שלי אפלברג
שלי אפלברג

האם מחזיקי האג"ח המוכים של חברת אמפל יזכו סוף סוף לחדשות משמחות, כאלה שאולי יובילו לתשלום חלקי של החוב העצום שנותר לחברה כלפיהם? קשה לדעת, אבל הסיכויים שלהם השתפרו. החברה, שנשלטה בעבר על ידי יוסי מימן וקרסה בסוף 2012, זכתה לפני כשבוע בבוררות, שקבעה כי מצרים אחראית לנזקים שנגרמו לאמפל מהפסקת פעילותה של EMG — החברה שהיתה בעלת צינור הגז ממצרים לישראל, שדרכו זרם גז מצרי לחברת החשמל בישראל.

צינור הגז ספג חבלות בימי ההפיכה במצרים בתחילת 2011, והפסיק לפעול. אמפל, שהחזיקה 12% מ–EMG, היתה הזרוע שמכרה את הגז המצרי לחברת חשמל בישראל.
ב–21 בפברואר פסק מוסד הבוררות ICSID בוושינגטון לטובת אמפל בתביעה ישירה שהגישה נגד ממשלת מצרים. ICSID — מוסד בוררות מרכזי בסכסוכי השקעות בינלאומיים, שהוקם על ידי הבנק העולמי — פסק כי מצרים אחראית לנזקים שנגרמו לאמפל. מוסד הבוררות עדיין לא הכריע מהו גובה הנזק, אבל קבע לתשלומים תקרה של 174 מיליון דולר.

בפסק הבוררות נקבע שמצרים ביצעה כמה הפרות להסכם: היא שללה שלא כדין את רישיונה של EMG; נכשלה בהגנה על צינור הגז החוצה את סיני, תוך הפרת אמנה בינלאומית־אמריקאית שמחייבת אותה להבטיח נכסי משקיעים זרים בתחום שיפוטה; ובניגוד לדין ולכללי הצדק, הממשלה המצרית הפסיקה את רכישות הגז ובכך הפרה את הסכם ההספקה — מה שגרם בפועל להפקעת נכסי EMG.

בין העדים שהופיעו בבוררות דמויות בולטות בעולם המשפטים והצבא: השופטים הבריטים לורד ליאונרד הופמן וסר ברנרד ריקס, האלוף במילואים גיורט איילנד, והגנרל וויטניג, לשעבר מפקד כוחות האו"ם בסיני. 

עו"ד ניב סבר, שותף במשרד מ. פירון, ייצג בבוררות את המשקיעים ובעלי המניות ב–EMG יחד עם משרד פרשפילדס פריז ומשרד סרוואת אל־שהיד (מקהיר). ממשלת מצרים אמנם לא נוטה לשלם חובות בשנים האחרונות בגין הפרת הסכמים, אבל סבר אומר כי החלטת מוסד הבוררות מעניקה לבעלי החוב של אמפל סיכויים טובים לראות כסף.

"הייחודיות בהחלטה של פאנל הבוררות היא שלא ניתן לערער עליה", מפרט סבר. "רואים בה כאילו ניתנה על ידי הערכאה השיפוטית הכי גבוהה בכל מדינה שחברה באמנה. כלומר, זאת ערכאה המקבילה לדרג של בית המשפט העליון האמריקאי. מכיוון שלא ניתן לערער על פסק הדין, ניתן לאכוף את ההחלטה ולעקל רכוש של מצרים בחו"ל, שלא זוכה להגנה ממלכתית. כך קרה אחרי הלאמתה של יוקוס הרוסית, כאשר תפסו מיליארד דולר של ממשלת רוסיה בבנקים בבלגיה, והקפיאו את הכספים.

"אלה סנקציות אפקטיביות, ולכן מדינות נוטות לשלם סכומים שנפסקים נגדן על ידי מוסד זה. סנקציה נוספת נגד מדינה שאינה משלמת חוב בפסק בוררות כזה היא פגיעה בדירוג האשראי של המדינה", מוסיף סבר.  

אמפל היא חברת השקעות שהתאגדה בארה"ב גייסה בישראל, ונמצאת מאז 2013 בהליכי פירוק בארה"ב. קריסתה הותירה חוב שלא שולם, בסך כ–800 מיליון שקל, למחזיקי אג"ח בישראל. לחברה היו חובות של כ–70 מיליון דולר לבנקים, בעיקר לדיסקונט, שהוסדרו על ידי המפרק באמצעות מכירתה של החברה הבת גדות מיכליות. לאמפל נותר חוב למחזיקי האג"ח, וחוב נוסף של כ–10 מיליון דולר לרשויות המס. עו"ד אלכס ספיץ מונה כמפרק של אמפל מטעם בית המשפט בארה"ב.

בוררויות מסביב לעולם

הנכס העיקרי של אמפל היה אחזקה ב–12% ממניות החברה האמריקאית EMG, שהפעילה בעבר צינור שהוביל גז ממצרים לישראל. פעילות הצינור הופסקה בשל חבלות שנעשו בו על ידי גופי טרור. הקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה EMG בעקבות ביטול הסכם הגז המצרי־ישראלי ב–2012 והחבלות בצינור, הובילו גם לקריסת אמפל. 

פסק הבוררות הנוכחי מצטרף לפסק בוררות שניתן ב–2015 לטובת EMG. מוסד הבוררות הבינלאומי בז'נבה (ICC) דרש מחברות הגז והנפט הלאומיות של מצרים לשלם ל–EMG פיצוי של 324 מיליון דולר בגין הגז שלא סופק לחברת החשמל במסגרת ההסכם, ובהמשך לפסק דין שניתן בעבר לטובת חברת החשמל, בסכום כולל של 1.74 מיליארד דולר. החברות המצריות הגישו בקשה לפסילת פסק הבוררות לבית המשפט העליון בג'נווה. הכרעה בערעור אמורה להינתן בתקופה הקרובה.

מקור נוסף אפשרי לכספים שנושי אמפל נושאים עיניהם אליו הוא תביעה נגד מימן בגין הלוואה של כ–20 מיליון דולר שאמפל נתנה לו ב–2007 לטובת פרויקט הפקת אתנול בקולומביה. בית המשפט בארה"ב קבע כי על מימן להשיב לחברה כ–25 מיליון דולר. מימן סירב להשלים עם פסק הדין, ועירער לבית המשפט העליון בארה"ב.

בוררות נוספת בנוגע לאמפל מתנהלת בפני מרכז הבוררויות המסחריות הבינלאומיות בקהיר. הסכום הנתבע בה הוא 3.6 מיליארד דולר. EMG תבעה את חברות הגז והנפט הלאומיות של מצרים, כשמנגד הן תבעו את EMG. הנזק נתבע על סמך הפרת הסכמים.
תביעה נוספת מנהלים בעלי מניות ב–EMG, ובהם מימן, נגד ממשלת מצרים בבית הדין לבוררות בהאג (PCA). הנזק שנתבע נדרש כפיצוי מוערך במאות מיליוני דולרים נוספים.

נראה כי מחזיקי האג"ח המוסדיים של אמפל, ובהם בתי ההשקעות פסגות ומיטב, פעלו נכון כשלא התעקשו לפרק את אמפל בישראל. עורכי הדין המייצגים את מחזיקי האג"ח של שלוש הסדרות שהנפיקה אמפל הם אריה דנציגר, עופר שפירא והנאמן דן אבנון. מי שמנהל כיום את אמפל בישראל מטעם המפרק האמריקאי הוא רו"ח שלומי קלסי.

מקורות המעורים בפרשה אמרו אתמול: "ממשלת מצרים פרעה עד כה חיובים שהושתו עליה על ידי בתי הדין הבינלאומיים. התחמקות מתשלום עלולה להרחיק ממנה משקיעים זרים פוטנציאליים, וחברות ביטוח אשראי עלולות לא לבטח בעתיד עסקות מול הממשלה המצרית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker