המלחמה הצילה אותנו - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלחמה הצילה אותנו

כמו תמיד, מה שהציל את מצבנו היה מסך העשן הצבאי. שקט! לא לדבר על רמת חיים, לא לדבר על שחיתות, לא לדבר על התחרות של ישראל מול מדינות אחרות - הרי מדובר כאן בחייהם של יהודים

תשדרגו אותי למחלקת עסקים; תבררו לי על רכב 4X4 חדש; תרחיבו לי את המחלקה; אני צריך עוד שתי פקידות לפחות; תודיעו למנהל הכספים שיכין מחדש את התקציבים לשנה הבאה, ותקבעו לי צהריים עם החברים הטובים מהממשלה - כי הדיאטה נגמרה והחיים הטובים חוזרים.

כן, בוקר טוב לכל מקורבי השלטון בישראל - ורבים המה; בוקר טוב לכל בכירי המגזר הציבורי, הרשויות המקומיות וכל הגופים הסמוכים על שולחן משלם המסים; בוקר טוב לראשי הצבא ומערכת הביטחון; בוקר מעולה לספקים, למאעכרים, לעורכי הדין, למתווכים, ליועצים, לדירקטורים ולסתם מקורבים וידידים של אנשי השלטון - הימים השחורים נגמרו, החיים הטובים חוזרים.

יש לכם ראש ממשלה מצוין ושר אוצר מעולה - לאחר ארבע שנים של משמעת תקציבית והורדת נטל המס והיקף החוב, מצאו שני מנהיגי הכלכלה הישראלית פתרון פשוט, קל ומהיר שיאפשר לסיים את הדיאטה התקציבית ולחזור לחגוג.

זה כל כך פשוט, שלא ברור איך לא חשבנו על זה קודם: כל מה שצריך לעשות הוא להעלות את יעד הגידול בהוצאה ב-2007 ל-3.3% - פי-שלושה מיעד ההוצאה המקורי שנקבע בתוכנית השיקום הכלכלית שהגשנו למממנים שלנו בארה"ב לפני ארבע שנים, התוכנית שעל בסיסה קיבלנו קו אשראי של 10 מיליארד דולר. במקביל יש להעלות את יעד הגירעון לשנה הבאה ל-2.8%. שתי הפעולות הטכניות האלה, אומרים באוצר, "משחררות" מיידית תקציבים בהיקף של 8.3 מיליארד שקל.

"משחררות", כמה פשוט, ואנחנו כבר מרגישים "משוחררים" - לשפוך כספים לכל מקורבי המגזר הציבורי; לא צריך רפורמות, לא צריך תוכניות התייעלות ארוכות טווח במשרדי הממשלה, לא צריך לבדוק האם קיימים עודפי כוח אדם, גופים מיותרים, כפילויות או מבנים מושחתים ומנוונים - כולם שוב משוחררים, עליזים ואופטימיים.


אין גם צורך להקים ועדות חקירה ממלכתיות או ממשלתיות לבדיקת המלחמה הזאת. אנחנו יודעים בדיוק מי אשם בכל - אתם, הציבור, משלמי המסים
לא צריך גם לדבר על רפורמה בחינוך ולשאול כיצד קורה שההוצאה לחינוך בישראל היא מהגבוהות בעולם בעוד שהתוצאות הן מהנמוכות בעולם. אפשר לעצור את הרפורמות בשוק העבודה - כי כאשר התותחים רועמים הפרטים לא מעניינים אף אחד ורמת הדיון הציבורי יורדת לגובה הדשא. אפשר להפסיק לחפש את בורות השומן, מחדלי הניהול וכיסי השחיתות - כי ברגע ששיחררנו את המסגרת התקציבית יש שוב מקום לכולם.

כמו תמיד, מה שהציל את מצבנו היה מסך העשן הצבאי; חודש של מלחמה אחת טובה ומהירה בלבנון ועל הארץ כולה ירדה עננה גדולה ושחורה שדרכה אי אפשר לראות דבר. שקט! לא לדבר על רמת חיים, לא לדבר על שחיתות, לא לדבר על התחרות של ישראל מול מדינות אחרות, לא לדבר על סיאוב ושומן - הרי מדובר כאן בחייהם של יהודים. מי שיפתח את הפה, מי שישאל שאלות, תירו בו, הוא לא פטריוט, הוא בוגד - ובשעה קשה זאת שאויבנו קמים עלינו לכלותינו מי ששואל שאלות דינו חד הוא.

אין גם צורך להקים ועדות חקירה ממלכתיות או ממשלתיות לבדיקת המלחמה הזאת. אנחנו יודעים בדיוק מי אשם בכל - אתם, הציבור, משלמי המסים. לא נתתם לנו מספיק כסף להיערך. עם 45 מיליארד השקלים האומללים שהפקדתם בידי מערכת הביטחון מדי שנה חשבתם שאפשר להיערך למלחמה. לא היה ברור לכם שצריך 50 או 55 או 60? מדוע חשבתם שנגדים וקצינים בצה"ל המשרתים בעורף באופן קבוע צריכים להסתפק בפנסיות בעלויות של 4-3 מיליון שקל? לא ברור לכם שזה צריך היה להיות מינימום 7 מיליון שקל? מדוע חשבתם שצריך להשקיע 5 מיליארד שקל בפרויקטים סודיים שאין עליהם שום בקרה - לא היה ברור לכם שזה צריך להיות 10 מיליארד?

מדוע העזתם לדבר על משלחות הרכש, על הפנסיות, על המפקדות המיותרות, על התעשיות הצבאיות או על פרויקטים שבצבא עצמו חושבים שהם מיותרים ותפקידם העיקרי לספק עבודה ליקירי המערכת.

עכשיו תשלמו על הטעויות האלה: נעלה לכם מסים, נחתוך לכם בשירותי הבריאות והרווחה, נעצור את כל הרפורמות המבניות, נגדיל את החוב הלאומי שהילדים שלכם יצטרכו לפרוע - ונפגע לכם בשירותים הבסיסיים.

ובעוד שנתיים נסתכל בסיפוק כיצד אנחנו חוזרים לתוואי המשקי בו אנחנו צועדים שנים והוא המבטיח את "השקט" החברתי והשלטוני:

העשירים שכל זה מעניין אותם כקליפת השום - הם יהיו עשירים כך או כך וככל שבכירי השלטון המרכזי חלשים יותר הם יהיו עשירים יותר; מקורבי ויקירי המגזר הציבורי - הנהנים ככל שתקציב הממשלה יותר שמן; העניים שאותם נהוג לקנות בסיסמאות ביטחוניות-פוליטיות-מדיניות נבובות, וכמובן מעמד הביניים שעסוק בלשרוד ואין לו יכולת ורצון להבין כיצד נבחרי הציבור שודדים אותו ומפוררים את העתיד של ילדיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#