פסק דין תקדימי: לדירקטורים אין אחריות במקרה של רשלנות הנוגעת לדיווח מיידי - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פסק דין תקדימי: לדירקטורים אין אחריות במקרה של רשלנות הנוגעת לדיווח מיידי

במסגרת פסק דין בפרשת בבילון, קבע אתמול בית המשפט העליון סטדרנט התנהגות חדש לדירקטורים לפיו הם חייבים לדווח באופן מיידי על כל מידע שברשותם או שעצמו עיניהם לגביו - אך אם הם התרשלו ולא ידעו על המידע, הם לא יישאו באחריות

2תגובות
נעם לניר
עופר וקנין

פסק דין תקדימי שניתן אתמול בפרשת בבילון, קובע רף התנהגות ראויה חדש לדירקטורים בנוגע לדיווחים מיידיים. על פי ההלכה החדשה שקבעו שופטי בית המשפט העליון אסתר חיות, דפנה ברק ארז ומני מזוז, על דירקטורים תוטל אחריות אם ידעו או היה עליהם לדעת על מידע שעליו נדרשו לדווח לפי החוק ולא עשו זאת, אך האחריות לא תוטל עליהם במקרה של רשלנות.

פסק הדין ניתן במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בבילון, המנכ"ל לשעבר אלון כרמלי, הבעלים והיו"ר נועם לניר, והדירקטורים רמי אנטין, אפרת טלקובסקי וגיל רוזן. בבקשה לאישור התובענה נטען כי כל אלה היו אחראים לפרסום דו"חות מיידיים ודו"חות כספיים בהם פרטים מטעים בכל הנוגע להתקשרות שלהם עם חברת יאהו.

רועי ברנדיס, אשר החזיק במניות של בבילון בסכום כולל של  6,302 שקל ויוצג על ידי עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, לא השלים עם דחיית הבקשה על ידי המחוזי ועירער לעליון. את בבילון, כרמלי ולניר ייצגו עוה"ד דוד זילברבוים ויפעת מרום ממשרד עורכי הדין ברקמן, וקסלר בלום ושות' ואת הדירקטורים של בבילון ייצגו עוה"ד אור נוי ועו"ד לירון ליברמן.

הפרשה החלה בדיווח מיידי של בבילון מ-20 באוקטובר 2013, שבעקבותיו נודע למשקיעים לראשונה כי ענקית האינטרנט יאהו מאשימה את בבילון בהפרת החוזה שנחתם בין החברות כחצי שנה קודם לכן.

יאהו טענה בין השאר כי מערכת ההתקנה של בבילון גורמת להתקנות תוכנה על מחשב של המשתמש, ומחליפה את עמוד הבית שלו ללא הסכמתו וללא אישורה של יאהו כשותף ההפצה שלה; עוד טענה יאהו כי בבילון ביצעה הונאות הקלקה במטרה לגרום למפרסם לשלם יותר כסף והשתמשה בכלי השתלת פרסומות במחשבי הקצה, ללא אישור או ידיעתו של המשתמש.

בהודעה למשקיעים נמסר כי בבילון מתכוונת לנטר את הליקויים ולתקנם, ולכן הפחיתה ב-70% את השקעתה ברכישת משתמשים חדשים. החשש להכנסותיה העתידיות של החברה הוביל להתרסקות של 30% במניה ביום הדיווח.

לטענתו של ברנדיס, בבילון הפרה את חובת הגילוי והדיווח, והדירקטורים היו צריכים לדעת עוד לפני אותו דיווח על ההפרות בהסכם עם יאהו, גם לאור הפרות דומות אשר נמצאו בחוזה מול גוגל. בית המשפט המחוזי לא קיבל את טענתו, וקבע כי קיימת חובת דיווח מיידי ביחס לאירועים שהסיכוי להתרחשותם הוא גבוה מאוד וההשלכה שלהם על עסקי החברה היא ברורה ומשמעותית. לכן, קבע המחוזי, במקרה הנוכחי לא היה צורך בדיווח על ההפרות בטרם התקבל המכתב מיאהו, והנתבעים לא הפרו את חובתם.

עו"ד ברנדיס ניסה לשכנע את בית המשפט העליון כי חובת הדיווח קמה גם במקרה של רשלנות, ולא רק במקרים של ידיעה בפועל או עצימת עיניים. לדבריו, אי ידיעה אינה פוטרת את התאגיד מאחריות לדיווח, שכן יש לראות את התאגיד כמי שהפר את חובת הדיווח גם כאשר הוא יכול או צריך היה לדעת על מידע מסוים.

מנגד, בבילון טענה כי צריך לאמץ את פסיקת המחוזי, לפיה רק ידיעה בפועל מקימה חובת דיווח. היועץ המשפטי לממשלה, שיוצג על ידי עוה"ד ליאב וינבאום ושלמה כהן, הציג את עמדתה של רשות ניירות ערך שטענה כי יש להרחיב את חובת החברה לדווח גם למקרים של עצימת עיניים ולא רק לידיעה בפועל, שכן אחרת עלולים הדירקטורים לנסות להתחמק מאחריותם בטענה כי לא ידעו.

בית המשפט העליון פסק כי "דומה כי נוכח התכלית שאותם מיועדת חובת הדיווח המיידי להגשים - הגנה על המשקיעים, שמירה על יעילות שוק ההון והממשל התאגידי והצורך למנוע התנהגות מניפולטיבית של נושאי המשרה - מן הראוי לאמץ גם לעניין ידיעת התאגיד המקימה חובת דיווח מיידי את הפירוש לפיו ידיעה של מי מנושאי המשרה היא גם עצימת עיניים. תוצאת אחרת חוטאת בעיניי לתכליתו של הדיווח המיידי וחמור מכך - יש בה כדי לכרסם במהימנות הדיווחים משום שהיא משלימה עם היעדר פעולה לבירור עובדות מהותיות על מנת לחמוק מגילוי, גם במצבים שבהם היעדר הפעולה מתאפיינת בעצימת עיניים ואטימת אוזניים בשל החשש לדעת.

בית המשפט העליון לא קיבל את הנימוק של בית המשפט המחוזי לפיו "מובן שחברה אינה מעוניינת בדרך כלל להעיר דובים מרבצם ולהודיע באופן שגלוי גם לצד השני להסכם כי היא מפרה את ההסכם. דיווח אודות הפרה אפשרית של הסכם עלול להזיק לחברה אם לאחר מכן הצד השני להסכם ירים את הכפפה". בית המשפט העליון קבע כי "נימוק זה אין בו כדי להצדיק שלילת אחריות מקום שבו חטא מי מנושאי המשרה בעצימת עיניים, משום חובתה של חברה ציבורית (היא) לדווח על הפרות של הסכם שבו היא קשורה, גם אם הדבר עלול להעיר דובים מרבצם, ככל שהפרות אלה עלולות לפגוע בה וכפועל היוצא מכך בציבור המשקיעים במניותיה.

עוד נקבע בפסק הדין כי "אין בידי לקבל את עמדתו של המערער הטוען כי סטנדרט האחריות שיש להחיל על דיווחים מידים בשוק המשני הוא של רשלנות. "לשיטת בית המשפט העליון, גישה זאת מותחתת אל מעבר לגבולות את לשון התקנה ולמחוקק לא היתה כל כוונה לבצע הרחבה מעין זאת. מעבר לכך שהיא עשויה להשית עלויות בלתי סבירות על התאגידים - גזירה שהם לא יוכלו לעמוד בה.

לפסק הדין של העליון אין השפעה על התביעה הייצוגית שאושרה לאחרונה נגד בבילון, שכן מדובר בתביעות שונות הנוגעות לאירועים ועילות תביעה שונות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם