חברות ניכיון הצ'קים מסתערות על הבורסה - ומניותיהן מזנקות - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות ניכיון הצ'קים מסתערות על הבורסה - ומניותיהן מזנקות

חברות המימון החוץ־בנקאי, כמו אחים נאוי, פנינסולה ואופל בלאנס, זינקו ב-45%-120% ב-12 החודשים האחרונים, והציגו צמיחה מתמשכת ■ הגברת התחרות בשוק אשראי ושינוי בתפישה של בעלי עסקים עשויים לתמוך בהן גם בשנים הבאות

8תגובות
שאול (מימין) ודורי נאוי
אסף נאוי

אחת התופעות המעניינות בשוק ההון מהשנים האחרונות היא הצטרפותן של חברות המימון החוץ־בנקאי לבורסה. אף שפעילותן של חברות מסוג זה נפוצה מאוד בחו"ל, בישראל הוצמדה לחברות המימון החוץ־בנקאי תווית של "שוק אפור", שמקורה בפעילותם של צ'יינג'ים מפוקפקים ברחבי הארץ. מנהלי החברות מצדם משקיעים לא מעט מאמצים כדי להתנער מהתדמית הבעייתית, ומדגישים שמדובר בחברות עם פעילות לגיטימית וחוקית לחלוטין.

בשנים האחרונות שש חברות מימון חוץ־בקנאי כבר הצטרפו לבורסה. הגדולה שבהן היא אחים נאוי, שנסחרת לפי שווי של 870 מיליון שקל. שלוש חברות בסדר גודל בינוני הן פנינסולה, שבשליטת בית ההשקעות מיטב דש (שווי של 325 מיליון שקל), אופל בלאנס, שבשליטת משפחת מזרחי (240 מיליון שקל), ו–SR אקורדס שבשליטת עדי צים (215 מיליון שקל). שתי חברות קטנות יותר הן שוהם ביזנס, שבשליטת אלי נידם, ו–PLT פייננס, שבשליטת שרון פלצ'י.

צמיחה מתמשכת

הנדידה של חברות המימון החוץ־בנקאי לבורסה יוחסה בתחילה בעיקר לרצונן לקבל "חותמת הכשר", על רקע התדמית הבעייתית שדבקה בהן. עם זאת, שורה של תיקוני חקיקה שיזם בשנים האחרונות משרד האוצר, שנועדו להגביר את התחרות בבנקים בכל הנוגע לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים, נתנה לתופעה דחיפה עצומה. התיקון המרכזי היה מתן אפשרות לחברות — לראשונה אי פעם — להנפיק אג"ח בבורסה עד לסכום של 2.5 מיליארד שקל.

חברות המימון החוץ־בנקאי מתמחות בעיקר בניכיון צ'קים — כלומר, החברות פורעות ללקוח צ'קים דחויים תמורת גזירת "קופון". חלק מהחברות גם נותנות הלוואות, הן בצורה ישירה בתמורה להעמדת ביטחונות, והן באמצעות כתיבת צ'קים עצמאיים (כלומר, הלווה כותב צ'ק דחוי ומקבל מזומן). מקורות המימון של החברות מתבססים בעיקר על הלוואות בנקאיות והון עצמי. כלומר, הן לוות אשראי בריבית נמוכה ונותנות הלוואות (או פורעות צ'קים) בריביות גבוהות יותר. הסיכון המרכזי בפעילות החברות הוא ניהול לא נכון של ההלוואות והערכת סיכוני הלקוח, כך שעלולים להיווצר הפסדי אשראי משמעותיים, כשהאחריות על גביית החוב היא של הלקוח עצמו (ולא של צד ג' שחתום על הצ'ק).

רוב החברות זינקו

התוצאות הכספיות של חברות המימון החוץ־בנקאי בבורסה — בעיקר של נאוי, פנינסולה ואופל בלאנס — בלטו לחיוב. ההכנסות מפעילות המימון ושורות הרווח תפחו בקצב מהיר, ותיק האשראי המשיך לצמוח מהר, כך שהיקפו נע בין כמה עשרות מיליוני שקלים בחברות הקטנות לכ–1.7 מיליארד שקל אצל נאוי. התוצאות הכספיות הטובות באו לידי ביטוי בתשואה הגבוהה על ההון: 23% ב–2016 במקרה של נאוי, 36% אצל אופל בלאנס, ו–15.8% בפנינסולה. זו תשואה גבוהה מאוד, העולה כמה מונים על התשואה במערכת הבנקאות.

פרט למהלכי הרגולטור, פעילותן של חברות המימון החוץ־בנקאי נתמכת במוסר התשלומים הירוד בישראל, שכולל לעתים תשלום שוטף פלוס 90–120 יום. באחרונה הועבר בכנסת חוק חדש שמקטין את תשלום "השוטף פלוס" מצד המדינה. ואולם, גורם בענף ציין שבעיית מוסר התשלומים מאפיינת בעיקר את החברות הגדולות במשק, בעוד המדינה שילמה במועדים קרובים יחסית.

בינתיים, נראה ששוק ההון נותן קרדיט רב לפעילות הצומחת של חברות המימון החוץ־בנקאי. מניותיהן של פנינסולה ואופל בלאנס יותר מהכפילו את ערכן ב–12 החודשים האחרונים; האחים נאוי שילשה את שוויה בתוך שלוש שנים; ואילו שוהם ביזנס, שנכנסה לבורסה לפני כחצי שנה, כבר עלתה ב–95%.

באחרונה, בהתאם לתיקון החקיקה, חברות המימון החוץ־בנקאי התחילו ללוות ישירות מהציבור באמצעות הנפקת אג"ח או ניירות ערך מסחריים (נע"מים). נאוי כבר הנפיקה שתי סדרות בסך כ–450 מיליון שקל. פנינסולה נערכת בימים אלה להנפיק סדרת אג"ח ראשונה בסכום של עד 220 מיליון שקל, ואילו אופל בלאנס תנסה לגייס כ–50 מיליון שקל. הגיוס בשוק ההון נועד להפחית את עלויות האשראי, "חומר הגלם" העיקרי לפעילותן, ואמור לשפר את התנאים מול הבנקים. שוהם ביזנס היא החברה הראשונה בישראל שגייסה חוב (אג"ח) באמצעות האתר לגיוס המונים Fundit. בספטמבר גייסה החברה כ–5 מיליון שקל ממשקיעים כשירים, כשהמטרה הסופית שלה היא 50 מיליון שקל.

בקצרה
ההשקעה: חשיפה לתחום הצומח של מימון חוץ־בנקאי בבורסה
האמצעים: השקעה במניות של חברות הפועלות בתחום
דוגמאות: בבורסה נסחרות שש חברות אשראי חוץ־בנקאי: אחים נאוי, פנינסולה, אופל
בלאנס, SR אקורדס, שהם ביזנס ו– PLT פייננס. לחברות מניות סחירות, ולחלק מהן גם
אג"ח
הזדמנויות בהשקעה: מהלכים רגולטוריים שנועדו להגביר התחרות בבנקים עשויים
לתמוך בפעילות של חברות המימון החוץ־בנקאי בשנים הבאות
הסיכונים בהשקעה: חלק מהחברות הן צעירות יחסית, כך שההיכרות עם בעלי
השליטה ובעלי התפקידים מוגבלת. בנוסף, הפיקוח על החברות נמצא בתחילת דרכו, כך
שיכולת הבקרה של הרגולטור עדיין טעונת הוכחה. כמו כן, ככל שחברות המימון
החוץ־בנקאיות ירחיבו את פעילותן, כך עולה הסיכוי שגם גופים בעייתיים מהתחום
יפלסו את דרכן לבורסה

הרגולציה תאפשר לענף להמשיך לצמוח

האם לאחר העליות החדות נותר עוד "בשר" במניות חברות המימון החוץ־בנקאי? כפי שזה נראה כעת, פעילותן של החברות אמורה להמשיך לצמוח בשנים הבאות, כשהן נהנות מרוח גבית מהרגולטור. פרט להיתר להנפיק אג"ח, באחרונה אושר חוק הפיקוח על נותני שירותים פיננסים, כך שחברות המימון החוץ־בנקאי ייכנסו למטריית הפיקוח של רשות שוק ההון — מה שעשוי להגביר את אמינותן. בנוסף עומדות כמה הצעות חוק, שאמורות אף הן לתמוך בפעילות, ובהן חוק המשכון שיאפשר שחרור ביטחונות ממערכת הבנקאות, והחוק לצמצום השימוש במזומן (ועדת לוקר), המטיל הגבלות על שימוש במזומן במשק.

פעילותן של חברות המימון החוץ־בנקאי גם עשויה ליהנות מתמיכה מכיוון הלקוח. יותר ויותר עסקים קטנים ובינוניים מחפשים מקורות אלטרנטיביים לצמיחה שלא דרך הבנקים, ובמקביל חל שינוי בתפישה הכללית בכל הנוגע לגופי המימון החוץ־בנקאי ולתחרות על האשראי במשק. גם הגבלות הלימות הון של מערכת הבנקאות המקומית עשויות לתרום להגדלת נפח הפעילות.

הרוח הגבית מהאוצר הביאה לפריחה בתחום

בהשקעה בחברות המימון החוץ־בנקאי קיימים סיכונים לא מבוטלים. ראשית, חלק מהחברות הן צעירות יחסית, כך שההיכרות עם בעלי השליטה ובעלי התפקידים היא מוגבלת. כך למשל, לפני תשעה חודשים, נעצר בעל השליטה ב–SR אקורד, עדי צים, במסגרת חקירה שערכה המשטרה בנוגע להלבנת הון. שנית, הפיקוח על הענף, שאין בו כמעט חסמי כניסה, נמצא בתחילת דרכו, כך שיכולת הבקרה של הרגולטור עדיין טעונת הוכחה. שלישית, ככל שחברות המימון החוץ־בנקאי ירחיבו את פעילותן, כך עולה הסיכוי שגם גופים בעייתיים מהתחום יפלסו את דרכן לבורסה.

לבסוף, על רקע השוני הקיים במאפייני החברות הפועלות בתחום המימון החוץ־בנקאי, משקיע שיבחר להיחשף לענף נדרש לבחון כל אחת מהחברות בצורה פרטנית, אולי לקרוא אנליזות ודו"חות בתחום, ורק אז לקבל החלטת השקעה מושכלת וזהירה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#