המדינה מעבירה לסוכנות היהודית מאות מיליוני שקלים במקום להשקיע בדיור לנזקקים

בכהונתו כשר האוצר חתם מאיר שטרית על הסכם עקרונות שנועד לפצות את הסוכנות היהודית בגין מכירת דיור ציבורי; ההסכם מחייב את המדינה לרכוש מדי שנה מהסוכנות יותר מ-1000 דירות בסכום של 190 מיליון שקל

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

בשבוע שעבר הודיע שר הבינוי והשיכון, מאיר שטרית, על תוכנית נוספת לטיפול במצוקת הדיור הציבורי לנזקקים: מימון שכר דירה מוגדל לזכאים, אך הפעם - בשוק השכירות הפרטית. תוכניתו של שטרית מנסה לתת מענה לאחת הבעיות החברתיות הקשות בישראל: מלאי מצומצם מאוד של דירות לנזקקים, ותורים ארוכים ומתמשכים של זכאים חסרי דיור הולם. אף ששטרית משמש בתפקידו כשר השיכון חודשים ספורים, הרי שהבעיה מוכרת לו היטב. למעשה, הוא אחד הגורמים להיווצרותה.

בסוף שנות ה-90 קיבלו הממשלה והכנסת כמה החלטות שעניינן מתן הזכות לדיירי הדיור הציבורי הוותיקים לרכוש את דירותיהם בהנחה ניכרת, וזאת תוך הפניית ההכנסות מן המכירה לבניית או לרכישת דירות ציבוריות נוספות עבור זכאי הסיוע בדיור בעתיד. תחילה היה זה חוק הדיור הציבורי של ח"כ רן כהן (98'), ולאחר שהוקפא (בימי ממשלת נתניהו) - ניתנה הזכות במסגרת מבצעי מכירה עליהם הכריזה הממשלה מעת לעת, ושהתבססו על הצעת חוק חלופית של שטרית.

בעוד חברות הדיור הציבורי הממשלתיות (עמידר) והממשלתיות-עירוניות (חלמיש, פרזות ושקמונה) היו כפופות להחלטות הממשלה, נתקלה הממשלה בבעיה נוכח 18 אלף הדירות שנוהלו בידי חברת עמיגור - שבבעלותה המלאה של הסוכנות היהודית. היות שלא ניתן היה לאפשר מצב בו יזכו בהטבה רק חלק מציבור דיירי הדיור הציבורי - הטילה הממשלה על שרי הבינוי והשיכון והאוצר להגיע להסדר עם עמיגור על החלת ההחלטה גם על נכסיה.

דו"ח חריף של המבקר

בינואר 99' חתמו משרד האוצר והסוכנות על הסכם "עקרונות לפיצוי הסוכנות היהודית בגין מכירת דיור ציבורי". לפי ההסכם, תמכור הסוכנות את הדירות בהתאם לתנאים המקלים שקבעה הממשלה, והיא תפצה את הסוכנות בגין ההנחות שיינתנו לרוכשים. באותו הסכם נקבע כי אם במשך תקופת המבצע (שלוש שנים) תמכור הסוכנות יותר מ-5,000 דירות - תתחייב הממשלה לרכוש ממנה מדי שנה, ולמשך 12 שנים, את יתרת הדירות שברשותה במחיר השווה ל-39,500 דולר לדירה.

הסוכנות אמנם עמדה ביעד שנקבע, והחל מ-2003 הפכה ממשלת ישראל מחויבת לרכישת כ-1,060 דירות מן הסוכנות בסכום של 190 מיליון שקל מדי שנה, נוסף על הפיצוי בגין מכירת הדירות המוזלות בסך כולל של 380 מיליון שקל. ועדת הכספים אגב, התחייבה בפברואר 99' למימון בסך 1.4 מיליארד שקל בלבד - בעוד סך התקצוב הדרוש לשם קיום ההסכם מוערך בסכום כמעט כפול.

למרות הוראת הממשלה, נותר משרד השיכון מחוץ לתמונת המו"מ, שבו תיווך אז ח"כ שטרית, שבועות לפני שנכנס לתפקידו כשר האוצר. שטרית אגב, שימש עד 92' כגזבר הסוכנות, וודאי היה ער לחשיבות הכנסות אלה לכיסוי גירעונותיה הגדולים של הסוכנות.

ב-2003 פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף בו ציין כי למרות שההסכם חריג מבחינת היקפו, מהותו והשלכותיו על התקציב ועל מלאי הדיור הציבורי - לא נבע זה מהחלטות הממשלה, ולא נערכו כל תחשיבים שעל בסיסם ייקבעו סכומי הפיצויים שישולמו לסוכנות ומחירי הדירות שלפיהם תרכוש הממשלה את הדירות מידיה. עוד צוין, כי משרד הבינוי והשיכון הנושא באחריות לדיור הציבורי - לא היה שותף למו"מ, אינו צד להסכם ואינו חתום עליו.

התוצאה לא איחרה לבוא: במקום להשקיע את הכספים במימון פתרונות דיור לנזקקים - שילמה המדינה במשך שלוש השנים האחרונות לסוכנות היהודית מאות מיליוני שקלים בגין רכישת דירות ציבוריות על יושביהן (תוך שהיא נדרשת להמשיך ולקחת תחת חסותה את הטיפול בהם). הכנסות המדינה ממכירת דירות החברות הממשלתיות הופנו מיד לכיסוי ההתחייבות לרכישת דירות עמיגור, והמשאבים להגשמת התכלית המקורית של המבצע (הגדלת מלאי הדיור הציבורי) פשוט לא התאפשרו. בשנים האחרונות, בחנו כמה שרים את האפשרות להתיר את ידי הממשלה מכבלי ההתחייבות - אך כשלו, משום שזו עוגנה בהסכם משפטי מדוקדק ומחייב.

"זו אחת השערוריות הגדולות שאירעו בארץ", אמר השבוע ח"כ רן כהן. "זהו הסכם רע ובזוי, וזו גם הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה יהדות ארה"ב מקבלת מיליוני דולרים מעניי ישראל על מנת להסדיר את חובותיה לבנקים".

מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה כי "בינואר 99' חתמה הממשלה על הסכם עם הסוכנות והמגבית בארה"ב, שבמסגרתו תשלם המדינה מחיר הנמוך ב-40% משווי השוק. לפיכך היה הסבסוד שהעניקה הסוכנות למכירה כ-2 מיליארד שקל, ללא קבלת כל תמורה לכך מהמדינה. הכספים שהעבירה הממשלה לסוכנות משמשים להמשך הפעילויות הלאומיות שמבצעת הסוכנות בתחומי העלייה והקליטה, החינוך היהודי-ציוני בעולם וצמצום פערים בחברה הישראלית. כמו כן מושקעים כספים רבים בבנייה והפעלה של אלפי יחידות דיור ציבורי לקשישים ונזקקים באמצעות חברת עמיגור".

מאיר שטרית מסר בתגובה כי "ההסכם מעולה ואני שלם עמו. הוא מאפשר למדינה להעביר לטיפולה את דיירי עמיגור ולרכוש את דירותיהם במחיר נמוך. אין כל קשר בין הכספים המשולמים לסוכנות לבין תקציב הגדלת מלאי הדיור הציבורי, ואלה מגיעים מקופת האוצר". לשאלה לאן מוזרמות הכנסות המדינה ממכירת דירות הדיור הציבורי, השיב שטרית כי אלה מועברות לקופת האוצר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ