חקירת המס בארה"ב מסתבכת: הפרשות בנק הפועלים גדלו לכ-850 מיליון שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חקירת המס בארה"ב מסתבכת: הפרשות בנק הפועלים גדלו לכ-850 מיליון שקל

הבנק פירסם אזהרת רווח ביום חמישי בערב, אחרי שפעילי שוק ההון כבר יצאו לחופשת סוף השבוע, שבה ציין כי ביצע הפרשות נוספות בגין החקירה נגדו בארה"ב בסך 263 מיליון שקל ■ הנתון המדאיג בדיווח: הפרשות של כ-470 מיליון שקל להפסדי אשראי

18תגובות

לפני כשלושה חודשים, כשמינתה בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, את עו"ד עודד ערן לתפקיד יו"ר דירקטוריון הבנק במקומו של יאיר סרוסי, היא רצתה להעביר מסר לבנק ישראל ולשוק ההון, שדמות משפטית בכירה כמו ערן תפעל לשיפור הממשל התאגידי הלקוי, על היבטיו השונים, ששרר בבנק במשך שנים ארוכות.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים
עופר וקנין

בינתיים, נראה שבפני ערן ניצבת לא מעט עבודה כדי לשפר את ההתנהלות התאגידית של בנק הפועלים. המחשה טרייה התקבלה ביום חמישי, כשהבנק בחר לדווח לבורסה דיווח מהותי מאוד ב–19:38 - אחרי שהמשקיעים בשוק ההון כבר סיימו את יום העבודה ויצאו לחופשת סוף השבוע.

הדיווח, שהיה סוג של אזהרת רווח, כלל התייחסות לשלושה מרכיבים שיביאו להקטנה משמעותית של רווחי הבנק ברבעון הרביעי של 2016. תוצאות הרבעון יפורסמו ביום חמישי, והרווח מוערך בעשרות מיליוני שקלים. בהתאם לכך, לאומי או מזרחי טפחות צפויים לסיים את 2016 עם הרווחיות הגבוהה במערכת הבנקאות.

שלושת המרכיבים האלה, שיגרעו כ–890 מיליון שקל ברוטו מהרווח של הפועלים ברבעון הרביעי, כוללים הגדלה משמעותית של ההפרשה בגין חקירת המס המתנהלת נגד הבנק בארה"ב; הוצאות כבדות ומפתיעות בגין הוצאות להפסדי אשראי (לשעבר סעיף הפרשה לחובות מסופקים) בסך כ–470 מיליון שקל; והוצאות מס של 157 מיליון שקל בעקבות הורדת מס חברות, שמצריכות את הבנקים בניגוד לשאר לחברות בשלב ראשון להכיר בהוצאות.

כך, הפועלים, המנוהל החל באוגוסט 2016 על ידי אריק פינטו שהחליף את ציון קינן, דיווח כי הוא צפוי לבצע ברבעון האחרון של 2016 הפרשה גדולה של כ–68.5 מיליון דולר (כ–263 מיליון שקל) בגין מעורבותו בחקירות המס המתנהלות נגדו בארה"ב. החקירות נוגעות לסיוע לכאורה ללקוחות אמריקאים בהעלמות מס במהלך העשור הקודם. להבדיל מהפועלים, במזרחי טפחות, שנמצא גם תחת חקירת מס בארה"ב, בחרו ברבעון הרביעי לא לבצע הפרשות נוספות, והן נותרו כ–44.3 מיליון דולר.

הפרשה נוספת תפגע ברווחי הבנק, ולפיכך גם בבונוסים של ההנהלה - דווקא כשמנהלי הבנקים יהיו זכאים למענקים שנקבעו להם בתוכניות התגמול הישנות,  בגין 9.5 החודשים הראשונים של 2016 (עד כניסתו לתוקף של החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית), בתנאי שיעמדו בקריטריונים שנקבעו.

גרף תיאור נתונים שבכתבה

בבנק ציינו בדיווח כי בהתאם להתקדמות במגעים המתנהלים, הבנק יבצע הפרשה נוספת של כ–25 מיליון דולר בגין החקירה שמנהל נגדו משרד המשפטים האמריקאי, שבגינה הבנק הפריש כ–120 מיליון דולר, כך שסך ההפרשה בגין חקירה זו הגיע לכ–145 מיליון דולר (כ–557 מיליון שקל).

בבנק הפועלים הוסיפו בדיווח כי בעקבות התערבותה והוראתה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שהתקבלה לטענת הבנק ביום חמישי, ומטעמי שמרנות מקצועית, הורה בנק ישראל להפועלים לבצע בדו"חותיו הפרשה נוספת. הנימוק של בנק ישראל היה חשיפה לסכומים שהוא צפוי לשלם לרשויות נוספות בארה"ב, כמו מחלקת השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק, בשיעור שלא יפחת מ–30% מסכום ההפרשה בגין חקירת משרד המשפטים האמריקאי.

נראה שאחרי שבר לא עודכנה על ידי הפועלים בשנה שעברה על הפיצויים המוגדלים ששילם הבנק לעובדת לשעבר שטענה כי קינן הטריד אותה מינית לפני כעשר שנים, החליטה המפקחת לנקוט צעדים אופרטיביים שעליהם הפועלים דיווח לבורסה. זאת, בניגוד להפרשות קודמות בגין חקירת המס, שהמפקח הקודם, דודו זקן, גיבה את החלטת הבנק לא לדווח עליהן.

אריק פינטו

"התנהגות מוזרה של בנק הפועלים"

כך או אחרת, עולות תהיות לגבי מועד הפרסום. בשיחות עם מקורות בשוק ההון, הסבירו בבנק הפועלים כי קיבלו את ההוראה מהפיקוח על הבנקים בשעות הבוקר המאוחרות של יום חמישי, ולאחר מכן קיימו שיחות נוספות עם בנק ישראל וערכו בדיקות וחישובים לגבי מידת הפירוט שצריך להיות בדיווח, ולכן הוא יצא רק בערב.

עם זאת, כפי שפורסם ב–TheMarker, בבנק הפועלים קיימו פגישות עם רגולטורים בארה"ב לפני כמעט חודש, וכבר אז היו לבנק, לפי הערכות, אינדיקציות לצורך בהפרשה נוספת בגין החקירה של משרד המשפטים האמריקאי. בנוסף, הבנק ניהל מגעים עם הפיקוח על הבנקים תקופה מסוימת לגבי ההפרשה.

לאחר שביצע בשנים האחרונות הפרשות בסכום מצטבר של כ–120 מיליון דולר בגין חקירת המס, סך ההפרשות של הבנק בגין החקירה בארה"ב מגיע לכ–188.5 מיליון דולר — 724 מיליון שקל. אם מוסיפים לכך את ההוצאות המשפטיות, שהגיעו ליותר מ–100 מיליון שקל, סך ההוצאות של הפועלים בגין חקירת המס בארה"ב מגיע כבר ל–800–850 מיליון שקל. זאת, כשהחקירה עדיין אינה נמצאת בשלבי סיום — עדיין אין הסכמות מול משרד המשפטים האמריקאי, והדיונים מול מחלקת השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק עדיין נמצאים בשלבים ראשוניים, ובהפועלים מזהירים כי הבנק עלול לשלם למדינת ניו יורק סכומים נכבדים.

נראה כי בסופו של דבר הקנס הסופי שהפועלים ישלם יגיע לסכום דומה לזה ששילם לאומי, כ–400 מיליון דולר, אף שבשנים האחרונות ראשי הפועלים דאגו להעביר מסר "מרדים", וטענו כי המקרה שלהם שונה מזה של לאומי, וכי הקנסות שישלמו יהיו נמוכים בהרבה.

כמו כן, נגד הפועלים ובנקים נוספים מתנהלת חקירה של משרד המשפטים האמריקאי והמחלקה הפיננסית של מדינת ניו יורק, בנוגע לחשד למעורבותם בפרשת השוחד ששולם לבכירי ארגון הכדורגל הבינלאומי פיפ"א תמורת הענקת זכויות שידור. בגין חקירה זו בנק הפועלים לא ביצע עד כה הפרשות.

עודד ערן
תמר מצפי

לסיום החקירות בארה"ב יש השלכות על המשך אסטרטגיית ההתרחבות של הפועלים בארה"ב בתחום האשראי לעסקים בינוניים, שעשויה לכלול בעתיד רכישת בנק אמריקאי. כל עוד יהיה מוצמד לבנק מפקח, ספק אם יקבל אישור לרכוש בנק.

אלון גלזר, אנליסט בנקים בלידר שוקי הון, אמר: "מדובר בהתנהגות מוזרה של הפועלים. זה די מפתיע איך הבנק בחר במשך שנתיים לפחות לטעון שהכל בסדר, כשכבר היה ברור שנגיע להפרשות דומות לאלה של לאומי. מה שאנחנו לומדים מהפרשה הזאת הוא שמאוד לא כדאי להסתבך עם הרגולטורים האמריקאיים".

הוצאות האשראי עלו גם בבנקים אחרים

אחרי שבתשעת החודשים הראשונים של 2016 הפועלים הציג הפרשות שליליות, כלומר הכנסות של 200 מיליון שקל בסעיף הוצאות להפסדי אשראי, שנבעו מגביית חובות מלווים שונים — הפתיע הפועלים, ודיווח לבורסה כי ירשום ברבעון האחרון הוצאות חריגות בהשוואה לרבעונים אחרונים להפסדי אשראי של כ–470 מיליון שקל, וכי סך ההוצאות בסעיף זה יגיע ב–2016 לכ–270 מיליון שקל.

מדובר בסכום גבוה בהרבה מזה שהעריכו אנליסטים המסקרים את ענף הבנקאות, ולפי הערכות הוא נובע מהוצאות חריגות על רקע גידול בתיק האשראי המסחרי בארה"ב, מהפרשות גבוהות בתחום הבנקאות הקמעונית, מהיעדר גביות מהותיות, מניקוי אורוות שמבצע המנכ"ל החדש פינטו, וייתכן שגם מהפרשה בגין חלק מלקוחות שהסתבכו, כמו נגב קרמיקה.

מיכה גולדברג, אנליסט בנקים באקסלנס ברוקראז', כתב ביום חמישי בלילה בדו"ח למשקיעים: "בעוד עלות המס היתה נחלת הכלל והשוק העריך שהמנכ"ל החדש פינטו ירצה להפריש הפרשות נוספות בגין החקירה המתמשכת בידי הרשויות בארה"ב, הוצאות האשראי היו, לפחות לנו, הפתעה גמורה".

לדברי גולדברג, "עיון קל בתוצאות הכספיות של בנק מזרחי והבנק הבינלאומי מעלה שאולי לא היינו צריכים להיות כל כך מופתעים, ואנחנו שואלים את עצמנו ואת הבנקים אם אנחנו עומדים בפני הרעה בהוצאות האשראי. למעשה, גם מזרחי טפחות וגם הבינלאומי דיווחו על עלייה לא מבוטלת בהוצאות אשראי ברבעון הרביעי, ואם נכלול את הוצאות האשראי של הפועלים בחישובי הרבעון, נקבל כנראה שהוצאות האשראי במערכת צפויות לגדול בשיעור חד של 140%–200% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ולעומת הרבעון הקודם.

"נושא איכות תיק האשראי גם עלה בכנס העיתונאים של בנק מזרחי, ומנכ"ל הבנק אמר שהם 'מזהים קשיים בגביית חובות ממשקי הבית'. רואים את זה גם בדו"חות של חברות כרטיסי האשראי. זה נובע באופן חלקי מהקלות בהליכי פשיטת רגל ומשינוי תרבותי עמוק שעובר על החברה הישראלית — זה נהיה לגיטימי לעבור להליכי פשיטת רגל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#