"ניסינו לבנות מוצר מקביל לאג"ח, אבל פחות תנודתי" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ניסינו לבנות מוצר מקביל לאג"ח, אבל פחות תנודתי"

האינטרנט איפשר את הקמתן של פלטפורמות ההלוואות מעמית לעמית (P2P), והריבית האפסית האיצה את צמיחתן ■ האם הפיזור והתשואה מפצים על סיכוני האשראי?

2תגובות

אחת מזירות המימון הפעילות והצומחות בשנים האחרונות בישראל ובעולם היא פלטפורמות ההלוואות מעמית לעמית (P2P). לרוב, מדובר באתרי אינטרנט שמחברים בין מלווים, הציבור שמחזיק בחסכונות של עשרות או מאות אלפי שקלים, לבין לווים, אנשים פרטיים או עסקים קטנים ובינוניים הזקוקים לאשראי — שאינו בנקאי.

מבעלי השליטה ב-BTB, אלון כץ
אופיר הראל

בעשור האחרון צצו בעולם לא מעט מיזמי P2P כחלק מהמהפכה הדיגיטלית שעובר תחום הפיננסים — בשעה שרמת הפיקוח והרגולציה על הענף ממשיכה להיות נמוכה עד אפסית. המיזמים המוכרים הם לנדינג קלאב ופרוספר האמריקאיות; בישראל פועלות eLoan, בלנדר וטריה (Tarya) — וגם חברת BTB, שבשליטת שלומי תורג'מן ואלון כץ.

ואיזו תשואה השיגו אג"ח בדירוג זבל? לבחירת אג"ח לפי רמת דירוג לחצו כאן

הפעילות באתרי ה–P2P קיבלה רוח גבית חזקה מהריבית האפסית בעולם ובישראל, שמקשה יותר מתמיד להניב תשואות על ההשקעה. למעשה, ה–P2P מבסס עצמו כאפיק השקעה אלטרנטיבי, שיכול להניב תשואות של 5%–8% בשנה — שקשה מאוד להשיגן באפיקים אחרים.

"פלטפורמות להלוואות המונים נוצרו בעקבות הקישורים שיצר האינטרנט בין אנשים. נחשפנו לתחום כבר ב–2005, כשהפלטפורמות היו קטנות, כשמאז התחום רק גדל", מספר כץ. "במשבר העולמי ראינו איך אג"ח, גם של חברות טובות, צונחות ללא קשר לאירועים בחברות. גם אם היית מפוזר מאוד, חווית תנודתיות רבה. חשבנו איך אפשר לבנות מוצר מקביל, שגם יספק הגנה למשקיעים".

"בנינו מודל חיתום ויש לנו ועדת אשראי"

 שלומי תורג'מן, מבעלי השליטה ב-BTB
הראל כפיר

BTB פעילה בשוק הלוואות ההמונים כשלוש שנים. החברה מקשרת בין מלווים פרטיים לבין בעלי עסקים המעוניינים בהלוואות של עד מיליון שקל, לכל מטרה. עד כה, כ–80 מיליון שקל ניתנו כהלוואות בפלטפורמה, כשסכום ההפקדה המינימלי למשקיע הוא 2,000 שקל.

"בתחילת הדרך, אתרי ה–P2P איפשרו למשקיע לבחור את הלווה, והיתה נערכת התמחרות (Ask ו-Bid) על מחיר ההלוואות. חשבנו שזה לא צריך להיות ככה: מלווים לא צריכים להבין בריביות, זה התפקיד של המומחים, האנליסטים", מסביר כץ, שכיהן בעבר כיועץ השקעות בבנק דיסקונט. "יש לנו אלגוריתם שמחבר בין המלווה ללווה באופן עצמאי. האלגוריתם יוצר פיזור גדול מאוד. המודל קובע שלא יותר מ–5% מהכסף יופנה להלוואה אחת.

"תמורת ההלוואה משלמים הלווים ריבית שקלית קבועה של 5%–8%. התשואה הממוצעת (ברוטו, ע"א) היא כ–7% לפני ריבית דריבית, שמוסיפה עוד כ–0.75%. על התשואה משלם המלווה מס של 15%, שמנוכה במקור. כשהמלווה רוצה למשוך את כספו, הוא נותן הוראה — ובאופן אוטומטי, המערכת מעבירה את ההלוואות למלווים חדשים. עד כה כל בקשה להנזלת כספים הסתיימה בתוך יום עסקים".

איך אתם קובעים מה יהיה גובה הריבית של כל לווה?

"בנינו מודל חיתום. יש לנו ועדת אשראי שבה מכהנים ד"ר יעל בנימיני (לשעבר בכירה בבנק לאומי), ואלי קדוש (בכיר לשעבר בבנק ישראל). כל הלווים עוברים דרך ועדת האשראי, שמגדירה את נוהלי האשראי ואת גובה הריבית. ההלוואות מונפקות לשלוש־שש שנים, כשהלווה מחזיר בכל חודש את הקרן והריבית לפי לוח שפיצר. תמורת קבלת המימון, המלווה משלם עמלה של 1% בשנה, לא כולל תשלומי הריבית. בנוסף, המלווה משלם דמי ניהול של 0.5%.

"אנחנו בודקים את יכולת ההחזר של הלווה בעזרת צוות אנליסטים ומערכות מחשוב. אנחנו גם מתחקרים את הלווה, מחתימים אותו על תצהיר ובודקים את חשבונות הבנק שלו, שלא חזרו לו צ'קים ושלא היו תביעות. יש לנו שיתוף פעולה עם דן אנד ברדסטריט. כל לווה גם מחויב להביא ערב. אנחנו בודקים שגם הערב הוא אדם נורמטיבי, ושיש לו יכולת החזר מסוימת. אנחנו לא נותנים הלוואות לעסקים קטנים או לעסקים בהקמה, שאין להם ותק של שנתיים לפחות. יש לנו כיום 350 לווים מאושרים, כששיעור חדלות הפירעון אצלנו נמוך — פחות מ–1%".

מה עושים במקרה שהלווה לא מחזיר את החוב?

בעלי המניות ב-BTB

"ההגנה היא משפטית. החזר ההלוואה נעשה באמצעות צ'קים שניתנו מראש וחתימה על שטר חוב. במקרה שלווה לא משלם את החוב, יש לנו צוות של עורכי דין שיתבעו אותו, ויפנו אל הוצאה לפועל. בנוסף, יש לנו פיקדון לערבות הדדית. כל משקיע ב–BTB נדרש להפריש 1% באופן חד־פעמי מסכום ההשקעה. אם יש פיגור, כבר באותו יום הפיקדון משלם, כולל הריבית. בצורה זו המשקיעים לא נפגעים. עד היום יש לנו 100% הצלחה — לא היה מצב שמשקיע לא קיבל בזמן קרן או ריבית".

ההפרשה לפיקדון פירושה שהתשואה של המשקיעים יורדת ב–1%, נוסף על תשלום דמי הניהול של 0.5%.

"נכון, אבל הפיקדון הוא חד־פעמי — כך שזה רק לגבי הפקדת הכסף הראשונית".

מה יקרה אם פלטפורמת ההלוואות עצמה תיקלע לבעיות פיננסיות? מי יהיה אחראי על השבת הכסף למשקיעים?

"הכסף נמצא ועובר ללווים דרך חשבון נאמנות. הכספים בחשבון הנאמנות מנוהלים בנפרד מהחשבון העסקי של BTB. על החשבון אחראי נאמן חיצוני, אלטשולר שחם נאמנויות, והם מורשי החתימה היחידים. נאמן החשבון יצטרך להמשיך ולהעביר את הכספים למשקיעים על פי התשלומים שנקבעו. כמובן שההלוואות חדשות לא ייצאו יותר".

יש גוף שמפקח עליכם ועל אתרי P2P אחרים?

ההשקעה: הלוואות מעמית לעמית
האמצעים: פלטפורמות ההלוואות ההמונים BTB , שמחברת בין מלווים פרטיים
לבין בעלי עסקים המעוניינים בהלוואות של עד מיליון שקל
מאפיינים: הלוואות בריביות של 5% – 8% לשנה, לתקופה של שלוש עד שש שנים. סך
ההלוואות שניתנו עד היום — 80 מיליון שקל
הזדמנויות בהשקעה: תשואה ממוצעת של כ– 7% בשנה, הגבוהה מתשואת אג"ח לא
מדורגות בבורסה • פלטפורמות P2P הן מכשיר השקעה חדש יחסית, עם פוטנציאל רווח
ובפיזור רחב
הסיכונים בהשקעה: סיכוני אשראי של הלווה — אין שעבודים; כספי הפיקדון הם רק
מנגנון פיצוי חלקי • יכולת חיתום מוגבלת: אין גוף רגולטורי שאוסף את היסטוריית
האשראי של הלווה • הפיקוח על התחום נמצא בחיתוליו, והרגולציה אפסית

"עדיין אין מפקח, אבל לפני חודש אישרה הממשלה להכניס את חברות ה–P2P לפיקוח של רשות הפיקוח על שוק ההון והביטוח. עד עכשיו עבדנו מול רשויות המס, וגם מול הפיקוח על שוק ההון והביטוח, שאישר ב–2015 לבתי השקעות ולחברות ביטוח להשקיע בחברות P2P מכספי הנוסטרו ומכספי העמיתים. ישראל אינה יוצאת דופן — גם בחו"ל הרגולציה בענף החלה רק בשנים האחרונות".

יש גם סיכונים

הלוואות P2P הן אפיק השקעה מעניין שלא ניתן להתעלם ממנו לנוכח הצמיחה המהירה והפיתוחים הטכנולוגיים. עם זאת, גם לא ניתן להתעלם מהסיכונים, שהעיקרי הוא סיכון האשראי — מצב שבן הלווה אינו יכול להחזיר את החוב. במקרה כזה, אין שעבודים וכספי הפיקדון הם רק מנגנון פיצוי חלקי. בנוסף, בישראל אין גוף רגולטורי שאוסף את היסטוריית האשראי של הלווה, כך שיכולת החיתום של חברות ה–P2P מוגבלת. ולבסוף, במצב של משבר ומשיכה המונית (תרחיש קיצון) — רק המושכים הראשונים יזכו לפגוש את כספם, בעוד היתר ייאלצו לחכות לפירעון החובות.

המענה לבעיות הללו אמור להגיע מהפיזור הגדול, שנותן הגנה סטטיסטית למשקיעים, בשעה שתיק ההלוואות אמור להמשיך ולהסתעף ככל שיותר ויותר משקיעים ולווים יצטרפו. ההזדמנות העיקרית היא בכך שחברות כמו BTB מספקות אפיק השקעה אלטרנטיבי עם פוטנציאל רווח לא קטן, וגם פלטפורמה ללווים שמעוניינים בריבית אטרקטיבית יחסית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#