כך מסבסדים את הקשישים העשירים בפנסיה

המהלכים שמובילים האוצר ורשות שוק ההון ישנו דרמטית את ענף הפנסיה - אך אחד מהם עלול לחבל קשות באיכות תיקי ההשקעות לפנסיה

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
הבורסה בת"א
הבורסה בתל אביבצילום: בלומברג

בשבוע שעבר ביצעו משרד האוצר ורשות שוק ההון מספר מהלכים שאם כולם יחדיו ייכנסו לתוקף, אפשר לומר כי ענף הפנסיה ימצא את עצמו בתוך סערה מושלמת. וכדרכן של סערות, הנזק הניגרם על ידן גדול מהתועלת.

המהלך הראשון הוא של משרד האוצר. שנה לאחר שהוקמה ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, שבחנה את אופן הקצאת האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה — אישר בשבוע שעבר המשרד את התקנות. התקנות קובעות כי אופן ההקצאה של אג"ח מיועדות ישונה, ולא יהיה אוטומטית 30% מקרנות הפנסיה כפי שהוא כיום, אלא יחולק באופן הבא: הפנסיונרים ייהנו מהקצאה של 60% אג"ח מיועדות, חוסכים מבוגרים (בני 50 ומעלה) ייהנו מהקצאה של 30% אג"ח מיועדות ואילו השאר לא ייהנו מהקצאה של אג"ח מיועדות.

מאחר שכיום יש בכלל קרנות הפנסיה 30% אג"ח מיועדות, ההתאמה למצב החדש תיארך כמה שנים. האוצר התחייב כי עד 2024 הוא לא יחרוג מהיקף של 30% אג"ח מיועדות מסך הנכסים הפנסיונים.

יש לציין כי האג"ח המיועדות הן אג"ח ממשלתיות, הנמכרות רק לקרנות הפנסיה ונושאות תשואה מובטחת של 4.86%. באמצעות האג"ח המיועדות המדינה מסבסדת את החיסכון הפנסיוני של הציבור. כיום, 30% מהחיסכון בקרנות הפנסיה מושקע באג"ח מיועדות, ובכך מעבירה המדינה סובסידיה שנתית של 2.7 מיליארד שקל לחוסכים בפנסיה (3.8 מיליארד שקל יחד עם פוליסות ביטוח החיים הישנות).

מי שמשלם את מחיר ההקצאה הם החוסכים הצעירים, שתיק הפנסיה שלהם ייפרד מאג"ח אטרקטיביות בעלות תשואה גבוהה, בטח ברמת הריבית הנמוכה ששוררת כיום בשוקי ההון.

מבחינת המשקיע הצעיר ראוי שתיק הפנסיה שלו יורכב בעיקר ממניות, שכן זהו המכשיר שלאורך זמן נותן את מרב התשואה, אך החוסך הישראלי אינו מורגל לשיעורי מניות גבוהים בתיק הפנסיה שלו, בדומה לחוסך האמריקאי למשל.

הנחת התשואה נהפכה ללא־מציאותית

המהלך של האוצר אמור לפתור שתי בעיות — מיתון התנודות של תיקי הפנסיונרים והפחתת הסבסוד הקיים בקרנות הפנסיה, שבהן החוסך הצעיר מסבסד את הפנסיונר.

הבעיה נוצרת מכיוון שבעת שעמית בקרן פנסיה מגיע לגיל הפרישה, חישוב הקצבה החודשית שלו נעשה רק פעם אחת — במועד הפרישה. לשם חישוב הקצבה, על הקרן לשער מה תהיה התשואה שתשיג הקרן בעתיד על הכספים המופקדים בה כנגד ההתחייבות לפנסיונרים — והדבר נעשה לפי הוראות של הממונה על שוק ההון. כיום נעשה החישוב לפי הנחה שהכספים יצברו תשואה של 4.26% בשנה בקרנות פנסיה מקיפות (הנהנות מאג"ח מיועדות בשיעור של 30% מתיק ההשקעה), ו–4% בשנה בקרנות פנסיה כלליות.

הירידה הניכרת בריבית במשק בשנים האחרונות גרמה להנחת התשואה להיהפך לבלתי־מציאותית. הקצבה לפורשים מחושבת לפי הנחת תשואה של 4%, אך אם בפועל התשואה תהיה נמוכה מכך, ייווצר מצב שבו תשלום הקצבה גורם לגירעון אקטוארי בקרן. החיסכון בקרנות הפנסיה מבוסס על העיקרון של ביטוח הדדי בין העמיתים — הנושאים במשותף בכל עודף או גירעון אקטוארי שנוצר בקרן. כלומר, אם ייווצר גירעון אקטוארי, כל העמיתים יחויבו לעבור קיצוץ בקצבאות כדי שהקרן תוכל להמשיך ולשלם.

עד אז הפנסיונרים נהנים מגמלה גבוה יותר ממה שהם זכאים לקבל על חשבון הצעירים. כחלק מהפתרון, קרנות הפנסיה מסרבות לקלוט חוסכים מבוגרים. באוצר מציינים כי אופן הקצאת האג"ח החדש יצמצם את הבעיה.

עם זאת, יש נקודה נוספת בהקצאה החדשה שבאוצר ככל הנראה לא לקחו בחשבון. ההקצאה החדשה מיטיבה בעיקר עם האוכלוסיות החזקות במדינה (העשירון העליון) על חשבון כלל הציבור.

מאחר שבקרן פנסיה גלומה סובסידיה שהמדינה מעניקה, משרד האוצר קבע מגבלה על ההפקדה לקרן פנסיה חדשה. המגבלה עומדת על הפקדה בגובה של 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק. ב–2017 השכר הממוצע במשק הוא 9,673 שקל, ולכן ההפקדה החודשית המרבית לקרן פנסיה מקיפה היא 3,966 שקל.

ואולם מי יכול ליהנות ממלוא ההפקדה לקרן פנסיה, ובכך ליהנות ממלוא הסובסידיה? נכון, רק העשירון העליון. עשירון זה הוא למעשה היחיד שיכול ליהנות ממלוא ההטבה הגלומה בקרן הפנסיה, ועכשיו כשאותו עשירון עליון ייצא לפנסיה הוא יהנה גם מיותר אג"ח מיועדות.

ואולם התקנות לא לקחו בחשבון גורם נוסף — עליית הריבית. ברמות הריבית האפסית כיום בשוקי ההון, ריבית בגובה 4.86% נחשבת לאטרקטיבית במיוחד. אך במחצית 2002, כשישראל היתה שרויה במיתון כבד, מחיר אג"ח ממשלתיות מסוג שחר צנח, והתשואה עליהן זינקה לרמה של 12.5%. רבים חששו אז כי מדינת ישראל תיקלע לחדלות פירעון והשליכו את השחרים ללא הבחנה. מי שרכשו את האג"ח מסוג שחר היו המשקיעים הזרים.

רבים ממנהלי הפנסיה המוסדיים הרגישו אז כיצד אותם 30% של אג"ח מיועדות בתשואה של 4.86% הן משקולת על התיק ופוגעות בתשואת החוסכים. נראה כי באוצר לא למדו את הלקח, ולא הכינו מנגנוני התאמה למקרה שבו הריבית במשק תשוב לעלות והתשואות של האג"ח הממשלתיות יעברו את תשואת האג"ח המיועדות.

הרס ועדות ההשקעה

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגרצילום: אמיל סלמן

המהלך השני הוא של רשות שוק ההון. בימים אלה בוחנת רשות שוק ההון רפורמה בגופי הפנסיה, שבמסגרתה ועדות ההשקעה יכללו רק נציגים חיצוניים. כיום כוללות הוועדות גם נציגים פנימיים של בית ההשקעות, למשל מנהל ההשקעות או את הכלכלן הראשי של בית ההשקעות.

ועדת השקעות היא גוף חשוב שקובע, בין היתר, את אסטרטגיית ההשקעות, הקצאות ההון והחשיפה לחו"ל. כיום צריך להיות רוב של גורמים חיצוניים, אך הרשות רוצה להשאיר רק את הגורמים הללו בוועדה.

ברשות שוק ההון, בראשותה של דורית סלינגר, מבצעים כעת תהליך בחינה של הנושא, כשהמטרה שלהם היא שוועדת ההשקעות תראה לנגד עיניה את טובת העמיתים בלבד ולא את שיקולי הגוף המוסדי. לפיכך הם שואפים לצמצם את השליטה של בעלי השליטה ובעלי עניין אחרים, שעלולה להוביל להקצאות הון שמיטיבה עמם. עם זאת, לא ברור אם הוצאה של גורמים פנימיים מוועדת ההשקעות אכן תנטרל את ההשפעה.

אם ההחלטה תצא לפועל היא צפויה להשפיע על כמה גופים מרכזיים; באלטשולר שחם למשל, יושבים בוועדה המייסדים והבעלים, קלמן שחם וגילעד אלטשולר — שנחשבים מנהלי השקעות מובילים בשוק, והתשואות בקרנות שלהם ממוקמות במקומות הגבוהים ביותר בפרקי זמן שונים; הוועדה בבית ההשקעות ילין לפידות כוללת את דב ילין, יו"ר, מייסד ושותף שגם בזכות הניהול שלו התשואות בקופות הגמל שלהם ממקמים אותם בראש טבלת התשואות.

החשש לניגוד עניינים בין קבלת החלטות ההשקעה הטובות ביותר לעמיתים לבין האינטרסים העסקיים של בית השקעות או חברת הביטוח גורם לפגיעה של הרשות בניהול הכספים של העמיתים. מי שחושב כי בשעת משבר בשוק ההון, כפי שהיה ב–2008 למשל, דירקטור חיצוני יבצע מהלך השקעתי מתבקש לגוף חיסכון ארוך טווח, כמו הגדלת האחזקה באופן משמעותי במניות בכלל ובעיקר במניות של חברות טובות שמחירן קרס ללא הצדקה — טועה.

דירקטורים חיצוניים יעדיפו את השקט, בלי הרפתקאות ובלי כותרות בעיתונים — גם אם המחיר הוא תשואה נמוכה לחוסכים. אם ברשות שוק ההון יודעים על השקעות שישרתו אינטרסים זרים של בית ההשקעות ולא את האינטרסים של החוסכים, שיואילו בטובם וימצו את הדין עם אותם מנהלי ההשקעות באופן נקודתי, ובמלוא חומרת הדין. אבל זה לא מצדיק פגיעה באותם גופים עם יכולות השקעה גבוהות, שמעניקים עודף תשואה לחוסכים ותמורה מלאה לדמי הניהול שהחוסך משלם.

ההצעה האבסורדית של רשות שוק ההון תוביל רק לדבר אחד — ירידה באיכות ניהול השקעות ותשלום דמי ניהול לא־מוצדקים. טוב תעשה הרשות אם תיסוג מההצעה המטופשת שלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker