הבנקים כשלו, המפקחים טייחו, עכשיו תור בתי המשפט לרדוף אחר האמת - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מי נתן להם אשראי?

הבנקים כשלו, המפקחים טייחו, עכשיו תור בתי המשפט לרדוף אחר האמת

בשני הליכים שונים מבקשים בעלי מניות במזרחי טפחות ובאגוד לקבל מסמכים ופרוטוקולים מהדיונים שאישרו העמדת אשראי לאליעזר פישמן ■ בקשה דומה הוגשה בעבר נגד הפועלים בנוגע לאשראי שניתן לנוחי דנקנר, אך המסמכים עוד לא נחשפו

2תגובות
אליעזר פישמן
ניר קידר

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, פירסמה לפני כמה ימים מסמך שסיכם את הבדיקות שביצע הפיקוח בנוגע לאשראי בעייתי שניתן ללווים הגדולים — הטייקונים. המסמך היה בנאלי למדי ולא גילה דבר. הבנק לא פירט, למשל, אילו צעדים ננקטו נגד הבנקים בכל הקשור למתן אשראי בעייתי ללווים כמו אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, יוסף גרינפלד ומוטי זיסר, שהידרדרו לפשיטת רגל.

אוזלת היד של הפיקוח היא המשך ישיר של הכישלון ועצימת העיניים של מנהלי הבנקים עצמם. הבנקים נמנעו מלקחת לווים גדולים כמו פישמן ודנקנר לבית המשפט כדי לתבוע את זכויותיהם — גם כשהיה ברור לכל שהם פושטי רגל ואינם משלמים את החובות שלהם.

אל המקום שבו הפיקוח ומנהלי הבנקים מעדיפים לטייח, נכנסים כעת בעלי מניות קטנים בבנקים השונים. אלה דורשים מהבנקים — באמצעות צעדים משפטיים — לגלות לציבור כיצד טיפלו בחובות העצומים שהלכו לאיבוד. בקשות הגילוי נעשות כשלב מקדים לפני הגשת תביעות נגזרות בשם הבנקים נגד מנהליהם.

שתי בקשות כאלה הוגשו באחרונה על ידי בעלי מניות קטנים נגד בנק אגוד ובנק מזרחי טפחות בנוגע לאשראי שניתן לפישמן. בקשה נוספת הוגשה לפני כשנתיים וחצי על ידי המפיק שי נשר נגד בנק הפועלים בנוגע לאשראי אישי שניתן לדנקנר בחברת טומהוק.

הבנקים, כמובן, יעשו כל מה שיוכלו כדי להימנע מחשיפה כזו. כך, בנק אגוד — המנוהל על ידי ישראל טראו ונמצא בשליטת משפחות לנדאו, אליהו, ומנור — דיווח בסוף השבוע האחרון כי הגיש למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לעיכוב הליכים בעקבות בקשה לגילוי ועיון במסמכים שהגיש בדצמבר 2016 שלמה גולובינסקי, בעל מניות בבנק. גולובינסקי ביקש לדעת כיצד העמיד אגוד לפישמן ולגורמים אחרים, שלחובותיהם ערב פישמן באופן אישי, אשראי שגרם לו לחשיפה של כ–270 מיליון שקל. סכום זה שקול לכ–11% מהונו העצמי של אגוד, המוערך ב–2.5 מיליארד שקל.

חובותיו של פישמן למערכת הבנקאות כולה מוערכים ביותר מ–4 מיליארד שקל. מתוך סכום זה כ–3.5 מיליארד שקל נחלקים באופן שווה בין הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי.

באגוד מציינים כי הבקשה לעיכוב הליכים מגיעה בעקבות החלטת דירקטוריון הבנק בראשות היו"ר, זאב אבלס, על הקמתה של ועדת תביעות בלתי תלויה. בראש הוועדה יעמוד עו"ד רובי בכר, שותף בכיר במשרד עוה"ד פישר, בכר, חן ושות', וחבריה יהיו פרופ' בן ציון זילברפרב, לשעבר מנכ"ל האוצר, ודוד ברוך, לשעבר מנכ"ל בנק ירושלים ובית ההשקעות אקסלנס. אבלס עצמו, אגב, כיהן בעבר כמפקח על הבנקים.

"ועדת התביעות תבחן את דרך הפעולה הנכונה לבנק לאור מכלול הנסיבות וההליכים הנוגעים להעמדת אשראי על ידי הבנק לפישמן ולחברות בשליטתו, או לצדדים שלישיים בערבותו של פישמן, ולפעולות שנעשו או לא נעשו לאחר הענקתו של האשראי — לרבות הארכתו, מחזורו, שינוי תנאיו, דחיית פירעונו, נקיטת או אי נקיטת פעולות לגבייתו וכיוצא בזה", מציינים באגוד. "הוועדה תסכם את מסקנותיה בדו"ח ובו המלצות לדירקטוריון הבנק".

המהלך של אגוד נועד כנראה לקבל שליטה על התהליך בלי לתת לבית משפט להוביל אותו. בהקשר זה אפשר להזכיר את הוועדה הבלתי תלויה שהקים בנק לאומי לבדיקת חלקם של מנהליו בפרשיות המס בארה"ב. גם טבע הקימה באחרונה ועדה כזו לבחינת חלקה בפרשת שוחד בחו"ל שעליה שילמה קנס גדול בארה"ב.

מי אמר למי, ובאיזה עניין
הבקשות לגילוי מתן האשראי בבנקים

"הבנק עמד כצופה מהצד"

בבקשה לגילוי מסמכים טוען גולובינסקי — המיוצג על ידי על ידי עורכי הדין רנן גרשט, אופיר נאור ושירן גורפיין — כי החובות נוצרו עקב הלוואות שנטל פישמן במשך שני העשורים האחרונים. אף שמועד הפירעון של ההלוואות שקיבל פישמן חלף — "עמד הבנק כצופה מן הצד, ולא פעל כמצופה מנושה שרואה כי חובו אינו מוחזר".

עוד טוען גולובינסקי כי השעבודים הרשומים לטובת הבנק נרשמו לכאורה רק לאחר שפישמן הפסיד מאות מיליוני דולרים בעקבות הימור כושל על הלירה הטורקית ב–2006. שווי הנכסים ששועבדו, כך נטען, נאמד ב–5 מיליון שקל בלבד. הנסיבות האופפות את פועלם של הבנק ונושאי המשרה בו שוברות שיאים בחומרתן", כותבים עורכי הדין. "הבנק ידע כי חובות פישמן כלפיו יכולים לגרום לנזק אדיר וכי פישמן אינו יכול לפרוע חובותיו".

עו"ד אופיר נאור
עופר וקנין

רק בעקבות בקשה לכינוס נכסיו של פישמן, שהוגשה על ידי רשות המסים לפני כחצי שנה, הגיש בנק אגוד בקשה לאכיפת שעבודים הרשומים לטובתו. הבנק ציין כי סך חובותיו של פישמן לבנק הוא כ–214 מיליון שקל. כנגד החובות הללו מחזיק אגוד בשעבודים בין היתר על נתחים ממניות כלכלית ירושלים, טן, אופיס טקסטיל ואג"ח של חברת סוויטלנד. שווי הבטוחות מוערך בעשרות מיליוני שקלים בלבד.

מסיבות השמורות לו אגוד החליט לא לכלול בחובות את הערבויות שנתן פישמן לצדדים שלישיים, בסך כ–55.6 מיליון שקל. הסכומים הללו כוללים ערבות שניתנה לאליזבטה פינצ'בסקי, הדיילת במטוס הפרטי ששירת את פישמן. הערבות ניתנה בעבור חשבון שהיה בו מסחר במט"ח בבנק אגוד. נכון להיום, צבר חשבון הדיילת חוב שלא פורט על ידי המנהל המיוחד. ל–TheMarker נודע כי החוב מוערך ב–14 מיליון דולר.

לפני כחודשיים פורסם בתוכנית "עובדה" בערוץ 2 כי פישמן העניק בעבר ערבות לעורך הראשי לשעבר של העיתון "גלובס", חגי גולן, לצורך קבלת משכנתא לרכישת בית מגורים.

בקשה ברוח דומה הוגשה בשבוע האחרון על ידי צחי גאון, בעל מניות בבנק מזרחי טפחות. גאון הגיש למחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להורות למזרחי טפחות — הנמצא בשליטת משפחות עופר וורטהיים, ומנוהל על ידי אלדד פרשר — לגלות מידע בתצהיר ערוך כדין ולמסור לעורכי דינו, יצחק אבירם ושחר בן מאיר, מסמכים שונים.

עו"ד יצחק אבירם
אייל טואג

כך, גאון דרש שמזרחי טפחות יציג פרוטוקולי דיון של ישיבות ועדת האשראי והדירקטוריון, או כל גורם רלוונטי אחר בבנק, הנוגעים להלוואות שהעמיד הבנק לפישמן ולחברות פרטיות וציבוריות, שבהן מחזיק פישמן ואשר להן הוא ערב אישית. במיוחד מבקש גאון פרטים לגבי חברות פרטיות — תרזליט בע"מ ונכסי משפחת פישמן בע"מ — וכן מידע לגבי פעולות שנעשו או שלא נעשו לאחר הענקתן, ובכלל זה הארכתן, מחזורן, שינוין, דחיית פירעונן וגילויים נוספים.

"בקשה זו מוגשת לאור מחדל חמור של חברי הדירקטוריון, של חברי ועדת האשראי של בנק מזרחי ושל בעלי תפקיד בכירים בבנק, עת סייעו לכאורה, או לא מנעו, מפישמן לצבור חובות עתק בסך של כ–230 מיליון שקל, ללא ביטחונות מספקים, עם ערבות אישית שאינה בעלת ערך ממשי, וללא שעשו לכאורה את המוטל עליהם כדי לגבותם חזרה במועד הראוי", טוען גאון.

לדברי גאון, "מדובר בחובות אשר נוצרו מהלוואות שנטל פישמן — הוא אישית או חברות פרטיות בבעלותו או בשליטתו, ולחלופין בבעלותם או בשליטתם של בני משפחתו — או שהיה ערב להן, או הלוואות של חברות פרטיות או ציבוריות שבהן מחזיק פישמן במישרין ובעקיפין אשר לא רק שעדיין לא נפרעו, אלא שחלף מועד פירעונן.

"למרות זאת, עמד לכאורה בנק מזרחי כצופה מן הצד, ולא פעל כמצופה מנושה אשר רואה כי חובו אינו מוחזר, כדי לגבות את חובו באמצעות הכלים אשר עמדו לרשותו ובמועד בו ניתן היה לגבות את החוב".

כמו כן מציין גאון: "מדובר בחובות אשר מרביתם, לעמדת הבנק עצמו, הועמדו ללא ביטחונות מספקים ורק על סמך ערבות אישית של פישמן. כל בדיקה סבירה היתה מגלה, הן במועד מתן הערבות והן לאחר מכן, כי היא אינה בעלת ערך אמיתי, שכן פישמן היה באותם מועדים בגדר 'נטול יכולת פירעון כמעט מוחלטת' ולא היה סיכוי כי בערבות שלו יהיה שמץ בטוחה או שתהיה מקור לפירעון החוב".

נשר נגד טומהוק

האם בית המשפט ייענה לבקשות הללו? בשנתיים האחרונות נדונה בקשה לחשיפת מסמכים בעניין הלוואה בסך 150 מיליון שקל שקיבל איש העסקים, נוחי דנקנר, מבנק הפועלים. מפיק הטלוויזיה ובעל מניות בבנק, שי נשר, טען כי הלוואה ניתנה לדנקר תוך "התנהלות חמורה", ללא כל בטוחה או ערבים, בזמן שבן דודו, דני דנקנר, כיהן כיו"ר הבנק. הבקשה הוגשה אז על ידי עוה"ד נאור וגרשט.

ב–2014 הורה שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב, חאלד כבוב, לבנק הפועלים לחשוף את כלל המסמכים הנוגעים להלוואה. ואולם, הבנק הגיש בקשה לעיכוב ההחלטה להעברת המסמכים לתובע עד לדיון בבית המשפט העליון. ואכן, לאחר הדיון בבית המשפט העליון הפרשה חזרה לדיון במחוזי. כעת מנסה הבנק למחוק את התביעה הנגזרת שהוגשה במאי 2015 על הסף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#