שבע שנים טובות בענף הדיור

תיק המשכנתאות של מזרחי טפחות צמח ב-130% מסוף 2009

בסוף 2016 הגיע תיק המשכנתאות של מזרחי ל-114 מיליארד שקל, ומייצג 67% מתיק האשראי בבנק ■ שתיים מכל חמש משכנתאות חדשות בישראל ניתנות על ידי מזרחי ■ המנכ"ל, אלדד פרשר, לא מודאג: "בראייה עולמית זה אחד התיקים הפחות מסוכנים"

מיכאל רוכוורגר
מנכ"ל מזרחי טפחות, אלדד פרשר
מנכ"ל מזרחי טפחות, אלדד פרשרצילום: תומר אפלבאום
מיכאל רוכוורגר

התוצאות הכספיות ל–2016 שפירסם אתמול בנק מזרחי טפחות המחישו ביתר שאת את החשיפה הגדולה של הבנק לשוק המשכנתאות הגואה. תיק האשראי למשכנתאות של מזרחי צמח בשנה החולפת בכ–8.5%, כ–9 מיליארד שקל — לרמת שיא של 114.1 מיליארד שקל.

הרווחיות בתחום המשכנתאות גבוהה יותר ככל שהתיק גדול יותר — מה שבא לידי בדו"חות מזרחי: אף שהמשכנתאות היוו 67% מתיק האשראי, פעילות המשכנתאות תרמה ב–2016 לרווח של הבנק 426 מיליון שקל, 33.6% מהרווח הנקי, שהגיע לשיא של 1.26 מיליארד שקל. עלייה של 11.6% לעומת 2015, כשהרווח מגלם תשואה להון של 10.2%, לעומת 10% ב–2015.

ב–2016 סיפקה מערכת הבנקאות משכנתאות חדשות ב–59.1 מיליארד שקל, כשחלקו של מזרחי במשכנתאות החדשות הגיע לשיא של 38.4% — לעומת 35.4% ב–2015. העלייה בנתח השוק נבעה מהמשך פעילות המשכנתאות האגרסיבית ללקוחות הבנק, לצד העובדה שבשל צורכי הון — שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, הקטינו את חשיפתם לשוק המשכנתאות, בשל הצורך לרתק הון גבוה למתן משכנתאות.

בשבע השנים שחלפו מסוף 2009 לסוף 2016, תיק המשכנתאות של מזרחי גדל בכ–130%. בסוף 2016 המשכנתאות היוו 67% מהאשראי, לעומת 55% בסוף 2009.

מזרחי טפחות מחזיק 38% מהשוק
משכנתאות חדשות שהעניק
מזרחי, במיליארדי שקלים
חלקו של הבנק בשוק
המשכנתאות, באחוזים

ההשקעה במניית מזרחי מהווה מעין אופציה על שוק המשכנתאות, וכפועל יוצא — על הנדל"ן למגורים בישראל. הגאות המתמשכת בשוק הנדל"ן, שהתבטאה בעלייה במרווחי המשכנתאות (כ–1.5% ב–2016), בשיפור עקבי ביחסי היעילות התפעולית (58.5% בסוף 2016) ובהפרשות נמוכות מאוד להפסדי אשראי (0.1% מהתיק ב–2016) — כל אלה הביאו לכך שמניית מזרחי רשמה מסוף 2009 את התשואה מותאמת הדיווידנד הטובה במערכת הבנקאות: כ–91%.

במסיבת עיתונאים שקיים אתמול מזרחי טפחות הפגין המנכ"ל, אלדד פרשר, ביטחון רב לגבי תיק המשכנתאות: "נראה שמחירי הדירות מתייצבים השנה, אבל בוודאי לא יורדים באופן ניכר. תיק המשכנתאות שלנו הוא אחד הטובים והפחות מסוכנים בראייה עולמית, ולא פלא שמוסדיים רוצים לקנות, וקונים, פלחים מהתיק הזה". כדי להמחיש את דבריו הציג פרשר נתונים המצביעים לכאורה על חוסנו של התיק, כמו ירידה ביחס ה–LTV (שיעור מימון ממוצע — המהווה יחס בין סכום ההלוואה לשווי הנכס המשמש ביטחון) מ–54.6% ב–2011 ל–50.4% ב–2016.

פרשר התייחס גם ליחס ההחזר הממוצע בתיק (היחס בין ההכנסה לגובה תשלומי המשכנתא), שירד ל–26.3% ב–2016 — לעומת 32.6% ב–2011 — וכן הראה כי שיעור המשכנתאות בפיגור של יותר מ–90 יום מתיק מהמשכנתאות ירד ל–0.73% בשנה החולפת, בהשוואה ל–1.59% ב–2011.

כשנשאל מאיפה מביא הציבור את שולי ההון הנוספים, של כ–50%, לרכישת הדירות שהתייקרו בשנים האחרונות, השיב פרשר כי "התשובה נעוצה בפן התרבותי — ההורים בישראל תורמים מהותית להון של הילדים. בנוסף, חלק מההון מגיע מגופי חיסכון, שהם לא בנקים, ואולי יש גם מקורות נוספים".

כמתואר

מנכ"ל מזרחי טפחות גם נשאל עד כמה הבנק מוכן להסתכן לנוכח תרחישים, כמו התייקרות ריבית על משכנתאות קיימות, מה שעלול להקשות על יכולת ההחזר של הציבור, וכן לנוכח חשש מעלייה ברמת האבטלה במשק? פרשר השיב כי "אין לנו יעד של נתח שוק, אלא יעד של מובילות בנתח השוק. אם יחסים מסוימים בתיק המשכנתאות ייפגעו, יש בו חוסן רב שיכול לספוג את הפגיעות לתקופות מסוימות".

עוד הוא אמר כי "העלייה במרווחי המשכנתאות משקפת מדרגה חדשה של צריכה הונית, כשמדובר בענף הכי תחרותי במערכת. לא בטוח שאנחנו נגדל כל שנה ב–8.5% במשכנתאות, כי אנחנו רוצים לגדול במגזרים אחרים, אבל משכנתאות ימשיכו להוות נתח מהותי בפעילות שלנו, כשמדובר במוצר צרכני שיש לו ביקוש אמיתי".

"מזהים קשיים בגביית חובות ממשקי בית"

לפי דו"חות מזרחי, ב–2016 נרשמה עלייה ניכרת, של כ–93%, בהוצאות להפסדי אשראי בתחום מתן אשראי למשקי בית שאינם משכנתאות — ל–81 מיליון שקל. "אנחנו בהחלט מזהים עלייה בקשיים בגביית חובות ממשקי הבית", אמר פרשר. "רואים את זה גם בדו"חות של חברות כרטיסי האשראי. זה נובע באופן חלקי מקלות בהליכי פשיטת רגל, ומשינוי תרבותי עמוק שעובר על החברה הישראלית — זה נהיה לגיטימי לעבור להליכי פשיטת רגל. כל זה צריך להיות מלווה באחריות של הגוף שמספק את האשראי — אבל בשום פנים ואופן אסור להסיר את האחריות מנוטלי האשראי".

כמתואר

בנוגע לאפשרות של הגדלת שוק האשראי הצרכני כחלק מרפורמת שטרום, אמר פרשר כי "המינוף של משקי הבית בישראל לא נמוך ברמה בינלאומית, וצריך לבחון את הרצון להעלות אותו עוד יותר. מה שכן — בלי קשר לאשראי ובנקאות — ריבית נמוכה לצד מינוף צרכני נמוך עלולים להיות בעיה לחיסכון הפנסיוני".

סך תיק האשראי של מזרחי עלה ב–7.6% ב–2016, ל–171.3 מיליארד שקל, כשמלבד ירידה של 2.3% באשראי העסקי, שנבעה ממכירת נתחים למוסדיים, בשאר המגזרים נרשמה עלייה — מה שתורגם לעלייה בהכנסות מימון מפעילות שוטפת, שלראשונה עברו ברבעון הרביעי את רף המיליארד שקלים. מזרחי רשם גם גידול של כ–10% בהיקף הפיקדונות לציבור (שבשל הריבית הנמוכה הניבו מרווחים נמוכים), ל–178.3 מיליארד שקל.

הבנק לא ביצע ברבעון הרביעי הפרשה נוספת בגין חקירת המס בארה"ב, שבה הוא מעורב ובגינה הפריש עד כה 44.3 מיליון דולר. מזרחי לא סיפק בדו"חות אינדיקציות בנוגע למתי תסתיים החקירה ומה יהיה גובה הקנס הסופי שישלם. לפי הערכות של אנליסטים, מזרחי לא ביצע הפרשה ברבעון הרביעי בשל התוצאות הפושרות שהציג.

פרשר נהנה ב–2016 מחבילת תגמול של כ–4.4 מיליון שקל. יו"ר מזרחי, משה וידמן, נהנה מתגמול של 3.4 מיליון שקל. השנה, בשל מגבלות החוק, שכרם של השניים יירד ל–2.5 מיליון שקל. פרשר הודה כי שקל לפרוש, אבל הוסיף כי בשל האתגרים וההנאה מהתפקיד החליט להישאר. מזרחי יחלק בגין הרבעון הרביעי דיווידנד של כ–40 מיליון שקל, כשהשנה שיעור הדיווידנד יעלה מ–15% ל–30%.

אלון גלזר: הדו"ח של מזרחי מאכזב

"לדעתנו, הדו"ח של מזרחי לרבעון הרביעי היה מאכזב", הגיב לתוצאות אלון גלזר, אנליסט בנקים של לידר שוקי הון. "הבנק רשם רווח של 265 מיליון שקל, המשקף תשואה על ההון של 8.6%, נמוך במעט מהתחזיות המוקדמות שלנו. נכון שברבעון נרשמו כמה השפעות חד־פעמיות, בעיקר השינוי במס החברות, והשפעות האינפלציה השלילית, ובנוסף מדובר ברבעון שבו ההוצאות גבוהות יותר — אבל ציפינו שעליית המרווח במשכנתאות תתרום לדו"ח טוב יותר.

"אנחנו ממשיכים לראות גידול בהוצאות השכר, כשברבעון החולף הגידול היה גבוה מהצפוי (13.4% לעומת הרבעון המקביל ב–2015). הדבר נובע הן ממענק חד־פעמי לעובדי בנק יהב והן מגידול שוטף בכח האדם בבנק (מ–6,047 בסוף 2015 ל–6,141 בסוף 2016)".

לגבי המניה, אמר גלזר כי "לאחר העליות האחרונות, מזרחי כבר נסחר ברמות לא נמוכות בכלל עם מכפיל הון של 1.15. מזרחי הוא הנהנה הגדול מפתיחת מרווחי האשראי בתחום המשכנתאות, ולהערכתנו הוא צפוי להציג תוצאות חזקות מאוד בשנה הקרובה עם תשואה על ההון של 12% לפחות. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעלייה בהוצאות השוטפות, ובפרט בהוצאות השכר, מהסיכון (שגדל) בתחום ההלוואות לדיור, וכן מכך שמרווחי המשכנתאות כיום גבוהים משמעותית מהממוצע בשנים האחרונות.

"במכפילי ההון כיום, ולאור הסיכונים, מזרחי לא זול, ובעינינו גם בהשוואה למגזר — מזרחי הוא מהבנקים היותר יקרים. לאור זאת, אנו ממשיכים להמליץ בתשואת שוק עם מחיר יעד של 62 שקל".

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ