תיק הנכסים הפיננסים של הציבור בסוף 2016 - 3.4 טריליון שקל

מדובר בעלייה של 119 מיליארד שקל (3.6%) ביחס ל-2015 ■ מנתוני בנק ישראל עולה עוד כי נמשכה מגמת הירידה של חלק התיק המנוהל בידי הציבור במישרין (כולל קרנות נאמנות), במקביל לעלייה של החלק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים ■ ירידה בחשיפת קרנות הפנסיה לנכסים זרים

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
נמל תל אביב
נמל תל אביבצילום: אייל טואג

יתרת תיק הנכסים הפיננסים של הציבור עלתה ב-2016 בכ-119 מיליארד שקל (3.6%), לרמה של 3.4 טריליון שקל. כך עולה "ממבט סטטיסטי 2016" של בנק ישראל שפורסם היום (ג').

עיקר העלייה בתיק הנכסים הפיננסים היתה ברכיבי המזומן והעו"ש - עלייה של 51 מיליארד שקל. ברכיב הפיקדונות נרשמה עלייה של 41 מיליארד שקל, ובתיק אג"ח החברות - עלייה של 24 מיליארד שקל. העלייה בתיק הנכסים קוזזה חלקית, בעיקר בשל הירידה ברכיב המק"מ, הרכיב הקטן בתיק, ב-19 מיליארד שקל.

מנתוני בנק ישראל עולה כי במהלך 2016 נמשכה מגמת הירידה של חלק התיק המנוהל בידי הציבור במישרין (כולל קרנות נאמנות), במקביל לעלייה של חלק התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים. נמשכה הירידה גם ביתרה של קרנות הנאמנות בתיק הנכסים, על רקע המשך פדיונות נטו בקרנות הכספיות ובחלק מהקרנות המתמחות באג"ח. היקף הפדיונות נטו בקרנות הכספיות הסתכם ב-2016 בכ-8 מיליארד שקל, בהמשך לפדיונות של כ-34 מיליארד בשנתיים הקודמות, וזאת על רקע רמתה הנמוכה של הריבית.

ב-2016, לראשונה מאז 2008, ירד שיעור החשיפה של קרנות הפנסיה החדשות ושל קופות הגמל וקרנות ההשתלמות לנכסים זרים בכ-1.6 מיליארד שקל (0.5%). כמו כן, הוסיף לרדת שיעור החשיפה לנכסים זרים בחברות הביטוח זו השנה השנייה ברציפות, אך רמתו נשארה הגבוהה ביותר מבין כל המשקיעים המוסדיים - 34.9%.   

ב-2016 נמשכה העלייה ביתרת החוב של משקי הבית, ב-6.2%, בדומה למגמה בשנים קודמות, עד לרמה של 504 מיליארד שקל, שהם 37% מסך החוב של המגזר הפרטי הלא פיננסי, אך שיעורה היה נמוך מעט מזה של 2015, 6.2% לעומת 6.5%. יחס החוב של משקי הבית לתוצר וכן יחס החוב של המגזר העסקי לתוצר נותרו כמעט ללא שינוי. בדומה לשנתיים הקודמות קצב הגידול של החוב שאינו לדיור היה גבוה מזה של החוב לדיור, בו ניכרת האטה מתמשכת.

מהנתונים עולה עוד כי יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי המשיכה לגדול ב-2016 בשיעור גבוה מזה של השנה הקודמת (4.9%). עלייה זו עיקרה גידול כמותי בחוב הן של המגזר העסקי והן של משקי הבית.

יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה ב-2016 ב-4.1% – עלייה בקצב הגידול ביחס לשנים הקודמות, ועמדה בסוף השנה על 848 מיליארד שקל. עיקר הגידול התרכז ב-2016 בחוב לגופים חוץ-בנקאיים באפיק האג"ח הסחירות. הואט קצב הגידול בחוב לבנקים ביחס לשנים הקודמות.

ב-2016 הואצה מגמת הגידול בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל. תרמו לכך ההתפתחויות המנוגדות במדדי המניות ועליית מחירי המניות בחו"ל, במקביל לירידת מחירי המניות בארץ. השפעת זרם ההשקעות נטו על יתרת עודף הנכסים היתה ב-2016 קטנה בהשוואה לשנים קודמות.

ב-2016 נמשכה מגמת העלייה ביתרת הנכסים של המשק בחו"ל, בעיקר כתוצאה מהשקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל בהיקף משמעותי, המשך העלייה ביתרות המט"ח של המשק ועליית מחירים בשוקי ההון בעולם.

בניגוד לשנים קודמות, ההשקעות הפיננסיות נטו של המגזר הפרטי במניות ובאג"ח זרות הסתכמו ב-2016 בהיקף נמוך במיוחד. הירידה בהיקף ההשקעות בחו"ל איפיינה את כל חלקי המגזר הפרטי הלא בנקאי במשק.

יתרת ההתחייבויות של המשק מול חו"ל ירדה ב-2016,  בניגוד לעלייתה ב-2015. נמשכו זרמי ההשקעות הישירות והפיננסיות נטו של תושבי חוץ למשק, אך אלו קוזזו ויותר על ידי ירידה חדה של מחירי המניות הישראליות שמחזיקים תושבי חוץ.

על רקע העלייה ביבוא הסחורות והשירותים ב-2016, נרשמה עלייה ברכישות מט"ח של יבואנים במקביל להתמתנות במכירות מט"ח של יצואנים. תושבי חוץ מכרו בשנה שעברה מט"ח נטו וצימצמו את חשיפתם לייסוף השקל. מנגד, המגזר העסקי רכש מט"ח נטו בהיקף משמעותי, בעיקר עקב התגברות רכישות מט"ח של יבואנים. גם המשקיעים המוסדיים רכשו נטו מט"ח בהיקף מתון.

ב-2016 התחזק השקל מול הדולר בשיעור מתון, במקביל להתחזקות הדולר מול המטבעות העיקריים. מול שער החליפין הנומינלי אפקטיבי התחזק השקל בשיעור משמעותי יותר. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker