לא רק ויגודמן: דירקטוריון טבע שותף מלא לכישלון - וחבריו צריכים לשלם את המחיר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רק ויגודמן: דירקטוריון טבע שותף מלא לכישלון - וחבריו צריכים לשלם את המחיר

לאחר שמנהלי טבע הלכו בזה אחר זה, הגיע זמנם של חברי הדירקטוריון לשאת באחריות למצבה הקשה של החברה

35תגובות
אמיר אלשטיין, יצחק פטרבורג וגליה מאור
תומר אפלבאום, יונתן בלום

ארז ויגודמן הוא המנכ"ל השלישי של טבע שמסיים את תפקידו בתוך שלוש שנים. עובדה זו כשלעצמה מצביעה על תהליך בעייתי של איתור ובחירת מנכ"ל בספינת הדגל של התעשייה הישראלית; תהליך שהוא אחד מתפקידיו העיקריים של דירקטוריון חברה.

שלושת המנכ"לים האחרונים - ובעיקר שלמה ינאי וארז ויגודמן - הובילו את טבע לרכישות בסכום מצטבר של קרוב ל-70 מיליארד דולר. טבע נסחרת כיום בשווי של 34 מיליארד דולר ונושאת על גבה חוב של 36 מיליארד דולר, ועל כן ברור שמסע הרכישות המסיבי שמומן ברווחים משיווק קופקסון, הניב תוצאות גרועות. דירקטוריון טבע בראשות פרופ' יצחק פטרבורג שאישר את כל העסקות, שותף מלא לכישלון - ונראה שלאחר שמנהלי טבע הלכו בזה אחר זה, וכמותם גם מנהלים בכירים כמו סיגורדור אולפסון מנכ"ל טבע גנריקה - הגיע זמנם של חברי דירקטוריון החברה לשאת באחריות למצבה הקשה.

הדירקטוריון ספג ביקורת חריפה מהמשקיע האקטיביסט בני לנדא על גודלו ועל העובדה שחלק ניכר מחבריו נעדרים רקע בתעשיית הפארמה. לנדא טען שהצורך בדירקטוריון מקצועי גבר עם מינויו למנכ"ל של ארז ויגודמן, חסר הניסיון בתעשיית התרופות, בפברואר 2014.

המספרים העגומים של טבע: שווי השוק שלה, קריסת המניה, הרכישות הכושלות והחוב העצום שצברה מוכיחים שלנדא צדק בטענתו הבסיסית: דירקטוריון טבע אינו מסוגל לפקח על העבודה של ויגודמן או של המנכ"לים שקדמו לו ולרסן אותם כשצריך - למשל כשהם עומדים לשלם מחיר מוגזם או למנף את החברה - פשוט מפני שלחבריו אין הבנה ומומחיות משל עצמם, ועל כן הם מגבשים את דעתם בעיקר על בסיס מצגות שהם מקבלים מיועצים בתשלום ומהנהלת החברה שעליהם הם אמורים לפקח.

ויגודמן עשה בראשית דרכו מאמץ לשפר את הדירקטוריון, אבל מבט על הרכבו מעלה שמות רבים מדי שעונים לתיאור של לנדא:

יוסי ניצני למשל - חבר בדירקטוריון טבע מ-2008 - הוא בעל עבר במספר חברות פיננסיות כמו בנק מזרחי טפחות ושימש כמנכ"ל הבורסה לניירות ערך וכמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות.

יוסי ניצני
עופר וקנין

גליה מאור לשעבר מנכ"לית בנק לאומי והמפקחת על הבנקים הותירה בקריירה שלה לא מעט פעמים אדמה חרוכה, ובכל זאת היא מכהנת כחברת דירקטוריון מ-2012.

עו"ד אורי סלונים משמש כדירקטור החל ב-2008; הרזומה של סלונים כולל כהונה כיו"ר ועדת הביקורת של קבוצת א.דורי  וחברת בתי זיקוק; לא ברור כיצד תפקידים אלו הכשירו אותו לשקול אם כדאי לשלם 37 מיליארד דולר עבור אקטוויס ג'נריקס ומדוע נבחר לכהונה שנייה בדירקטוריון טבע לאחר כהונה ב-1998-2003.

אורי סלונים
תומר אפלבאום

אמיר אלשטיין, נצר למשפחת המייסדים של החברה, מכהן בדירקטוריון מ-2009, לאחר כהונה קצרה שבה לא הותיר חותם ראוי לציון כמנהל המשאבים הגלובליים בין 2004 ל-2008 וכהונה קודמת כדירקטור בין 1995 ל-2004 וכהונה כיו"ר החברה לישראל בתקופה שבה נקלעה להשקעות גרועות בתעשיית המכוניות הסינית ובבטר פלייס; גם לאלשטיין אין רקע אקדמי בפארמה.

גם דירקטורים חדשים וזרים כמו ג'רלד ליברמן או גבריאל סולצברגר באו לחברה מתעשיית הפיננסים, וגם במקרה שלהם לא ברור על מה ולמה נבחרו.

נכון לעכשיו מעל מחצית מחברי הדירקטוריון נעדרים רקע בפארמה, ובשבוע שעבר פרש הדירקטור פרופסור אריה בלדגרין, לשעבר יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הדירקטוריון. בלדרגין שהוא היזם והמנכ"ל של חברת קייט פארמה המפתחת תרופות פורצות דרך לטיפול במחלות סרטן, היה אחד הבודדים שהיו בעלי היכרות עמוקה עם התחום הן אקדמית והן כיזם.

הבעיה הגדולה בדירקטוריון טבע ששותף הלכה למעשה לכל החלטותיו הגרועות של ארז ויגודמן היא שהדירקטורים בו ממונים לתקופות של שלוש שנים, כך שאסיפת בעלי המניות השנתית יכולה להחליף רק שליש ממנו בכל פעם - מנגנון שנקרא Staggered Board ונועד להגן על טבע מפני השתלטות עוינת.

עם זאת לנוכח האפשרות של הגשת תביעות ייצוגיות ונגזרות נגד חברי דירקטוריון טבע אפשר להניח שחלק מהם יבחר לפרוש בעצמו מהחברה בעתיד הלא רחוק.

יותר מכך, תקנון טבע קובע שמי שמחזיק לפחות 5% ממניות החברה רשאי לדרוש כינוס אסיפה שלא מן המניין - ומי שמחזיק לפחות 1% רשאי לדרוש להעלות נושא לפי בחירתו לסדר יומה של האסיפה - ובלבד שייתן הודעה מראש למזכיר החברה. בהתאם לכך, ייתכן שאחת הקרנות האמריקאיות הגדולות תנצל את זכותה לכנס אסיפה שלא מן המניין, ותדרוש להעלות על סדר היום את החלפת הדירקטוריון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#