"מע"מ אפס ומס דירה שלישית - הצעות הזויות של פוליטיקאים; בנק ישראל מכור לרכישת דולרים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מע"מ אפס ומס דירה שלישית - הצעות הזויות של פוליטיקאים; בנק ישראל מכור לרכישת דולרים"

ירום אריאב: "הפוליטיקאים למדו לשמור על התקציב, אבל זה מתערער" ■ קריסטין לינדאו, סגנית נשיא במודי'ס: "טראמפ לא מבין בכלכלה. זו תקופה מסוכנת, אבל הישראלים רגילים למשברים" ■ מנכ"ל מידרוג: "ישראל מזניחה את התעשייה"

13תגובות
מימין לשמאל: ירום אריאב, יעל מבורך ומיכאל שראל
יעל צור

"פעם היו בישראל תקופות של כלכלת בחירות, אבל הפוליטיקאים למדו בשנים האחרונות לשמור על משמעת תקציבית, אלא שבזמן האחרון משהו כאן מתערער. הדרג הפוליטי מציע הצעות הזויות - כמו מע"מ אפס ומס דירה שלישית. אנחנו חוזרים אחורה בקטע הזה" - כך אמר היום מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב בפורום שוק החוב של חברת מידרוג שנערך בבניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

אריאב אמר הדברים כחלק מפאנל שבו השתתפו גם מנכ"ל מידרוג, ערן היימר, ראש פורום קהלת לכלכלה  מיכאל שראל (שהיה לזמן קצר הכלכלן הראשי של האוצר והתפטר בעקבות חילוקי דעות עם יאיר לפיד) ויעל מבורך סגנית הממונה על התקציבים לענייני מאקרו במשרד האוצר. מבורך הזכירה שהחשש מפריצת המשמעת התקציבית הוא לא סיפור ישראלי בלבד: "אנחנו רואים דבר דומה בארה"ב עם הנשיא דונלד טראמפ, שמבטיח להוריד מסים ובו-זמנית להגדיל את ההשקעה בתשתיות".

שראל התייחס גם לחשש שטראמפ יסיג את תהליכי הגלובליזציה לאחור: "ישראל היא אחת הנהנות הגדולות מהגלובליזציה. זה מה שגרם לנס ההיי-טק שראינו כאן - ההתמחות שיצרה הגלובליזציה. זה מה שגרם להצלחה של ישראל בשנים האחרונות. ישראל תסבול מאוד ממלחמות סחר עולמיות".

היימר, שהנחה את הפאנל, שאל את הנוכחים לדעתם על מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל, שזכתה באחרונה לביקורת של בארי טאף, שהיה בעבר יועץ בכיר לנגיד.  "אני חושב שבהתחלה, ב-2009, זה היה צעד חכם, אבל כיום אין בזה שום היגיון", אמר שראל. "אתה לא יכול לנצח לתמוך בייצוא. אני חושב שעכשיו, כשהאבטלה נמוכה, זה אידיאלי להפסיק עם זה. כי אם יצואנים יפטרו, יהיה לעובדים היכן להיקלט".

אריאב אמר: "מוזר שבנק ישראל התמכר לסיפור הזה. אני מסכים שיש עכשיו הזדמנות להפסיק את הדבר הזה".

עוד לפני הפאנל, הציגו היימר וקריסטין לינדאו, סגנית נשיא בכירה במודי'ס - שאחראית באופן אישי לדירוג של ישראל בסוכנות - את האתגרים וההזדמנויות של הכלכלה הישראלית, ולינדאו ניהלה שיחה עם אריאב בנושא.

"דונלד טראמפ לא מבין כלום במלחמת מטבעות, ובכלכלה בכלל. ההצלחה של טראמפ כאיש עסקים מבוססת על יכולת המיתוג העצמי שלו, אמרה לינדאו. "המשבר העולמי גרם לכך שלמשך כמה שנים ראינו האטה משמעותית בסחר הבינלאומי, והיו חששות שהסחר העולמי לא יצמח בקצב שראינו קודם. באופן אירוני בדיוק עכשיו ראינו שיפור בתחום הזה, ואז הגיעו הנשיא טראמפ והברקזיט, עם הפרוטקציוניזם המחודש".

"אני גם מודאגת מהבידוד של ישראל באו"ם והעלייה באנטי ישראליות באירופה -  ומכך שלמרות שבתו של טראמפ נשואה ליהודי והתגיירה, הוא שכח להזכיר את היהודים ביום השואה הבינלאומי. אני חוששת מסנטימנט אנטי ישראלי בארה"ב, כמו באירופה".

קריסטין לינדאו
יעל צור

עם זאת, לדבריה, כוחה של כלכלה הישראלית נובע בעיקר מהיכולת להתגבר על משברים וצרות 0 ולהתאושש במהירות.

"הניתוח שלי בנוגע לעמידות של כלכלת ישראל קשור לחדשנות ולאופן שבו יחסי המסחר נבנו, ונוצרו נישות של יצוא ישראלי, אז אף שחלק מהיצוא נפגע בגלל שער החליפין. העובדה שישראל התמודדה עם בועת הדוט.קום, עם שתי מלחמות לבנון ועם המלחמה האחרונה בעזה, למשל - קשורה לחדשנות. בנוסף, העסקים פה רגילים למשברים. זה לא גורם להם לברוח. זה נכון למשברים חיצוניים ופנימיים, וזה חלק בלתי נפרד מהכלכלה".

היימר אמר: "הגענו ליעד החוב תוצר, וכמו שווייז מתבלבל כשמגיעים ליעד - לא ברור מה עושים עכשיו. הצמיחה יותר טובה בישראל מברוב העולם, האבטלה במצב חסר תקדים. צריך לשפר את הפריון, את יעילות הממשלה ועוד דברים שדורשים תכנון ארוך טווח ויעדים ברורים, שזה דבר שאנחנו הישראלים לא כל כך טובים בו. למזלנו תעשיית ההיי-טק מחפה על הבעיות, אבל אנחנו לא יכולים לנוח על זרי הדפנה של ההיי-טק. התעשייה המסורתית נמצאת בקשיים אדירים. השחיקה של טבע וכיל היא סימן מאוד לא טוב. אנחנו רואים שבעולם מנסים להחזיר את הדגש לתעשייה המסורתית, ואנחנו לא דואגים לזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#