הבנק — ולא הצליחו ליהנות מהפירות שהשקעה כזו אמורה להניב להם.

המוסדיים ראו במהלך השנים כיצד האחזקה שלהם אינה נושאת פרי. המסחר במניה היה דל (370 אלף שקל ביום) והנהלת החברה, בהובלת המנכ"ל הקודם, דוד קאפח, סירבה לחלק דיווידנד במשך תקופה ארוכה. התוצאה היתה שכספי הפנסיה שהושקעו בנייר היו ללא תשואה מצד אחד, וללא יכולת למכור את האחזקות בלי לשלם בירידה חדה במחיר המניה. ההנהלה מצדה נהנתה בשבע השנים האחרונות מעלות שכר כוללת של כ–50 מיליון שקל, כשבכל שנה רכיב השכר מטפס ללא קשר לביצועי הבנק — אז למה לטלטל את הספינה? כך, 50 מיליון שקל שקיבלו המנהלים לא עשו את מה שלחצם של כמה מנהלי השקעות עשה. מניית דקסיה זינקה בשנה וחצי ב–24% — לעומת עלייה של 20% במדד הבנקים. כלומר, היא הניבה תשואה עודפת של 20% על פני מדד הבנקים.

לפני כשנה וחצי התחילו הגופים המוסדיים להפעיל לחץ פיזי מתון על ההנהלה — במטרה לנסות ולהוביל לכך שהבנק יחלק דיווידנד ויתחיל בהליך מכירתו. כך הם קיוו להשיא תשואה לפנסיונרים. הדבר מכונה בעגה המקצועית: אקטיביזם מוסדי. המאבק הראשון היה לשנות את מבנה ההון של הבנק, שהורכב מחמישה סוגי מניות שונים — מציאות שיצרה מתיחות לא בריאה בין בעלי הזכויות השונים בבנק והביאה, בין היתר, לחוסר הרצון לחלק דיווידנד. המאבק כלל מכתבים, פניה לערכות משפטיות ואף תלונה לרשות ני"ע לבחון פרט מטעה בדיווח לבורסה — ואכן, הרשות פתחה בבדיקה.

ואולם המוסדיים לא היו לבד במאבק מול הנהלת הבנק. למאבק הצטרפו גם משקיעים פרטיים שלא חדלו לדרוש מהנהלת הבנק לשנות את הגישה שלה. לבסוף, החליטה ההנהלה על איחוד הון ועל חלוקת מינורית של דיווידנד בסך 40 מיליון שקל. שוב נזעקו המוסדיים והמשקיעים הפרטיים בטענה כי מדובר בלעג לרש. חליפת המכתבים החריפה בין המוסדיים לבנק — תוך איומים בפנייה לערכאות משפטיות — הביאה בסופו של דבר לשינוי האסטרטגי שעליו הכריזה הנהלת הבנק. מי אמר שאקטיביזם מוסדי לא עובד?

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם