ההזדמנות הגדולה של ורינט: איומי הטרור - ותוכנית הפיצול

חולשה בשווקים המתעוררים ועבודה שמאופיינת בפרויקטים, שיוצרת תנודתיות בהכנסות, הקשו על ורינט להתרומם בשנתיים האחרונות ■ המניה רחוקה מהשיא - אבל החודשים האחרונים עשויים לעורר תקווה מחודשת לחברה

עמרי זרחוביץ'
דן בודנר, מנכ"ל ורינט
דן בודנר, מנכ"ל ורינטצילום: מוטי מילרוד

לפני כשבועיים ביצע מחבל פיגוע דריסה בכנסיית ווסטמיניסטר בלונדון, שבו נהרגו ארבעה אנשים ונפצעו 50. זהו רק אירוע אחד מתוך שורה של תקיפות טרור שהתרחשו באירופה בשנתיים האחרונות - וגרמו לפריחה בעסקי הביטחון.

גם תחום הסייבר - הביטחוני והאזרחי - נמצא בצמיחה מתמדת. המתקפות נהפכו למורכבות יותר והמודעות בקרב ארגונים לצורך להגן על המידע שברשותם גברה. למרות זאת, הפעילות הביטחונית של חברת ורינט הישראלית התכווצה בכ-20% בשנת הכספים האחרונה, שהסתיימה בסוף ינואר.

עם זאת, דו"חות הרבעון הרביעי, שפורסמו בשבוע שעבר, הצביעו על התאוששות הפעילות הביטחונית, שצמחה ב-26% לעומת הרבעון השלישי, ו-7% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה הקודמת. השיפור לא היה נקודתי, החברה העלתה את התחזיות לפעילות זו, וכעת היא צופה צמיחה חד־ספרתית גבוהה בשנת הכספים הנוכחית. גם ציפיות המשקיעים עלו - מניית ורינט קפצה מאז פרסום הדו"ח ב-10%, וכעת החברה נסחרת לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר.

לפני כשנה, כשהחברה סיימה פרויקט גדול ולא קיבלה חוזה המשך, היא קיצצה 10% ממצבת כוח האדם. במקביל, היא ביצעה שינוי ארגוני רחב שבו בין השאר הוחלפו בכירים בחברה. בשבוע שעבר הודיע המנכ"ל דן בודנר בשיחת ועידה עם אנליסטים שקיים לאחר פרסום הדו"חות, כי החברה מתכננת להשקיע בחטיבה הביטחונית כדי להיערך לביקוש הגובר בתחום, שנובע בין השאר מהתאוששות של כלכלות בשווקים המתעוררים.

.
.

זאת אמנם בשורה טובה לחברה, אבל היא אולי המאפיין הבולט של ורינט במתכונתה הנוכחית: הפעילות הביטחונית שלה מבוצעת בפרויקטים ספציפיים, ההכנסות ממנה תנודתיות וקשות לחיזוי, וצריך להתאים להן את מבנה ההוצאות באופן דינמי, למשל על ידי גיוס עובדים ופיטורים.

המאפיין הפרויקטאלי בולט, אבל הוא בא לידי ביטוי רק בפעילות הביטחונית. למעשה, ורינט מורכבת משתי חברות נפרדות: הפעילות הביטחונית, שכוללת את הסייבר, אמצעי ביטחון, מעקב וניתוח וידאו; ופעילותה האזרחית, שמתמקדת בניהול ואופטימיזציה של מרכזי שירות לקוחות.

בתחום העסקי־אזרחי ורינט מסייעת ללקוחותיה — חברות עם מרכזי שירות לקוחות גדולים, כמו בנקים או חברות סלולר — לתת שירות טוב יותר על ידי הפקת תובנות מהפניות שהם מקבלים, בטלפון ובערוצי תקשורת נוספים. כך למשל, החברה יודעת לנתח שיחות טלפוניות ולזהות דפוסים בעייתיים בשירות, להפיק תובנות על הצרכים של הלקוחות ועל חברות מתחרות. לוורינט יש גם פתרונות שעוזרים לנהל את מרכז השירות עצמו.

.
.

מתכננת למכור את הפעילות הביטחונית

ורינט התחילה את דרכה ב–1994 בתחום ההקלטות הקוליות הדיגיטליות לאחר שהתפצלה מקומברס, שבתוכה התפתחה כחטיבה בשם אינפוסיס ושבשליטתה היתה עד לפני כארבע שנים. החברה מעסיקה כ–5,100 עובדים בעולם, מהם כ–1,100 במשרדיה בהרצליה. הנהלת החברה יושבת בניו יורק.

הדו"חות שפירסמה ורינט ברבעון הקודם היו הראשונים שבהם הציגה את תוצאות שתי הפעילויות באופן נפרד לחלוטין. בשיחת הוועידה לפני כשלושה חודשים הדגיש בודנר כי שני התחומים שונים זה מזה: התחום האזרחי מבוסס על פעילות ענן, שרווחיותו הגולמית היא יותר מ–60%; ואילו הפעילות הביטחונית פרויקטלית, משלבת חומרה ותוכנה, והרווחיות הגולמית שלה היא כ–20%. גם לקוחות הקצה שונים. לדברי בודנר, ההפרדה לשתי חטיבות עצמאיות תיתן להן גמישות ותשפר את שיעורי הצמיחה של כל אחת מהן. בצד הביטחוני יש לחברה ניסיון של שנים רבות בעבודה מול ממשלות.

.
.

למעשה, בהפרדה לשתי חטיבות עצמאיות סימנה ורינט את המטרה הסופית: פיצולה לשתיים באמצעות מכירה של אחת הפעילויות, או הנפקתה בבורסה. ורינט לא הכריזה על כך באופן רשמי, אך זוהי תוכניתה האסטרטגית. החברה מתכננת ללכת בדרכה של מתחרתה הגדולה נייס, לאחר שלפני ארבע שנים היו ספוקלציות על מיזוג של השתיים. גם הפעילות של נייס היתה מורכבת מחטיבה ביטחונית וחטיבה אזרחית, אך מכירת הפעילויות הביטחוניות הרחיקו אותה מוורינט.

השווקים המתעוררים אחראים לחלק ניכר מהכנסות החטיבה הביטחונית של ורינט. מצבם הכלכלי הרעוע בשנה־שנתיים האחרונות פגע בביקוש למוצרי החברה, אך נראה כי כעת, כשמתחילים לראות ניצוצות של התאוששות בצד הביקוש, זוהי תקופה טובה לקדם את מהלך הפיצול.

אמנם בעבר היו הערכות כי פיצול החברה יתקיים כבר השנה, אך הערכות מעודכנות גורסות כי ורינט תיאלץ קודם לחזק את פעילות התוכנה, בעיקר בתחום הסייבר. הדבר ימתן את התנותיות בהכנסות, ויהיה לה קל יותר לשווק אותה לרוכשים. לפי הערכות, אם תצליח ורינט במשימה זו, היא תנסה לקבל שווי של 750 מיליון דולר לפחות בגין הפעילות הביטחונית, שמשקף מכפיל של 1.7 על הכנסותיה בשנה החולפת. כרגע ההערכות הן כי החברה תיפטר מהפעילות הביטחונית, אבל דווקא מהלכי השבחה שלה עשויים להוביל לשמירה עליה.

ורינט ונייס - דואופול

מערכת מצלמות מעקב של ורינט
מערכת מצלמות מעקב של ורינטצילום: מתוך ערוץ היוטיוב

כדי להבין את הפוטנציאל של התמקדות בתחום אחד, ניתן לבחון את התהליכים שעברה נייס מאז מינויו של ברק עילם למנכ"ל לפני כשלוש שנים. בתקופה קצרה יחסית מכר עילם את הפעילות הביטחונית של נייס בשתי פעימות: אלביט מערכות רכשה את פעילות הסייבר, וקרן השקעות פרטית קנתה את שאר הפעילות. לאחר מכן ביצעה נייס שתי רכישות: רכשה את נקסידייה (Nexidia) האמריקאית תמורת 135 מיליון דולר, שסיפקה לה יכולות אנליזה מתקדמות; ואת אינקונטקט (InContact) תמורת קרוב למיליארד דולר. אינקונטקט מספקת תשתית ענן למרכזי שירות לקוחות, ומאפשרת להם גמישות בעבודה, כמו הגדלת הפעילות בימים עמוסים.

באמצעות צעדים אלה נפטרה נייס מפעילות פרויקטאלית ומתדמית שלילית שנלווית לפעילות הביטחונית, ומנגד יצרה מכפיל כוח בתחום האזרחי והגדלת שוק היעד במידה רבה. מן הסתם, רכישת ענק כמו שביצעה נייס טומנת בחובה גם סיכון.

ורינט ונייס מהוות מעין דואופול בשוק האזרחי שבו הן פועלות. הכנסות ורינט מהפעילות האזרחית בשנת הכספים האחרונה הסתכמו ב–716 מיליון דולר — 67% מההכנסות וצמיחה של כ–2% לעומת השנה הקודמת. נייס הציגה הכנסות שנתיות של מיליארד דולר, מרביתן בשוק שבו פועלת גם ורינט.

שתי החברות מנתחות בעבור חברות מסחריות דפוסים חוזרים בשיחות עם הלקוחות, ומפיקות תובנות וזיהוי מידע עסקי שעולה מהן, כמו מידע על המתחרות. מגמה שמשנה את השוק הזה היא ריבוי ערוצים שמהם פונים הלקוחות לחברות לקבלת שירותים — טלפון, רשתות חברתיות, אי־מיילים ועוד. לוורינט ולנייס יש מוצרים שמתמודדים עם ריבוי הערוצים, וזהו אחד ממנועי הצמיחה שלהן. עם זאת, כל שינוי בדפוסי ההתנהגות הוא גם סיכון, ופתח לכניסה של מתחרות חדשות שיעשו עבודה יעילה יותר.

מי שעלולה בעתיד לטלטל את פעילותן של השתיים היא ענקית הקמעונות אמזון, ספקית שרתי הענן הגדולה בעולם. אמזון מספקת תשתית ענן באופן שדומה למה שנייס עושה עם אינקונטקט, ובשבוע שעבר היא הודיעה על הרחבת פעילותה בתחום.

בודנר אמר בשיחת הוועידה כי לוורינט יש שיתוף פעולה עם אמזון, ולכן החברה לא דואגת. נכון להיום הלקוחות עדיין לא עוברים לתשתית ענן באופן מלא, אלא מעוניינים בתשתית היברידית — כזאת שרק משלבת שירותי ענן. במקרה כזה ורינט ואמזון משתפות פעולה, ובוורינט סבורים כי הדבר יתמוך בצמיחתה. ורינט אף חשפה לראשונה את הכנסותיה מלקוחות שפועלים בענן, שהסתכמו ב–100 מיליון דולר בשנת הכספים 2016, צמיחה של 25% לעומת השנה הקודמת.

מרכז שירות לקוחות
מרכז שירות לקוחות צילום: LEAN DAVAL JR / רויטרס

רווח מתואם, אבל הפסד חשבונאי

ורינט רשמה רווח נקי מתואם (Non–GAAP) של 159 מיליון דולר בשנת הכספים, כ–16% מההכנסות — שיעור נמוך, שנובע מהרווחיות הנמוכה של הפעילות הביטחונית. האנליסטים אמנם בוחנים קודם כל את הרווח המתואם, אך קשה להתעלם מפער של כ–190 מיליון דולר בינו לבין הצגת הסעיף באופן חשבונאי. כלומר, החברה הציגה הפסד שנתי חשבונאי של 30 מיליון דולר. הפער נובע מתגמול מבוסס מניות (66 מיליון דולר), הפחתות בגין רכישות (כ–100 מיליון דולר), הוצאות על רכישות (13 מיליון דולר) ועלויות ארגון מחדש (16 מיליון דולר).

אמנם הפחתות אלה אינן במזומן, ולכן החברות נוהגות לנטרל אותן כשהן מציגות רווח נקי מתואם, אבל המשמעות היא שלפחות חלק מהכסף נזרק בעבר לפח. למשל, בגין רכישות לפי שווי גבוה מדי. החוב הפיננסי נטו של ורינט הוא 490 מיליון דולר.

מניית ורינט נסחרת ב-44 דולר, 40% מעל מחירה לפני כחמש שנים, אך נמוך ממחיר שיא של 65 דולר שבו נסחרה ביוני 2015. "אנו מעריכים כי ההאצה בקצב הצמיחה בחטיבה הביטחונית של ורינט צפויה להוביל לשיפור הרווחיות, ובכך לתמוך בהמשך מהלך ההתאוששות במחיר המניה", כתב שאול אייל, אנליסט של בנק ההשקעות אופנהיימר, בסקירה שפירסם לאחר הדו"חות. "אנו משמרים את המלצת 'תשואת יתר' עם מחיר יעד של 49 דולר, בהתבסס על מכפיל 16 לתחזית הרווח ל–2018".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום