פיזור השקעות מומלץ; פיזור עם שכל - אידיאלי

פרופ' מיכאל שראל, מנהל מחלקת המחקר החדשה של קבוצת הראל, חקר ומצא כיצד יש לפזר את תיק ההשקעות בעולם כדי שהתנודתיות שלו תהיה הנמוכה ביותר; פיזור בינלאומי של תיק מניות הקטין את התנודתיות של התשואה בתיק בכל המקרים, אפילו בהקצאה הגרועה ביותר; המסקנה: פזרו לפחות מחצית מהתיק

שרון שפורר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרון שפורר

אחד הביטויים הפופולריים ביותר בשוק ההון בשנתיים האחרונות הוא "פיזור", ויותר מכך "פיזור גיאוגרפי". בקורסים העוסקים בניהול השקעות אוהבים להדגים כיצד פיזור מקטין את הסיכון, ובאקדמיה מצאו גם נוסחאות לאמיתות התזה. הפיזור חדר לתודעה עוד יותר לאחר השוואת שיעורי המס על רווחי הון בתחילת 2005 והגיאות הארוכה בשוקי ההון בעולם.

שראל היה בעבר כלכלן בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק ישראל, ובחמש השנים האחרונות כיהן כראש אגף הכלכלה באוצר. באחרונה מונה לראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח. שראל השתמש במדדי ה-MSCI (מדדי מניות מקובלים של בנק ההשקעות מורגן סטנלי)ב-47 מדינות ובהן ישראל- שלוש מהן מדינות בארה"ב. הוא מדד את התנודתיות ואת התשואה השנתית הממוצעת ב-2005-1992, ובנוסף בחן את אותם פרמטרים לתקופה קצרה יותר, ב-2005-1998.


ישראל במקום טוב באמצע

שראל מצא כי התשואה והתנודתיות בישראל נמצאות במקום טוב באמצע ביחס לשוקי חו"ל. כמו כן, נמצא כי ב-13 השנים האחרונות השווקים המסוכנים יותר הניבו דווקא תשואה ממוצעת נמוכה יותר. ב-7 השנים האחרונות הסיכון השתלם, והשווקים המסוכנים הניבו תשואה גבוהה יותר. ממצא נוסף הוא ששוקי המניות בארה"ב מאופיינים בתנודתיות נמוכה יחסית.

האם המסקנה היא שכדאי להקצות חלק גדול מהתיק לשווקים בארה"ב? לא בטוח, זה תלוי גם במתאם שבין ישראל לארה"ב, שהרי אם שני השווקים צועדים באותו כיוון, הפיזור בין ישראל לארה"ב מאבד מחשיבותו.

שראל בדק את המתאם בין התנהגות השוק בישראל להתנהגות השווקים בעולם ומצא כי לשוק בישראל מתאם גבוה עם ארה"ב וקנדה (בערך 0.9, כשהמקסימום הוא 1) ומתאם נמוך עם דרום קוריאה. בסך הכל מצא שראל כי המתאם של ישראל עם שוקי ההון בעולם חיובי (כלומר, כאשר יש עליות בעולם - גם תל אביב עולה). ממצא נוסף הוא שבשנים האחרונות המתאם הממוצע גדל משמעותית.


3,000 סימולציות שונות

אז מה עושים אם בשוק מסוים (למשל, בארה"ב) התנודתיות נמוכה, אבל הקורלציה עם ישראל גבוהה? מכיוון שההשפעה נטו על התיק אינה ברורה, ערך שראל 3,000 סימולציות שבהן חילק מתיק המניות (פעם אחת 25% ופעם אחת 50%) בין 46 השווקים בחו"ל באקראי ובחן את התנודתיות על פני זמן ב-13 השנים האחרונות וב-7 השנים האחרונות. בסך הכל הוא ביצע ארבעה מבחנים, שני תרחישים בשתי תקופות, ובכל אחד מהם דירג את הסימולציות לפי מידת התנודתיות שהתקבלה.

הממצאים היו מעניינים: שראל מצא כי פיזור בינלאומי של תיק מניות הקטין את התנודתיות של התשואה בתיק בכל המקרים, אפילו בהקצאה הגרועה ביותר; אבל ההקצאה שהשיגה את התוצאה האופטימלית ביותר הורידה את התנודתיות ב-31% ב-13 השנים האחרונות וב-25% ב-7 השנים האחרונות, והיה זה במקרה שבו 50% מהתיק פוזר לחו"ל. כשפוזרו בחו"ל רק 25% מהתיק, ההפחתה בתנודתיות היתה נמוכה יותר.

ממצא נוסף העלה כי יש הבדל ניכר מבחינת התנודתיות בין "הקצאה אופטימלית" בחו"ל להקצאה אקראית או הקצאה שוויונית. שתי האחרונות מקטינות אמנם תנודתיות, אך בשיעור מתון בלבד. לבסוף, בדק שראל גם אילו מדינות צריכות להרכיב את התיק ומה שיעור ההקצאה הרצוי בכל מדינה. הוא הגיע למסקנה כי רצוי לפזר את התיק בין כל אחד מהשווקים, וכי יש שווקים טובים יותר מאחרים מבחינת הקטנת התנודתיות. כך, בתקופה של 13 שנה רצוי היה להקצות 7% לארה"ב, פחות מ-1% לפינלנד, פולין וטורקיה ו-2.5%-2% בכל אחת מ-40 המדינות האחרות. ב-7 שנים היו המסקנות דומות, מלבד גידול בשיעור ההקצאה לפולין.


פיזור ענפי: עכשיו הזמן למגזרים שצומחים בהאטה כלכלית

"נכון מצד המשקיעים להבין שמערכת השיקולים שעמדה בפניהם בשלוש השנים האחרונות נמצאת במגמת שינוי", כותבים כלכלני CIBC, אמיר ארגמן ואביבית מנה קליל, בסקירה שנועדה לבחון באילו סקטורים כדאי להשקיע בכל שלב של המחזוריות הכלכלית - כלומר, מהו זמן הכניסה האופטימלי לכל סקטור.

השניים סבורים כי שיעורי הצמיחה הגלובליים הגבוהים שכמותם לא היו כבר שלושה עשורים, מגיעים לקיצם, אך מרככים את המכה: הם אינם סבורים שהמשק האמריקאי צפוי להגיע למיתון, אלא ל"נחיתה רכה" של הכלכלה ולשיעורי צמיחה של 2.5%-2% ב-2007. למרות התחזית הצוננת, ב-CIBC סבורים שמשקיעים שמקבלים את ההסבר שלהם על המחזוריות ומבינים שהכלכלה נמצאת בשלבי שיא בשיעורי הצמיחה וצפויה האטה ברמה זו או אחרת, יכולים למקסם את תשואתם אם ייחשפו לסקטורים המתאימים.

ב-CIBC מאמינים כי השיא של המחזור הכלכלי יחול באמצע 2007. מתוך הנחה זו, לדעתם זה הזמן להיחשף לסקטורים עם מתאם הפוך להתנהגות הכלכלה, וטובים בתקופת האטה קשה או מיתון. סקטורים כאלה הם סקטור הבריאות וצריכה בסיסית כמו תרופות, למשל, להן יש ביקוש קשיח.

לדעתם, גם סקטורים המתפקדים היטב כשהכלכלה מאטה טובים להשקעה והם כוללים את סקטור התשתיות וסקטור שירותי הטלקום. באופן מפתיע, להערכת האנליסטים גם סקטור הפיננסים (בנקים וחברות ביטוח) מומלץ, שכן הוא אמנם נהנה מצמיחת הכלכלה, אך הגידול במרווחים בימי האטה עשוי לפעול לטובתו. מה שכן, הם מציעים להמתין קצת עם כניסה לסקטור הזה.

סקטורים המתאימים לבעלי לב חזק ומהירי החלטה: סקטור החומרים, כמו ברזל, פלדה, אלומיניום או נחושת, וסקטור האנרגיה, כמו נפט וגז טבעי. שני אלה טובים לדעת CIBC כשהכלכלה נמצאת בצמיחה אגרסיווית. אמנם בארה"ב הם צופים האטה, אבל ההערכות הן כי הצמיחה הגלובלית תימשך, ובשיעורים נאים במיוחד, בהודו ובסין. המשך צמיחה זו יביא להמשך ביקושים בריאים לסחורות ולשמירה על רמות מחירים גבוהות. את הסקטורים האלה מגדירים מנה קליל וארגמן ככדאיים, אך בסיכון גבוה.

ואיך להיחשף? ב-CIBC ממשיכים לקדם בנחרצות את נושא תעודות הסל המתוחכמות, כלומר תעודות שיש להן מדיניות דומה לזו של קרן נאמנות. כאפשרויות חשיפה הם מונים בין היתר את תעודת הסל של חברת ספיידר לשירותי בריאות (XLV), את תעודת הסל העוקבת אחר סקטור הפיננסים (XLF) ואת תעודת הסל העוקבת אחר סקטור האנרגיה (XLE).

להערכתם, יש להימנע מהשקעה במגזרים העולים כאשר הכלכלה צומחת, כמו ציוד הוני (דוגמת מכונות תעשייתיות ומטוסי קרב), סקטורים שמאופיינים בצריכה מחזורית (כמו רכב ונדל"ן), סקטורים של טכנולוגיה (כמו מחשבים וטלקום) ותחבורה (אווירית וימית).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker