זאב נהרי: "אורך ממוצע של 700 עמודים הופך את דו"חות הבנקים לגילוי לא נאות"

יו"ר בנק ירושלים בירך על הרפורמה המוצעת לדיווח בבנקים ■ גם יו"ר בנק דיסקונט תמך במתווה, אך הביע התנגדות להחלטה לדחות את פרסום הדו"חות בחודש: "רשות ני"ע צריכה להוציא הנחיה להקדים את פרסום הדו"חות של כל החברות הציבוריות במשק"

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
זאב נהרי
זאב נהריצילום: עופר וקנין

"יש חשיבות בהקדמת מועדי הדיווח של הדו"חות הכספיים. בפועל, ההקדמה בוצעה בהצלחה. גם פרסום דו"חות לאחר חודשיים זה הרבה זמן. צריך להפריד בין מידע ליבה שאותו צריך להקדים ככל האפשר למידע אחר, שאותו ניתן לפרסם מאוחר יותר" — כך אמר החודש דודו זקן, לשעבר המפקח על הבנקים, שהתייחס להחלטה להקדים את מועדי הפרסום של הדו"חות הבנקים, שהתקבלה ב–2013, בעת שכיהן בתפקיד, ואשר בוטלה לאחרונה על ידי מחליפתו, חדוה בר.

דודו זקןצילום: אוליבייה פיטוסי

זקן אמר את הדברים בדיון בנושא שערך פורום שווי הוגן, בראשות פרופ' אמיר ברנע ורו"ח שלומי שוב, ראש התוכנית לחשבונאות וסגן דיקן בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

זקן, שסיים לפני כשנה וחצי את כהונתו, מתנגד למהלך שמובילה בימים אלה מחליפתו, שהחליטה לפני כחודש להחזיר את מועד פרסום הדו"חות הכספיים של הבנקים למועד שבו מפרסמות שאר החברות הציבוריות את דו"חותיהן. בכך מבטלת בר את המהלך שביצע זקן, כשחייב את הבנקים לפרסם את הדו"חות השנתיים בתוך חודשיים מסיום השנה, כלומר עד סוף פברואר, כפי שנהוג כיום, במקום סוף מארס.

בר, שפועלת גם לצמצום היקף הדו"חות והכללת מידע נרחב יותר בהם בתחומי אשראי צרכני ונדל"ן, סבורה כי הדחייה תאפשר לבנקים להתמודד טוב יותר עם הגידול במורכבות ובהיקף פעילויותיהם השונות, ועם דרישות הגילוי.

בדיון, שעסק גם בקושי לנתח את הדו"חות הכספיים של הבנקים, שהם חלק מהותי מתיקי הפנסיה של הציבור, השתתפו נציגים בכירים של הנהלות ודירקטוריונים של הבנקים, נציגים של משרדי ראיית החשבון המבקרים של הבנקים, בעבר ובהווה, אנליסטים המסקרים את ענף הבנקאות ועוד.

לטענת שוב, הארכת המועד הסופי לפרסום הדו"חות הוא צעד שלילי, ויש להוציא מהדו"חות מידע לא רלוונטי. "הייתי מוציא חלקים שלמים ומדווח עליהם בנפרד, באינטרנט, בתאריך מאוחר יותר. מעבר לכך, יש כיום תחום שלם של טכנולוגיה שלא ברור עד כמה הבנקים מספקים לגביו מידע רלוונטי. זה כולל את ההיערכות של הבנקים בראייה עסקית לתחום הפינטק, ואת ההתמודדות שלהם עם סיכוני הסייבר, שיכולים להיות סיכונים קיומיים מבחינת הבנקים".

עם זאת, זקן סבור כי חלק מהמידע שיידרשו הבנקים לפרסם בדו"חות לאחר הרפורמה ישרת את המשק. "השינוי שהפיקוח מוביל הוא מעולה, ומקדם את נושא השימושיות, למשל במידע ההיסטורי שהם יידרשו לפרסם. ואולם נושא שניתן לשפר את הדיווח אודותיו הוא מידע על הסיכונים, והסיכון התפעולי בפרט. נכון שקשה לתת מידע על אודות הסיכון התפעולי והסייבר, ויש הרבה מידע לגבי סיכון האשראי, אולם הסיכון התפעולי נהפך למהותי יותר עבור הבנק ואף לקיומי", ציין זקן.

יוסי בכר, המשמש כיו"ר בנק דיסקונט מאז 2010, סיפר כי הוא קיווה לצמצם את היקף הדיווח, מאחר והוא כולל הרבה מידע שאינו רלוונטי לקורא, לדבריו. אלא שהתהליך לא צלח במלואו. "אני חושב שבשני ההיבטים אנחנו במקום טוב לעומת הבנקים האחרים. אנחנו בתקופה שבה קוראי הדו"חות רוצים מידע זמין, פשוט ומהיר. המידע צריך להיות שימושי. המשקיעים מסתכלים על מספרים מסוימים בלבד. במושגים של החשיבה הנהוגה כיום, דו"ח כספי צריך להיות ידידותי למשתמש, דו"ח שרוצים לקרוא אותו. בדיווח האיכותי אנו מתעסקים הרבה בניסיון להעביר מסרים מדויקים, וזה לא תמיד אפשרי. עדיף להיות צודק בערך ולא בטוח טועה.

"המניה של אפל מגיבה בעליות וירידות של 5% לא על סמך דו"ח כספי מפורט, אלא על סמך כמות המכשירים שהיא מוכרת. אני חושב שיש מקום לעשות רפורמה אמיתית בנושא הדיווח, שבה צריך לחזור ולשאול את שאלות היסוד לגבי מתכונתו. הייתי הולך יותר לכיוון מידע מספרי כמותי וצמצום משמעותי מאוד של המלל. הדברים שהכי מטרידים את מנהלי הבנקים זה מודל הבנקאות החדשה וסיכוני הסייבר, זה הסיכון הכי משמעותי העומד בפנינו".

שוב הסכים עמו והוסיף: "בסופו של דבר, קשה מאוד לנתח את הדו"חות, אפילו לי קשה מאוד להבין אותם. כשאני מסתכל על הקושי שלי, ואני מנסה להבין מה חסר לי, קודם כל ביאור המגזרים קשה מאוד להבנה — וזהו לב הדיווח. במיוחד לאור העובדה שבמסגרת הרפורמה הנוכחית, הבנקים יעברו לדיווח על בסיס מאוחד בלבד, ולכן חייבים את הפילוח הזה".

יו"ר דיסקונט יוסי בכר והמנכ"לית לילך אשר טופילסקי, מגישים את הדו"חות הכספיים של 2015צילום: עופר וקנין

"עשרות עמודים של תיאורים משמימים"

זאב נהרי, המכהן כיום כיו"ר בנק ירושלים, ומי שהיה עד 2011 משנה למנכ"לית בנק לאומי לשעבר גליה מאור, ואחראי על כספים, חשבונאות ושוק ההון, הביע תמיכה ברפורמה. "יש לשבח את המפקחת. מדובר בפעם הראשונה שבה בנק ישראל מנחה מפורשות לקצר את הדו"חות הכספיים. התוספות שנדרשות רק יוסיפו מידע בעת עריכת תשקיפים. גם לרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון יש דרישות, ואז יש גם את באזל. תיקחו את כל הגורמים האלה יחד — ותקבלו דו"חות כספיים של מאות עמודים.

"היקף הדו"ח הכספי של הבנקים הגדולים הוא 700 עמודים ומעלה. ההיקף הזה הופך את הדו"ח, לדעתי, לגילוי לא נאות. אי־אפשר להתמודד עם כמויות כאלה של מידע. מישהו יכול להבין היום את הרווח הפרמננטי של בנק? זה מסתתר בכל כך הרבה סעיפים. פעם ברווח המימוני, או בהכנסות אחרות או בהוצאות. כשאתה מנטרל הכל, אתה רואה שהיתה ירידה ברווח, ולא עלייה, וכל הנכסים הפיננסיים, כולל מדדי יעילות, משתבשים".

הפתרון, לדברי נהרי, לסירבול שממנו סובלים הדו"חות הכספיים של הבנקים, הוא להציג בהם את המידע שאותו מציגים בפני הדירקטוריון. "אני שמח שבנק ישראל מחייב עכשיו את הבנקים לערוך ניתוח רב־תקופתי. כבר לפני יותר מ–15 שנה בנק לאומי התחיל לפרסם את המדדים האלה. כיום אין מידע על הלוואות לדיור. זה מידע קריטי מאוד".

בתגובה לדבריו של נהרי, אמר אלון גלזר, אנליסט בנקים של לידר שוקי הון: "אם היו מציגים בדו"חות הכספיים את מה שמציגים לדירקטוריון, כשבנק ישראל בא עם כל מיני הצעות או רגולציות המשפיעות על הרווחיות, האם הדירקטוריון באמת יחכה ובאמת אין יכולת לקבוע את הרווחיות? שכן במצבים כאלה מיד עושים הערכה ומציגים לדירקטוריון כיצד השינויים ישפיעו על הרווחיות".

פרופ' אמיר ברנע, הסכים עם נהרי ואמר: "באמת קשה לאמוד רווחיות פרמננטית של בנק. בכמה סעיפים המשפיעים על הדו"חות, כמו הפרשה לחובות מסופקים, מימוש ני"ע זמינים למכירה, הפרשה לפנסיה ופיצויי פיטורין לעובדים — אין שום הבחנה בין שוטף לפרמננטי. קיים אמנם ביאור שווי הוגן, אך הוא אינו בר השוואה בין הבנקים".

בכר טען כי הדרישה להקדים את פרסום הדו"חות היתה צריכה לחול על כל החברות הציבוריות במשק. "אנו חיים בתקופה שבה אנחנו רוצים מידע מהיר, שימושי, נהיר ורלוונטי, וגם התזמון קשור לרלוונטיות. פרסום הדו"חות לפני כל החברות הציבוריות במשק שם את הבנקים במקום לא נוח מבחינת התזמון. הדרישה צריכה היתה להיות עבור כלל החברות הציבוריות. רשות ני"ע צריכה להוציא הנחיה להקדמת פרסום הדו"חות. לרגולטור מקשיבים. הייתי רוצה שהרשות תרים את הכפפה".

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה ברצילום: עופר וקנין

מאיר סלייטר, אנליסט בנקים של בנק ירושלים, סיפק בדיון את נקודת המבט של האנליסטים המביטים בדו"חות. "האנליסטים מסתכלים על 130 עמודים, ובכך זה נגמר. לאנליסטים יש עודף מידע, הם לא מסתכלים על הכל. בשורה התחתונה, זה מיותר", אמר. לגבי דחיית פרסום הדו"חות אמר סלייטר כי "ככל שדוחים — זה פחות רלוונטי. בנקים בחו"ל מפרסמים הודעה מוקדמת תוך שבועיים, שכוללת את החלק המעניין שעליו מסתכלים האנליסטים. את הדו"ח עצמו אפשר לפרסם מאוחר יותר".

פרופ' יורם עדן מהמכללה למינהל אמר כי אחד הסעיפים המנופחים בדיווח הכספי של הבנקים זה הביאור על תביעות תלויות. "יש שם עשרות עמודים של תיאורים משפטיים משמימים. מי שקורא את הדו"חות כמו שהם חושב שגורם אי־הוודאות המשמעותי ביותר זה ההתחייבויות התלויות, ולא למשל החובות המסופקים".

ראובן אדלר, ראש מערך הבנקאות והפיננסים בפירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PWC, טען כי הביקורת כלפי הדו"חות של הבנקים היא מוגזמת. "הדו"חות כוללים הרבה מידע והרווח הפרמננטי מפוזר לאורך הדו"ח — אבל ניתן בהחלט לחלץ אותו".

שלומי שובצילום: אייל טואג

יעקב יודקביץ מהרשות לני"ע אמר כי "בשונה מדו"חות של חברות ציבוריות אחרות, שאנחנו מתמקדים בשנים האחרונות בקיצור משמעותי שלהם, ואומרים לחברות שהגילוי בנושאים מסוימים רחב מדי לטעמנו, בהקשר של הבנקים אנחנו מרגישים פחות בנוח לבקש מחברה לקצר את הגילוי, ולכן אנחנו מתמקדים בהשלמות הנדרשות לדעתנו. לא מדובר בתוספות שמביאות להארכה משמעותית של הדו"חות. עם זאת, אני מצטרף ליתר הדוברים, ואומר כי ברור שהבנקים מסוגלים לקצר באופן משמעותי את הדו"חות".

בעיית ריכוזיות הביקורת החשבונאית

שוב התייחס לסוגיית הרוטציה של רואי החשבון המבקרים של הבנקים. משרד סומך חייקין KPMG, למשל, שולט בביקורת החשבונאית של הבנקים עשרות שנים ומשמש כרואה חשבון מבקר יחיד או משותף בארבעה מתוך חמשת הבנקים גדולים: הפועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי. עם זאת, המפקחת על הבנקים נוטה לסגת מהכוונה לנסח הסדר מחייב שיטפל בריכוזיות רואי החשבון במערכת הבנקאית.

"בשנה האחרונה נכנסה לתוקף באירופה דירקטיבה (צו חוקי של האיחוד האירופי) חדשה שמחייבת רוטציה של רואי החשבון המבקרים של הבנקים, ויש לה השלכות דה־פקטו על הבנקים. פירמות ראיית חשבון מוחלפות אחרי 120 שנה. הנושא של רוטציה, שכולל ריענון והרחבת מעגל אנשי המקצוע בתחום החשבונאות של הבנקים הוא חשוב במיוחד. זאת גם דעתי בכלל לגבי הצורך ברוטציה של רואי חשבון בחברות ציבוריות.

זקן הסכים עמו, ואמר כי "היתה הסכמה של הפיקוח על הבנקים עם אגף שוק ההון לקדם את המהלך עבור הגופים הפיננסיים המפוקחים. הדירקטיבה האירופית מתייחסת לנושא, ויש מקום לאמץ אותה בישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker