"השוק לא זול אבל זה לא נכון לשבת על מזומן ולחכות - יש במה להשקיע" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"השוק לא זול אבל זה לא נכון לשבת על מזומן ולחכות - יש במה להשקיע"

יוטב קוסטיקה ממור בית השקעות, ממשיך להאמין בשוק המניות הישראלי

24תגובות
גרף המציג ירידות במסחר
בלומברג

את משרדו של יוטב קוסטיקה, מנהל השקעות והכלכלן הראשי במור בית השקעות, מקשטת תמונתו של וורן באפט, גורו השקעות ידוע ואחד מעשירי תבל. באפט טוען זה שנים כי אינו יכול להמליץ על מנהל השקעות הבולט לטובה. המלצתו הקבועה למשקיעים היא להשקיע את כספם במניות בתעודות סל עם דמי ניהול נמוכים על מדד S&P 500 ולחסוך את דמי הניהול.

קוסטיקה מכיר את משנתו של באפט, אבל ממשיך להאמין בניהול השקעות אקטיבי, תוך בחינת חברות לעומקן. לדעתו, בישראל, ההרכב של מדדי המניות המובילים משחק לטובת מנהלי ההשקעות. "למרות הרפורמה האחרונה בבורסה, יש בעיה במדדים. 2016 היא דוגמה מעולה ליתרון של ניהול אקטיבי בבורסה בתל אביב על פני אחזקה 'עיוורת' במדדים, שהציגו תשואות שליליות ובתי ההשקעות היכו אותם. יש ערך לקרנות מנוהלות, במיוחד בישראל", הוא אומר. קוסטיקה סבור שבישראל ניתן עדיין למצוא הזדמנויות השקעה.

יוטב קוסטיקה
בועז צרפתי

בית ההשקעות מור, שמנהל כ-16 מיליארד שקל, הוקם לפני כ-11 שנים על ידי יוסי לוי, המשמש בו כמנכ"ל. בנו, אלי, ממייסדי בית ההשקעות הוא מנהל ההשקעות הראשי ומנכ"ל חברת הקרנות. בשנה שעברה גייסה חברת קרנות הנאמנות של מור כ–4.2 מיליארד שקל (מקום שני מבין המגייסות), כשהקרן המנייתית, אחת מבין 29 קרנות מנוהלות, הניבה תשואה שנתית של 9.3%.

"השווקים אינם זולים, אין ספק. אבל לשבת על מזומן ולחכות זה לא הדבר הנכון. סביבת הריבית בעולם עדיין נמוכה, וזה ימשיך לתמוך בשוקי ההון. משקיעים עדיין צריכים חשיפה מנייתית, ויש אפיקים כדאיים להשקעה".

מהי האסטרטגיה שלכם לניהול השקעות?

"להסתכל ב'זום אאוט' על כל סיטואציה. למשל, דור הבייבי־בום גורם לתמורות רבות בכלכלה. זה דור שמטייל בעולם ומעוניין לרכוש חוויות וזיכרונות, יותר מאשר רכישות של מותגים. לכן אנחנו חיוביים מאוד לגבי חברות התעופה הגדולות בחו"ל, שהתייעלו בתקופות הקשות. כעת הן גוזרות את הקופון על כך והתהליך יימשך. יש להן יתרון לגודל, וחלקן גם מפעילות מותגי לואו־קוסט. באופן כללי, ההסתכלות שלנו היא לא רק על מדדים, אלא הסתכלות מלמטה. כשהשוק יקר, זה הערך המוסף שאנחנו יכולים לתת".

בשבוע שעבר נרשמה "מיני פאניקה" בשוק, לאחר שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לא הצליח להעביר את רפורמת הבריאות שלו. כעת אנשים מניחים שהוא יתקשה להעביר רפורמות נוספות. האם הגיע הזמן להתחיל לדאוג?

"נראה שהשוק עדיין מגלם יותר את הטוב מאשר את הרע. כישלונו של טראמפ נתפש כחוסר ניסיון פוליטי, פעולות שבוצעו ללא עבודת שטח. אם הוא יתקשה להעביר חוקים בבית הנבחרים האמריקאי זה בהחלט יכול להוות טריגר לתיקון. אבל אני לא רואה קריסה של המדדים, אלא אפשרות לתיקון של 5%–10%, לא יותר מכך. בסופו של דבר הריביות בעולם עדיין נמוכות מאוד".

ירידה שכזאת תהיה הזדמנות כניסה לשווקים?

"זו יכולה להיות הזדמנות כניסה למגזרים מסוימים, כאלה שלא מושפעים מהרפורמות המדוברות. תת־מגזר האשראי, לדוגמה; חברות כמו אמריקן אקספרס, ויזה ו–PayPal. המצב הכלכלי בארה"ב טוב והאמריקאים ימשיכו להגדיל צריכה. אם מניות של חברות ממגזר הפיננסים ירדו, זו תהיה הזדמנות. אנחנו מאמינים גם בחברות פארמה גדולות, כמו מרק ורוש, כאלה שאינן תלויות בתרופה זו או אחרת, אלא נהנות ממגוון אדיר של מוצרים. הנגישות לתרופות במדינות כמו סין והודו גדלה ותדביק את העולם המערבי".

"המידע זורם מהר, וזורע לעתים בהלה ותגובות יתר"

מה אטרקטיבי כל כך בשוק הישראלי?

"בניהול השקעות אנחנו מחפשים חברות ספציפיות, ולאו דווקא מגזרים. סקופ, לדוגמה, שעוסקת ביבוא ושיווק מוצרים וחומרי גלם בתחום המתכות, היא בעלת יתרונות תפעוליים שיטיבו עמה משום שהיא מייצרת חסמי כניסה גבוהים לשוק. למניה יש תשואת דיווידנד גבוהה בשל מדיניותה לחלק את מרבית רווחיה כדיווידנד; חברת כוח האדם דנאל נתמכת על ידי שיעור האבטלה הנמוך ופעילות בתחום מסגרות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. אנחנו גם מעריכים את המהלכים העסקיים ששופרסל ביצעה בשנים האחרונות, בהם הגדלה משמעותית במכירות המותג הפרטי שלה. הרשת היא שחקנית האון־ליין הגדולה והמתקדמת ביותר, ורמת התחרות בענף ירדה מאז יציאת מגה מהמשחק.

"אנחנו מאמינים שמניות הנדל"ן המניב ימשיכו להניב תשואות נאות. אם ייווצר עודף היצע באזורים מסוימים החברות הגדולות יוכלו לנצל זאת להגדלת היקף הנכסים שלהן. מכפילי ה–FFO (חלופה למכפיל רווח בחברות נדלן; היחס בין שווי השוק לתזרים המזומנים מפעילות שוטפת, ללא השפעת אירועים חד־פעמיים) נעים שם בין 10 ל–12. אנו מאמינים כי חברות כמו ביג, אמות ואיירפורט סיטי ימשיכו להפחית את עלויות המימון בעתיד, לצד הגדלת מצבת הנכסים באמצעות ייזום.

"בכל הנוגע לחשיפה לנדל"ן בחו"ל, בראק אן וי, הפועלת בגרמניה, נמצאת בתמחור נוח ואיזון טוב בין נדל"ן מניב וייזום; את החשיפה לשוק המגורים אנחנו אוהבים לקבל דרך אינרום, יצרנית חומרי בנייה שמוטמעת היטב בשרשרת הערך של הקבלנים. אינרום תלויה פחות במחיר הדירות הנמכרות, ויותר בהיקף הבנייה בפועל. המשך גידול הבנייה בישראל תמשיך ותתמוך בחברה".

השקל התחזק מול הדולר ביותר מ–5.5% מתחילת השנה, בעוד הדולר התחזק מול סל המטבעות. זה מתבטא בבחירת השקעות?

"כשמסתכלים על הגורמים הכלכליים בישראל, המגמות עדיין תומכות בהתחזקות השקל: זרימת הדולרים ממאגרי הגז, כניסה אפשרית למדד האג"ח הממשלתיות של סיטי, וכמובן חוזקו ויציבותו של המשק הם רק חלק מהגורמים. להערכתי, שתי העלאות הריבית בארה"ב כבר מתומחרות. העלאת ריבית בישראל לא תתרחש בקרוב, כל עוד השקל חזק כל כך, והדבר תומך בחברות הנדל"ן. השקל ייחלש רק במידה שיתרחשו הפתעות מוניטריות בעולם שאינן מגולמות כיום, כמו האצה בקצב העלאות הריבית בארה"ב, וצמצום מוניטרי מהיר מהצפוי באירופה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#