"גלאט הון": האם חוקי ההלכה פוגעים בכסף שלכם? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"גלאט הון": האם חוקי ההלכה פוגעים בכסף שלכם?

בד"ץ העדה החרדית מאשר להורים חדורי אמונה להפנות את כספי "חיסכון לכל ילד" לבנקים או ל"מסלול הלכה" בלבד ■ הבעיה: מסלול ההלכה מוטה לאג"ח מדינה בתשואות אפסיות, אינו מתיר השקעה באג"ח קונצרניות, וכולל חשיפה נמוכה למניות בעלת גבוהה

23תגובות
רחוב חרדי
אמיל סלמן

בשבועות האחרונים ניתלו בריכוזי אוכלוסייה חרדיים מודעות מאירות עיניים — "פשקווילים" בלשון החרדים. בניגוד למקובל, הפעם הפשקווילים התייחסו לעניינים פיננסיים, ולא לעניינים פוליטיים פנימיים או הלכות צניעות.

נושא הפשקוויל הפעם הוא "תוכנית חיסכון של הביטוח הלאומי לכל ילד". הפשקוויל מסביר לציבור החרדי כיצד עליו לנהוג בעניין החיסכון לכל ילד, והיכן עליו להפקיד את 50 השקלים שמעביר הביטוח הלאומי למשפחה על כל ילד. במשפחות מרובות ילדים מדובר בסכומים לא מבוטלים כלל. "על ההורים לבחור במסלול הלכה", נכתב בפשקוויל. כלומר, מסלול השקעות שאינו סותר הוראות הלכתיות שונות.

להשקעה במסלול ההלכה יש שתי דרגות כשרות. דרגה א' קרויה "גלאט הון" (בדומה לגלאט כשר) בפיקוח בד"ץ העדה החרדית ובפיקוח ועד ההלכה. לדירוג יוקרתי זה זוכות כיום רק שלוש חברות: הראל, מיטב דש ופסגות.

המסלול הפחות נוקשה נמצא בפיקוח בד"ץ העדה החרדית בלבד. במסלול זה מצויות החברות אלטשולר שחם, אקסלנס, הלמן אלדובי, מגדל, מנורה ואינטר גמל. שאר החברות שזכו במכרז של חיסכון לכל ילד אינן נמצאות במסלול ההלכה. בפשקוויל מצוין למי שבוחר להפקיד את החיסכון בבנקים יש "היתר עיסקא".

מהו מסלול ההשקעה לפי ההלכה? לפי ההלכה, ליהודים אסור לבצע עסקות הלוואה נושאות ריבית, גם אם הלווה מוכן לשלם. לשם כך דרוש "היתר עיסקא". במסגרת היתר עיסקא משתנה ההגדרה של פעולת העברת הכסף ממלווה ללווה. ל"הלוואה" ניתן השם "הסכם" ("עיסקא" בלשון חז"ל). לפי הסכם זה, מחצית מסכום הכסף שנותן המלווה ללווה שייך עדיין למלווה, והוא ניתן לו כפיקדון שיוחזר בתום הזמן שנקבע.

על מחצית זו חלים כל חוקי הפיקדון. המחצית השנייה של הסכום ניתנת ללווה כהלוואה ללא ריבית. הכסף, מרגע שהגיע לידי הלווה, שייך לו, והוא יכול לעשות בו ככל העולה על רוחו. כאשר מגיע תאריך פירעון ההלוואה, רשאי המלווה לקחת את חלקו (חלק ה"פיקדון") בעסקה, עם חצי מהרווחים שנלוו אליו (סכום הריבית), וכן את חלק ההלוואה שעליו נקבעה ריבית אפס.

תמונה של ההודעה המודפסת מטעם בית הוראה זכרון מאיר

בהלוואה רגילה סכום הריבית נקבע מראש, והוא לא משתנה בהתאם לרווחים או להפסדים של הלווה. היתר עיסקא תוקן במאה ה–17 בגרמניה, והתפשט למקומות אחרים במהלך השנים. תוקפו ההלכתי והטכני של היתר עיסקא היה צריך להיות מוגבל להלוואות למטרות עסקיות ולא לצריכה, ופוסקי הלכה התקשו להסביר אם ואיך היתר עיסקא תקף גם בהלוואות למטרות צריכה.

כדי ליהנות מהבד"ץ ההוני נדרשים בתי ההשקעות לשלם כ–30 אלף שקל בשנה לבד"ץ. היתר זה תקף לכל בית ההשקעות, ומאפשר לו להנפיק מוצרים כשרים במגוון אפיקי השקעה, כגון קרנות פנסיה וקרנות נאמנות.

מסלול ההשקעה ההלכתי אמור לתת מענה לתקנות והמגבלות על הלוואות הקיימות בהלכה. ואולם כלל לא בטוח שהוא מסלול מיטבי להשקעה. למעשה, נראה שהילדים שיחסכו במסלול זה עלולים לסבול מתשואות נחותות.

ילדים חרדים
אייל טואג

במסלול ההלכתי יושקע הכסף בעיקר באג"ח של מדינת ישראל. החשיפה לשוק המניות מושגת דרך רכישת חוזים עתידיים על מדדי מניות. כך מושגת חשיפה למדד המניות מבלי שהם יהיו בעלי המניות. בפועל, מסלול ההלכה יהיה צמוד לאג"ח של ממשלת ישראל, שכיום נותנות תשואות נמוכות מאוד, וכן למדדי המניות המובילים. החוסכים במסלול זה לא יוכלו ליהנות מהשקעה במכשירים לא סחירים שונים, שבשנים האחרונות נתנו עודף התשואה למשקיעים. כמובן שגם המחזיקים באג"ח הממשלתיות עלולים לספוג הפסדי הון עם העלאת ריבית.

כיום מרבית בתי ההשקעות מעדיפים להסיט השקעות לאג"ח חברות ולמניות. ואולם, הם כן חשופים למניות דרך החוזים. שיעור המניות במסלול כיום הוא 30% — נמוך בהרבה מהמסלול שבו בחרו מרבית ההורים, כ–50% מניות. ההשקעה במניות באמצעות חוזים עתידיים וגלגולם כל חודשיים בערך עלולים לפגוע בתשואה שייתנו המדדים — בגלל העלות שכרוכה בה ומוערכת בכ–1% בשנה.

התוצאה מהצורך לרכוש מחדש את החוזים מדי כמה חודשים מייצרת לחוסך עלות וגורעת מהתשואה שהוא משיג. מאחר שמדובר בחיסכון לטווח ארוך, יש לכך משמעות רבה על התוצאה הסופית. המאמינים באל אולי ישקיטו את מצפונם, אבל מוטב שגם ינמיכו את ציפיות התשואה שהם יקבלו. מי שמסרב לקבל ריבית, צריך לפחות לדעת מה הוא מפסיד. בעניין זה אפשר לחזור לדברים שאמר אלברט איינשטיין: "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא — משלם".

המדינה תפקיד 1.7 מיליארד שקל

בתוכנית "חיסכון לכל ילד" נותנת המדינה מתנה חודשית של 50 שקל לכל ילד באמצעות הזרוע של הביטוח הלאומי. התוכנית החלה בינואר השנה, ונהנים ממנה 2.79 מיליון ילדים בגילים 0 עד 18. בסך הכל תפקיד המדינה לצורך התוכנית כ–1.7 מיליארד שקל בשנה. לפי הערכות, לתוכנית חיסכון לכל ילד זרמו בינואר כ–120 מיליון שקל, כש–54% ממנו זרמו לאלטשולר שחם. בשוק ההון מעריכים כי כ–5% מהכספים זורמים לתוכניות ההשקעה לפי ההלכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#