הקיבוצים שסוחטים תפוזים ועגבניות, מחלקים דיווידנדים - ומשיגים תשואה של 200% למשקיעים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקיבוצים שסוחטים תפוזים ועגבניות, מחלקים דיווידנדים - ומשיגים תשואה של 200% למשקיעים

גן שמואל, יצרנית חומרי הגלם לתעשיית המשקאות הקלים והטבעיים, הניבה למשקיעיה בחמש השנים האחרונות תשואה כוללת של 200%, לאחר שחילקה 65% מרווחיה כדיווידנד ■ התשואה הגבוהה בולטת על רקע החולשה בשוק היעד העיקרי

5תגובות
המפעל של גן שמואל מזון. כדי לנצל את כושר הייצור בתקופה שבין סיום עונת ההדרים לתחילת העונה החדשה, החברה מייצרת גם מוצרי עגבניות
ארכיון גן שמואל

חברת מזון מסורתית אינה יעד השקעה זוהר במיוחד. אין לה טכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך, ובדרך כלל אין מאחוריה סיפור יוצא דופן ולפניה אופק צמיחה בלתי־מוגבל. יצרנית חומרי גלם לתעשיית המשקאות הקלים, מיצים טבעיים, נקטרים ומוצרי עגבניות אינה מזוהה עם החלומות שחברות טכנולוגיה וחברות צמיחה יכולות לשווק. אבל כל זה לא מנע מחברת גן שמואל להיטיב עם משקיעיה בחמש השנים האחרונות.

השקעה במניות גן שמואל הניבה תשואה של 205% בחמש השנים האחרונות, לעומת 127% שהניב מדד SME 60 (לשעבר מדד היתר). יתרה מזאת, סטיית התקן לא היתה גבוהה — כלומר רמת הסיכון של ההשקעה — וההפסד המקסימלי של המשקיעים במניה היה 45%.

מכונה לסחיטת תפוזים במפעל גן שמואל
ארכיון גן-שמואל

גן שמואל אינה ממונפת, ההון העצמי שלה מממן 61% מנכסיה, והיא מייצרת מזומנים: התזרים מפעילות שוטפת היה 27 מיליון דולר ב–12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2016, שהיו 12.5% מהמחזור, והיחס בין החוב הפיננסי נטו שלה, 28 מיליון דולר, לרווח התפעולי התזרימי היה 1.2 בלבד. במלים פשוטות, החברה מסוגלת לפרוע את החוב הפיננסי שלה במהירות.

מפזרת סיכונים ברכזי התפוזים והאשכוליות

גן שמואל פועלת בשני מגזרי פעילות עיקריים: תעשייתי וקמעוני. במגזר התעשייתי היא מייצרת רכזי תפוזים המותאמים לצרכיו הספציפיים של יצרן המשקאות, שמחירם רגיש למחירי הרכז המיוצר בברזיל ונסחר בבורסות הסחורות, בעיקר ברוטרדם. גן שמואל מייצרת גם רכז אשכוליות, שאינו נסחר בבורסות — תחום שבו, בניגוד לרכז התפוזים, התעשייה הישראלית נגסה בנתח משמעותי מהשוק, ובניגוד לרכז התפוזים מחירי רכז האשכוליות מושפעים בעיקר מתנאי האקלים בארה"ב, שבה מרוכזים מרבית פרדסי האשכוליות בעולם.

החברה מעבדת ומייצרת גם מוצרי עגבניות, כמו רכזים, רטבים ומיצים, כדי לנצל את כושר היייצור של המפעל בין יוני לספטמבר — בתקופה שבין סיום עונת ההדרים לתחילת העונה החדשה, כמחצית מהכמות המעובדת היא של עגבניות עתירות צבע עבור ליקורד, שהיא חברה בת של אדמה. ליקורד מייצרת ליקופן, צבען (פיגמנט) טבעי המשמש צבע מאכל טבעי בתעשיית המזון, ונחשב נוגד חמצון, וככזה בעל השפעה חיובית על הארכת חיי התא ואולי גם על מחלות ניווניות וממאירות.

כמתואר

גן שמואל רוכשת את העגבניות שהיא מעבדת עבור ליקורד מהלקוח, כך שפעילות זו מתבצעת בשיטת קוסט פלוס. היא מייצרת גם מוצרים שאינם פרי הדר, כמו תערובות של רכזי תפוזים ואננס, ורכזים של פירות טרופיים שאותם היא מייבאת מתאילנד, הודו וקולומביה.

כחברה שפועלת בתעשייה של חומרי גלם חקלאיים שנסחרים בבורסות הסחורות (קומודטיס), גן שמואל חשופה לשינויים בתנאי מזג האוויר וכתוצאה מכך לשינויים בהיצע ובמחיר חומרי הגלם ומוצריה הסופיים. מדד רכז התפוזים, למשל, הציג תנודתיות רבה במסחר בבורסה של רוטרדם בעשור האחרון. משום שהנתח של התעשייה הישראלית בשוק הגלובלי נמוך, מחירו העולמי של רכז התפוזים הוא נתון מבחינת גן שמואל, ואין לחברה השפעה עליו.

חולשת על 50% משוק המיצים המקוררים

כמתואר

מגזר הפעילות השני של גן שמואל הוא הקמעוני, שהיה אחראי ל–15% מהכנסותיה בינואר־ספטמבר 2016. היא מייצרת מיצים טבעיים ונקטר במותג פרימור של החברה הבת גניר — כיצרן של מותג פרטי לרשתות שיווק קמעוניות וכיצרן של מוצרי קייטרינג: מוצרים חצי־סופיים שיש לערבבם במים במכונת מזיגה לחדרי אוכל, בתי מלון ואולמות אירועים.

שוק המיצים והנקטרים בישראל נאמד ב–430 מיליון שקל בשנה, וגן שמואל מחזיקה ב–53% משוק המיצים המקוררים וב–8% משוק הנקטרים. בשוק זה היא מתחרה בפריגת, יפאורה תבורי, וביצרנים קטנים יותר כמו פריניב.

הכנסותיה של גן שמואל מיצוא מהוות 81% ממכירותיה, כש–30% מהיצוא הוא לאירופה. החברה התקשתה לצמוח בשנים האחרונות הן בשל המשבר ברוסיה ובאוקראינה, שהיו שווקים מרכזיים לתוצרת החקלאית הישראלית, והן בשל חולשת היורו וההכרה הגוברת במערב אירופה כי צריכת מיצים ומשקאות קלים קשורה לבעיות השמנה וסוכרת.

כמתואר

ההתאוששות האטית באירופה היתה בין הגורמים לכך שמחזור המכירות של גן שמואל ב–12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2016 היה נמוך ב–6.7% מהמחזור ב–2015 וב–12.5% מהמחזור ב–2013. רווחיות החברה נפגעה מכך שמחירי רכז התפוזים והאשכוליות שהיא רוכשת היו גבוהים מהממוצע הרב־שנתי שלהם — והרווח התפעולי ב–12 החודשים האחרונים שהסתיימו בספטמבר 2016 היה נמוך ב–8% מזה שהציגה בתקופה המקבילה וב–16% מהרווח התפעולי ב–2013.

בתוכנית האסטרטגית מנהלי גן שמואל מדברים על הרחבת הפעילות של ייצור חומרי גלם לתעשיית המשקאות למדינות המתפתחות, בעיקר במזרח אסיה. עם זאת, עד כה החברה ריתקה 10 מיליון דולר, שהם 8% מהונה העצמי, דווקא בהשקעה בטרנסאלג'י הישראלית. טרנסאלג'י מפתחת מערכת מבוססת אצות למתן אורלי של חלבונים תרופתיים לשוק התרופות, לבעלי חיים ולחומרי הדברה. ההשקעה בוצעה בהלוואה, שניתנת להמרה ל–16% ממניות החברה.

ההלוואה ניתנה כנראה כדי לגוון את עסקיה ולפזר סיכונים. עם זאת, מכיוון שאין כל בטוחות לפירעונה — ניתן להתייחס אליה כאל השקעה הונית שאינה מקנה שליטה.

כמתואר

תשלומים תמוהים לבעלי עניין

החוזקות של גן שמואל כוללות את הידע שנצבר ב–76 שנות פעילותה ואת האינטגרציה האנכית בפעילותה — החברה מחזיקה בפרדסים כדי להבטיח לעצמה חלק מחומרי הגלם, ולהתגבר על הירידה המתמשכת בהיצע של פרי הדר לתעשייה, בעיקר בישראל, שמעלה את מחירו. בנוסף, בשונה מכמה ממתחרותיה, גן שמואל עוסקת הן בייצור מוצרים סטנדרטיים של רכז, הן בייצור מוצרים ספציפיים שמותאמים לצורכי הלקוח על בסיס ערבוב חומרי גלם מכמה מקורות בעולם, והן בייצור משקאות סופיים.

כיצרן ישראלי נהנית גן שמואל מ–0% מכס על יבוא מוצרי פרי הדר לאירופה, בעוד יבוא ממדינות אחרות, כמו ברזיל, חייב במכס בשיעורים משתנים. נקודת חוזקה נוספת של החברה היא מעמדה החזק בשוק המקומי, שנהפך לריכוזי עם השנים. רק שלושה מפעלים לייצור וערבוב חומרי גלם מפירות הדר פועלים בישראל, כשהחברה הגדולה — לצד גן שמואל — היא פריגת מקבוצת קוקה קולה, כשחלקה של החברה בקליטת הפרי לעיבוד עלה ל–47% לעומת נתח של 2%–3% בשנות ה–80.

כמתואר

חולשותיה של גן שמואל הן החשיפה לשינוי במשטר המכס באירופה, שסיפקה לגן שמואל 25% מהכנסותיה ב–2015, העלייה המתמשכת במחירי חומרי הגלם, כתוצאה מירידה מצטברת של 40% בשטח הפרדסים בישראל מ–1990. החברה הצטיידה בהגנה חלקית על ידי כניסה לשותפות גן פלח עם חברת מהדרין. שותפות זו מעבדת 10.4 אלף דונם של פרדסים ומוכרת את כל הפרי המיועד לתעשייה לגן שמואל.

חומר גלם אחר ששיחק לטובת גן שמואל בשנים האחרונות הוא הכסף. החברה נותנת ללקוחותיה אשראי של 85 יום בממוצע בסכום ממוצע של 56 מיליון דולר, ומקבלת מספקיה אשראי של 43 יום בממוצע בסכום ממוצע של 24 מיליון דולר. נפילת הריבית האפקטיבית, שגן שמואל משלמת על האשראי קצר־הטווח שלה ב–4 נקודות אחוז בשמונה השנים האחרונות, סייעה לה לשפר את הרווחיות. עלייה הדרגתית בריבית תגדיל את הוצאות המימון של החברה ותכרסם ברווחיה.

חולשה אחרת נובעת ממבנה השליטה. גן שמואל נשלטת על ידי ארבעה קיבוצים: גן שמואל (43.7%), גת ובית ניר (13.3% לכל אחד), ויטבתה באמצעות מחלבות יטבתה (6.7%). גן שמואל מעורבת בעסקות בעלי עניין שכוללות תשלום דמי שכירות לקיבוץ גן שמואל (1.6 מיליון דולר ב–2015), תשלום משכורות לגן שמואל (4.6 מיליון דולר ב–2015), והקיבוצים גת ובית ניר (3 מיליון דולר ב–2015) ועמלות הפצה לשטראוס, שהיא בעלת 50% ממחלבות יטבתה (7.7 מיליון דולר ב–2015).

חלק מהתשלומים נראים תמוהים, כמו העלייה האוטומטית בשיעור של 3% בשנה בדמי שכירות לקיבוץ גן שמואל, או השכר היומי שהחברה משלמת — 154 דולר לכל אחד מ–108 חברי קיבוץ גן שמואל, ללא אבחנה בין נושאי משרה לעובדים אחרים, שלא לדבר על כישורים ותפוקות.

השקעה סולידית

גן שמואל נסחרת בשווי של 478 מיליון שקל, שמשקף מכפיל שווי פעילות לרווח תפעולי תזרימי של 7.7 על בסיס ה–EBITDA של החברה ב–12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2016 — לעומת מכפיל 9 בזנלכל שמייצרת מוצרי עגבניות, ומכפיל 9.1 בחברת נטו שעוסקת בייצור, יבוא ושיווק של מוצרי מזון (הדמיון בין פעילותה לפעילות גן שמואל קטן מזה של זנלכל).

בשווי השוק הנוכחי שלה, שמשקף מכפיל הון של 1.06, מציעה גן שמואל אופציה להשקעה בחברה שמייצרת תזרימי מזומנים חזקים ותשואה להון של 10.5%. החברה חילקה דיווידנד מצטבר של 30 מיליון דולר מתחילת 2013, שהיו 66% מרווחיה בתקופה זאת — כך שאם החברה תשמור על רמות דומות של רווחיות ושל חלוקת דיווידנדים, גן שמואל מספקת תשואת דיווידנד של 4.7% נטו ויכולה להשתלב בחלק הסולידי של תיק ההשקעות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#