כאל מנצלת את האי־ודאות בענף - ועקפה את הרווח הנקי של לאומי קארד

הדו"חות הטובים שפירסמה חברת כרטיסי האשראי עומדים בסימן כניסתו לתוקף של חוק שטרום, המחייב את הפועלים ולאומי למכור את אחזקותיהם בישראכרט ולאומי קארד ■ האם כאל תשכיל לנצל את היתרון שהחוק מעניק לה - ולהגדיל גם את נתח השוק שלה?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דורון ספיר, מנכ"ל כאל

בשבוע שעבר חתמה כאל את עונת הדו"חות של חברות כרטיסי האשראי ל–2016. הדו"חות התפרסמו ערב השינויים הגדולים שצפויים לחול בענף כתוצאה מיישום חוק שטרום, שאמור לשנות את מאזן הכוחות בין החברות. את השלכותיו והצלחתו של החוק מבחינת התרומה להורדת המחירים לצרכן קשה להעריך בשלב זה.

החוק מחייב את הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, למכור את אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי שלהם, ישראכרט ולאומי קארד. המכירה תיעשה בבורסה (אחראי שיונפקו) או מציאת משקיע שירכוש את אחזקותיהם. לעומתן, חברת כרטיסי האשראי השישית בענף, כאל, קיבלה מתנה יקרת־ערך מוועדת שטרום ומבנק ישראל. הוחלט כי בארבע השנים הקרובות לפחות היא תישאר בשליטת הבנקים שמחזיקים בה — דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%).

כאל מקבלת יתרון על מתחרותיה, שכן לפחות בטווח הקצר נתח השוק שלה — 25.5%, נמוך מעט מזה של לאומי קארד — צפוי לגדול על חשבון המתחרות, שיהיו עסוקות בהסתגלות למציאות החדשה. כאל גם תוכל להמשיך ליהנות מנגישות למקורות מימון בנקאיים, שבדרך כלל זולים יותר מהחלופות, כמו גיוס בשוק ההון, וכן ייפתחו בפניה אפשרויות עבודה עם הפועלים ולאומי.

הפועלים ולאומי כבר נקטו צעדים ראשונים בהיפרדות מחברות כרטיסי האשראי שלהן ובמקסום התמורה שיקבלו עבורן, בינתיים בהיבט המיסויי. הפועלים משך לראשונה זה זמן רב מישראכרט דיווידנד של 230 מיליון שקל, בעוד לאומי קארד הסתפקה בינתיים בחלוקת דיווידנד רגיל של 50 מיליון שקל. בהתאם להנחיית המפקחת על הבנקים, חדוה בר, עד סוף החודש הדירקטורים בחברות כרטיסי האשראי שהם גם חברי הנהלה יוחלפו — במטרה לצמצם ניגודי עניינים בתקופת המעבר.

בלאומי קארד ייכנס לתפקיד היו"ר ירון בלוך, מנכ"ל לאומי פרטנרס, במקומה של תמר יסעור, ראשת החטיבה לבנקאות דיגיטלית בלאומי. בהפועלים עדיין לא הוחלט מי יחליף את רונן שטיין, שיישאר ראש החטיבה הבנקאית.

עד שיתפזר הערפל

דו"חות 2016 עדיין אינם מספקים מידע לגבי כמה מהפרמטרים שתהיה להם השפעה רבה בקביעת השווי של ישראכרט ולאומי קארד — בעיקר לגבי מערכת ההסכמים העתידית בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי, ולגבי גובה העמלה הצולבת בעתיד. זוהי העמלה שהחברה הסולקת את כרטיס אשראי משלמת לחברה שהנפיקה את הכרטיס. כיום, רמתה הממוצעת היא כ–0.7%, והיא תישאר כזו עד סוף 2018, אבל עתידה לרדת — בשיעור ובתוואי שתקבע בר.

עד שיתפזר הערפל סביב הפרמטרים האלה ואחרים, מה שעשוי לקרות במשך השנה, ספק אם יימצאו רוכשים רציניים לאחזקות הבנקים בחברות כרטיסי אשראי. רוכשים שיסכימו לרשום צ'קים נדיבים לפקודת לאומי והפועלים, שישקפו ללאומי קארד ולישראכרט שווי של 3–4 מיליארד שקל — כפי שמקווים בשני הבנקים.

ב–2016 נמשכו המגמות שאיפיינו את השנים האחרונות, כמו העלייה בשימוש בכרטיסי האשראי על רקע הגידול בצריכה ובתשלומי חשבונות באמצעות כרטיס, שיפור בתחום התיירות, וצמיחה בשימוש בכרטיסים בחו"ל. אלה סייעו לחברות להגדיל בכ–8% את הכנסותיהן, לסכום מצרפי של 281.5 מיליארד שקל — כשהאשראי ללקוחות פרטיים המשיך להיות רווחי ולשמש מנוע צמיחה העיקרי שלהן. בסוף 2016 הסתכם האשראי הזה ב–10.15 מיליארד שקל — עלייה של 27.2% לעומת סוף 2015. מאז סוף 2013 תיק האשראי המצרפי צמח ב–108%.

למרות הגידול המרשים, שוק האשראי הצרכני נשלט עדיין בידי הבנקים, המחזיקים ביותר מ–90% ממנו. הכוונה של ועדת שטרום היא שלאחר הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, היצע האשראי הצרכני יגדל, ומחירו יירד — אבל אין ביטחון שכך אכן יקרה.

הריבית הממוצעת שגבו שלוש החברות בשנה שעברה בגין האשראי הצרכני היתה 8.3%, לעומת 8.5% ב–2015. מכיוון שכ–20% מהתיק הן הלוואות לרכישת כלי רכב, שניתנות עם ביטחונות ובריביות נמוכות יותר — הרי שהריביות בשאר ההלוואות מגיעות בלא מעט מקרים לרמות דו־ספרתיות.

בנטרול ארועיים חד־פעמיים, כמו רווחים ממכירת מניות ויזה אירופה והפרשה של 85 מיליון שקל כחלק מהסכם פשרה של כאל עם הפרקליטות בנוגע לסליקה באתרי הימורים ופורנוגרפיה, סיימו שלוש החברות את 2016 עם עלייה של 8.1% ברווח הכולל, לסכום של 655 מיליון שקל.

רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרטצילום: סיון פרג'

הרווחים הושגו למרות ירידה במרווח הסליקה של מותגי ישראכרט, ויזה ומסטרקארד; גידול ניכר בהוצאות להפסדי אשראי לנוכח הצמיחה המואצת בתיק האשראי ללקוחות פרטיים; החמרה בדרישות הרגולטוריות, גידול בתשלומים לארגונים בינלאומיים בעקבות רכישת ויזה אירופה על ידי ויזה העולמית; גידול בתשלום לבנקים והוצאות אחרות.

דיינרס תרמה לכאל רבע מהרווח ב–2016

אף שהרווח המצרפי גדל, הרווח של ישראכרט (כולל של החברה האחות אמריקן אקספרס) ולאומי קארד כמעט לא השתנו. מי שבלטה בשורת הרווח היתה כאל שקטפה ב–2016 את פירות המהלכים העסקיים שביצעה בשנים האחרונות, ונהנתה מהרוח הגבית שהעניקו לה הרגולטורים. כאל סיכמה את השנה עם עלייה של כ–31% ברווח הנקי השוטף, ל–195 מיליון שקל — הרווח השני בגובהו בענף, אחרי שעקפה את לאומי קארד — והוא משקף תשואה להון של 14.5%.

ראשי דיסקונט הצליחו לשכנע את בנק ישראל וועדת שטרום להשאיר את כאל בשליטת הבנק, בין השאר, בטענה כי חיזוק הבנקים הבינוניים יביא בהמשך להגברת התחרות במערכת הבנקאות, ויסייע בהוזלת השירותים לעסקים הקטנים ולמשקי הבית. עם זאת, בינתיים נראה כי הרווחיות הגבוהה של כאל נוצרה דווקא בשל ניצול כמה נקודות שאינן משפיעות לטובה על רמת התחרותיות בענף ועל המחירים שהצרכנים משלמים בגינו.

כך, כאל גבתה מהלקוחות הפרטיים את הריבית הגבוהה עבור אשראי צרכני — 11% בשנה בממוצע, לעומת כ–8% בישראכרט ולאומי קארד. תיק האשראי הצרכני שלה צמח ב–30% ב–2016, לכ–3.58 מיליארד שקל, מה שתרם לקפיצה של 25% בהכנסות המימון, ל–362 מיליון שקל — כמעט כפול מלאומי קארד, אף שהתיק של כאל קטן ב–23.5% ממנו.

לאומי קארד המשיכה להציג את ההוצאות להפסדי אשראי הנמוכות בענף, 37 מיליון שקל — לעומת 74 מיליון שקל בכאל ו–90 מיליון שקל בישראכרט. גם אחרי זינוק של כ–36%, ישראכרט המשיכה להחזיק בתיק האשראי הצרכני הקטן בענף, 2.15 מיליארד שקל.

רון פאינרו, מנכ"ל לאומי קארדצילום: בני גם זו לטובה

כאל נהנתה גם מהעלייה בשיעור של 14.3% ברווח הנקי של דיינרס ישראל (100%) לרמת שיא של 48 מיליון שקל — כרבע מהרווח שהיא רשמה ב–2016. הרווח הנקי מגלם תשואה להון של 20%. תוצאות דיינרס ממחישות שכאל עשתה ב–2015 עסקה טובה כשניצלה את מצוקת המזומנים של שותפתה בדיינרס, אלון רבוע כחול (49%), ורכשה ממנה את אחזקותיה ב–130 מיליון שקל בלבד.

הדבר חיזק את אחיזתה של כאל באחד משני השווקים בענף כרטיסי האשראי שממשיכים לפעול כמונופולים: שוק סליקת כרטיסי דיינרס (נתח של כ–4%) ושוק סליקת כרטיסי אמריקן אקספרס (כ–7.5%), שנשלט באופן בלעדי על ידי ישראכרט. בשל היותן מונופולים, אמריקן אקספרס ודיינרס נהנות ממרווחי סליקה גבוהים בכ–2.5% לעומת עסקות שמתבצעות בכרטיסי ויזה, מסטרקארד וישראכרט. השימוש בכרטיסי דיינרס גדל בשנה החולפת ב–34%, לכ–10.8 מיליארד שקל, ובכ–135% לעומת 2013.

הגידול המואץ בשימוש בכרטיסי דיינרס מאז 2014 נבע בעיקר מזכייתה במכרז להנפקת כרטיס האשראי פליי קארד יחד עם אל על — מה שהגדיל משמעותית את הנוכחות של דיינרס בבתי עסק, לרמה של יותר מ–85%. יותר מ–200 אלף כרטיסי פליי קארד כבר הונפקו, מה שמחייב לא מעט בתי עסק לכבד כרטיסי דיינרס. כאל משלמת לאל על תמלוגים גבוהים על השימוש בכרטיסים אלה, ובמצב שנוצר, העסקים הקטנים מממנים את החגיגה הזאת.

מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו, דרשה באחרונה משר האוצר, משה כחלון, לפתור את מה שבלאומי קארד מגדירים כשל בשוק הסליקה של עסקות בכרטיסי אשראי, ולשבור את המונופול על סליקת עסקות בכרטיסי דיינרס ואמריקן אקספרס. לפי הערכות בענף, ביטול המונופול הזה עשוי להביא להפחתת עמלות הסליקה שמשלמים בתי עסק, ולחסוך להם 80–160 מיליון שקל בשנה, ועל הדרך להעלות את שווי לאומי קארד בכ–100 מיליון שקל. כחלון מתמהמה במענה לדרישת לאומי קארד, ואם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון — בלאומי קארד יצטרכו לחפש מנועי צמיחה חדשים, כדי לא לפגר בתוצאות אחר כאל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker