העשור האבוד של המוסדיים - בו התחדש ההון סיכון הישראלי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העשור האבוד של המוסדיים - בו התחדש ההון סיכון הישראלי

הגופים המוסדיים הישראליים הפסיקו להשקיע בהון סיכון הישראלי לפני עשור. כיום פועלות קרנות הון סיכון ישראליות שמציגות תשואות גבוהות, וחלקן מדורגות ברבעון הראשון של קרנות ההון סיכון בעולם - אך החוסכים הישראלים לא נהנים מכך

8תגובות
כסף, דולרים
בלומברג

הגופים המוסדיים הישראליים הפסיקו להשקיע בהון סיכון הישראלי לפני עשור, ועדיין מלקקים את הפצעים מהטראומה. ואולם בעשור שחלף קם דור חדש של קרנות הון סיכון, ובהם מנהלי השקעות חדשים שהתבגרו יחד עם התעשייה. חלק גדול ממנהלי ההשקעות של הדור הקודם נעלם מהשטח בעקבות אותן תשואות נמוכות שהציגו ומובאות כאן. מנגד, כיום פועלות קרנות הון סיכון ישראליות שמציגות תשואות גבוהות וחלקן מדורגות ברבעון הראשון של קרנות ההון סיכון בעולם — אך החוסכים הישראלים לא נהנים מכך.

להגנת הקרנות שבהן השקיעו בעבר המוסדיים יאמר שהן פעלו בעשור שהתחיל בהתפוצצות בועת האינטרנט והמשיך עם האטה כלכלית, שגרמה למוסדיים האמריקאים לצמצם את ההקצאות שלהם לקטגוריית ההון סיכון בעולם. נגד קרנות ההון סיכון יאמר כי היעדר השקיפות בשיתוף נתוני התשואות של כספי הפנסיה משפיע על השיח, וגורם לכל הקרנות להיצבע בצבעים שליליים. הוא גם לא מאפשר ניהול שיח מעמיק הבוחן את כדאיות ההשקעה בהן בהשוואה לאפיקים אחרים.

העניין הוא שהון סיכון הוא עסק שיש בו שונות גבוהה: מעט מאוד מנהלי השקעות מייצרים תשואות גבוהות. רובם לא מצליחים. עם השנים, אנחנו רואים את הברירה הטבעית שמעלימה את המשקיעים הלא מוצלחים שלא מצליחים לגייס קרנות המשך.

קרן גלילות קפיטל, לדוגמה, הוקמה ב–2011 וגייסה 50 מיליון דולר לקרן הראשונה שלה, שהתמחתה בהשקעות בתחום הסייבר. מאז הקרן רשמה שישה אקזיטים ונשארו לה עוד שלוש חברות שבהן היא עוד לא מימשה האזקות. שיעור התשואה הפנימי של הקרן הוא כ–90% והיא מדורגת כמובילה בעולם.

נכון שמדובר בקרן קטנה, וזו חלק מהבעיה של ההון סיכון הישראלי והמוסדיים: קרנות קטנות נוטות להשיא את התשואה הטובה ביותר. ואולם עבור המשקיעים מדובר בהשקעות קטנות שעצם ניהולן הוא נטל, בהתחשב בהשפעה אפילו של השקעה מוצלחת על הפרוטפוליו שלהם. אך בשנים האחרונות קמו גם קרנות צמיחה בישראל שמשקיעות סכומים גדולים יותר בסטארט־אפים בוגרים ופחות מסוכנים. ואכן, בחלק מגופים אלה נכנסו מוסדיים ישראליים.

ואולם הסכומים הקטנים שלא מזיזים לגופים המוסדיים, יכולים להזיז להיי־טק הישראלי, שימשיך להצמיח חדשנות מקומית. בסופו של דבר, המוסדיים מנהלים את הפנסיה הגבוהה שמפרישים עובדי ההיי־טק — ולא מתדלקים את התעשייה אליה הם משתייכים, אבל כן השקעות בנדל"ן כושל ברומניה. למזלה של תעשיית ההיי־טק הישראלית, גם בלי המוסדיים המקומיים הסטארט־אפים הישראליים משכו השקעות בסך 4.8 מיליארד דולר ב–2016, לפי נתוני חברת המחקר IVC. אם אלה יבשילו — הפירות יישלחו מעבר לים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#