תחרות לישראכרט, כאל ולאומי קארד? השחקן החדש בשוק - חברת טרנזילה

בנק ישראל העניק היום רישיון סולק לחברת טרנזילה ■ המפקחת על הבנקים: "כניסתה של חברה רביעית לשוק תשתקף בהפחתת עמלות הסליקה, שיפור השירות והגברת התחרות בהנפקת כרטיסי החיוב"

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
כרטיסי אשראי
כרטיסי אשראיצילום: בלומברג

בנק ישראל הודיע אתמול כי העניק לראשונה זה יותר מ–20 שנה רישיון סולק בתחום התשלומים בענף כרטיסי האשראי לחברת טרנזילה, שמוחזקת במלואה על ידי איציק נוסצקי. החברה צפויה להתחיל לפעול בעוד כשנה כשחקן הרביעי בשוק כרטיסי האשראי, לצד ישראכרט, לאומי קארד וכאל, השולטות כיום בשוק הסליקה.

מבחינה רגולטורית, טרנזילה עומדת בכל דרישות בנק ישראל, אבל צריכה עדיין להשלים את היערכותה התפעולית. בהתאם, בשלב זה ניתן לחברה רישיון מצומצם, והיא תוכל להתחיל לפעול אחרי שתשלים את ההתקשרויות עם גופים בינלאומיים כמו ויזה ומאסטרקארד ותציג תשתיות מחשוביות מתאימות. טרנזילה אינה מעוניינת להשתמש בתשתית של חברת כרטיסי אשראי אחרת, אלא להקים תשתית אינטרנטית משלה ככל הנראה.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים
חדוה בר, המפקחת על הבנקיםצילום: עופר וקנין

הפעילות של טרנזילה תהיה מוגבלת בהתחלה, והיא תוכל לבצע מחזורי סליקה בסך כ–2 מיליארד שקל, סכום נמוך למדי שלא יהפוך אותה לגורם משמעותי שיכול להתחרות עם הסולקות הקיימות.

הגבלה נוספת שעומדת בפני טרנזילה היא סוגיית תקן EMV, התקן הבינלאומי לאבטחת עסקות בכרטיסי אשראי. בנק ישראל מנסה כבר תקופה ארוכה להשלים את הטמעת פרוטוקול EMV, שיאפשר הכנסת אמצעי תשלום מתקדמים למשק, ואמור להסיר חסמים טכנולוגיים בפני כניסה של סולקים חדשים. לפי הערכות, כמה סולקים נוספים כבר הגישו בקשה לקבלת רישיון, ועשויים לקבל אותו השנה.

טרנזילה הוקמה לפני כ–17 שנה ומעסיקה כ–40 עובדים. החברה פועלת בשוק ה–Gateway לעסקים, ומאפשרת סליקה מאובטחת ללקוחות באתרי האינטרנט ולמשרדים ממוחשבים. כעת, צפויה החברה לעסוק בסליקה, ובהמשך גם בהנפקת כרטיסים ובמתן אשראי לציבור בישראל. בעלי טרנזילה נוסצקי מחזיק גם בחברת אינטרספייס, שמשמשת כרשם דומיינים מוסמך וספק מובייל לשירותי אירוח אתרים ומחשוב ענן.

סולק מאפשר לבתי עסק לכבד עסקות בכרטיסי אשראי (לא כל עסקה בכרטיס חיוב כרוכה בהכרח במתן אשראי), באמצעות חיבור בית העסק למערכת התשלומים המקומית - מתג כרטיסי חיוב של חברת שב"א, ולמערכות של המותגים הבינלאומיים, כמו ויזה ומאסטרקארד. באמצעות פעולת הסליקה מחויב חשבונו של הלקוח שמחזיק את כרטיס האשראי, ומזוכה חשבונו של בית העסק.

נתונים בכתבה

בר לבתי העסק: "השוו בין הצעות מחיר"

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, ציינה כי "כחלק ממגוון הצעדים שאנו נוקטים להגברת התחרות, עם משרד האוצר וגם במסגרת ועדת שטרום, הצהרנו על כוונתנו להגביר את התחרות בשוק הסליקה, וכבר בנובמבר 2015 הקלנו בצורה משמעותית את חסמי הכניסה לשוק - קבענו תהליך פשוט ותומך לקבלת הרישיון, הורדנו בחדות את דרישות ההון מסולק חדש ועוד.

"כתוצאה מצעדים אלה, לאחר שנים רבות שבהן פעלו בשוק שלוש חברות בלבד, מצטרף שחקן חדש לשוק הסליקה. מתן הרישיון לחברת טרנזילה מבטא צעד משמעותי בקידום התחרות בתחום אמצעי התשלום ובשוק האשראי, לטובת העסקים הקטנים והבינוניים במשק ומשקי הבית. אנו מעריכים שכניסתה של חברה רביעית לשוק תביא חלופה לעסקים ותוביל להגברת התחרות, שתשתקף בהפחתת עמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק, שיפור השירות, העלאת רמת החדשנות. בהמשך, בהתאם לתוכנית העסקית שהגישה החברה, היא גם תביא להגברת התחרות בתחום הנפקת כרטיסי החיוב. אני קוראת לבתי העסק להתנהל בצורה נבונה, להשוות בין הצעות המחיר השונות, להתמקח, לעבור בין סולקים ולפעול להפחתת עלויות הסליקה".

נוסצקי מסר: "אני מודה לבנק ישראל על האמון שנתן בטרנזילה ועל ההזדמנות ההיסטורית להביא להגדלת התחרות בענף כרטיסי האשראי. נציע לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים שירות, חדשנות ויכולת טכנולוגית משופרים ובמחיר תחרותי יותר. כשנתחיל להנפיק כרטיסי אשראי, נביא בשורה צרכנית חשובה גם למשקי הבית בישראל, ואני גאה להיות חלק ממהלך זה".

ב-2016 היה סך העסקות בכרטיסי אשראי שנסלקו בבתי העסק בישראל כ-270 מיליארד שקל. לפי נתוני בנק ישראל, העמלה הממוצעת שמשלמים בתי העסק בעבור סליקת כרטיסי חיוב היתה כ-1% ממחזור העסקות בכרטיסי אשראי ב-2016. מתוך עמלה זו, משולמת למנפיקי הכרטיסים עמלה צולבת בשיעור של 0.7% (על פי המתווה שקבע בית הדין להגבלים ב–2012, שתקף עד סוף 2018) מסך העסקות, והסולק מקבל בממוצע כ-0.3% מסך העסקות.

בחודשים הקרובים אמורה בר להחליט על שיעור העמלה הצולבת החדש - שצפוי לרדת ל-0.4%-0.5%, ולגבי תוואי הירידה שלו. מדובר בהחלטה דרמטית מאוד שמתקבלת בתקופה רגישה בענף.

בעקבות חוק שטרום, ישראכרט ולאומי קארד, שבבעלות הבנקים הפועלים ולאומי קארד נמצאות על המדף, והבנקים נדרשים להיפרד מהאחזקה בהן בתוך שלוש־ארבע שנים. הורדת שיעור העמלה הצולבת צפויה לפגוע בהכנסות של חברות כרטיסי האשראי מפעילות ההנפקה, שהיא רווחית יותר מפעילות הסליקה, ובשל כך להוביל לירידה של מאות מיליוני שקלים בשווי החברות.

כך או אחרת קיימת שונות בעמלה שמשלמים עסקים בגדלים שונים, כשעסקים קטנים יותר משלמים עמלה בשיעור גבוה יותר. בתי עסק קטנים (עם מחזור פעילות שנתי של עד חצי מיליון שקל) שילמו בממוצע עמלה של 1.49% מהמחזור ב–2016, ואילו ובתי עסק בינוניים (עם מחזור פעילות שנתי של עד 5 מיליון שקל בשנה) שילמו בממוצע 1.07% מהמחזור. לעומתם, בתי עסק גדולים שילמו עמלה של 0.84% בלבד מהמחזור.

נתונים בכתבה

המשימה הבאה: ביטול המונופולים

הרווח הנקי במגזר הסליקה בענף כרטיסי האשראי הסתכם ב-2016 ב-164 מיליון שקל - ירידה קלה לעומת 2015, שבה הסתכם הרווח ב-167 מיליון שקל. הרווח המצרפי במגזר הסליקה מתפלג באופן הבא: 49 מיליון שקל הוא הרווח של חברת אמריקן אקספרס (אמקס), שבבעלות בנק הפועלים (חברה אחות של ישראכרט); 35 מיליון שקל הוא הרווח של חברת דיינרס שבבעלות כאל; 34 מיליון שקל - לאומי קארד; 23 מיליון שקל של ישראכרט; ו-23 מיליון שקל של כאל (ללא דיינרס).

יש עדיין שני שווקים בענף כרטיסי האשראי שממשיכים לפעול כמונופולים: שוק סליקת כרטיסי דיינרס (נתח של כ-4%) ושוק סליקת כרטיסי אמקס (כ-7.5%), שנשלט באופן בלעדי על ידי ישראכרט. זו הסיבה לכך שהרווח של אמקס ודיינרס הוא יותר מ–50% מהרווח בענף כולו, אף שנתחי השוק שלהן קטנים באופן ניכר מאלה של לאומי קארד, ישראכרט וכאל.

מדובר בסוגיה שלא קיבלה מענה במהלך דיוני ועדת שטרום, ובאחרונה המפקחת על הבנקים גילגלה את הכדור לשר האוצר, משה כחלון, שבינתיים מתמהמה מלעסוק בסוגיה זו - המונעת תחרות גדולה יותר בשוק סליקת כרטיסי אשראי. כחלון יצטרך להחליט אם להכריז על דיינרס ואמקס כמנפיקים בעלי פעילות רחבה, לנוכח היותן שייכות לקבוצות כאל וישראכרט המחזיקות בנתח שוק של יותר מ-10%.

מכיוון שהן מונופולים, אמקס ודיינרס נהנות ממרווחי סליקה גבוהים בכ-2.5% לעומת עסקות שמתבצעות בכרטיסי ויזה, מאסטרקארד וישראכרט. השימוש בכרטיסי דיינרס הסתכם ב-2016 בכ–10.8 מיליארד שקל - עלייה של כ-34% לעומת 2015, ועלייה של כ-135% לעומת סוף 2013.

הגידול המואץ בשימוש בכרטיסי דיינרס מאז 2014 נובע בעיקר מזכייתה במכרז להנפקת כרטיס האשראי פליי קארד בשיתוף אל על - מה שהגדיל באופן ניכר את הנוכחות של דיינרס בבתי עסק, לרמה של יותר מ-85%. עד כה הונפקו יותר מ-200 אלף כרטיסי פליי קארד, מה שמחייב לא מעט בתי עסק לכבד דיינרס. כאל משלמת לאל על תמלוגים גבוהים על השימוש בכרטיסים, ובמצב שנוצר, העסקים הקטנים מממנים את החגיגה.

לפי הערכות בענף, ביטול המונופולים האלה עשוי להביא להפחתת עמלות הסליקה שמשלמים בתי עסק ולחסוך להם 80–160 מיליון שקל בשנה, וכן להעלות את שווייה של לאומי קארד בכ-100 מיליון שקל.