טלטלה בשוק כרטיסי האשראי: גם דיינרס ואמריקן אקספרס עשויות להימכר

לאומי קארד דורשת משר האוצר לבטל את הגנות הינוקא שניתנות בסליקת עסקות בכרטיסי דיינרס ואמריקן אקספרס ■ אם משה כחלון ייענה לדרישה, נראה כי שתי החברות הקטנות יצטרפו לישראכרט ולאומי קארד ויועמדו גם הן למכירה

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כרטיסי אשראי של אמריקן אקספרס
צילום: בלומברג

חברות כרטיסי האשראי דיינרס ישראל ואמריקן אקספרס (AmEx) עשויות לעלות בקרוב על המדף. בכך הן יצטרפו לישראכרט ולאומי קארד, שצפויות להימכר בתוך ארבע שנים על ידי הבנקים המחזיקים בהן, לפי החוק לצמצום הריכוזיות והגברת התחרות בשוק הבנקאות (חוק שטרום), שאושר בכנסת בקריאה שלישית לפני כשבועיים.

המותג דיינרס, שהוא אחד המותגים של החברה האמריקאית דיסקברי, מופעל בישראל על ידי חברת דיינרס קלאב ישראל, שבשליטת חברת כרטיסי האשראי כאל. המותג אמריקן אקספרס מופעל בישראל על ידי חברת פועלים אקספרס, שבבעלות בנק הפועלים. בעוד שבנק הפועלים מחויב בכל מקרה למכור את ישראכרט, שאמורה להימכר יחד עם החברה האחות אמריקן אקספרס, לכאל לא היו עד לאחרונה תוכניות למכור את המותג דיינרס, שנהפך לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלה.

בכאל שותפים הבנקים דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%), וחוק שטרום קבע — בעידוד ראשי בנק ישראל — כי הבנקים יוכלו להמשיך להחזיק בכאל לפחות בארבע השנים הקרובות. משמעות הדבר היא שלפחות בטווח הקצר, עד ששוק כרטיסי האשראי יגיע לשיווי משקל חדש, תחת בעלים חדשים (אם יימצאו כאלה), אמור להיווצר לכאל יתרון על פני מתחרותיה ישראכרט ולאומי קארד, מפני שתמשיך ליהנות ממקורות מימון בנקאיים זולים, וגם ייפתחו בפניה אפשרויות לעבוד עם הבנקים הפועלים ולאומי. בהתאם לכך, בכאל — החברה היא אחד ממקורות הרווח העיקריים של דיסקונט, ותורמת כ–15% מהרווח השנתי של הבנק — התחילו להכין בחודשים האחרונים תוכניות אסטרטגיות למינוף היתרון שבו זכתה החברה בזכות בנק ישראל וחוק שטרום כדי להגדיל את הרווחיות.

פתאום נזכרו בלאומי בכשל בשוק הסליקה

אלא שבאחרונה חל שינוי שעשוי לקלקל את התוכניות של כאל: רון פאינרו, מנכ"ל לאומי קארד, שיגר לפני כחודש מכתב לשר האוצר, משה כחלון, ודרש ממנו להפעיל את סמכויותיו כדי לפתור את מה שבלאומי קארד מגדירים כשל בשוק הסליקה של עסקות בכרטיסי אשראי. תחום סליקת העסקות בכרטיסי אשראי נפתח לתחרות לפני כמה שנים, ומאז בית עסק שמתקשר עם לאומי קארד, למשל, לשם קבלת שירותי סליקה, יכול לקבל תשלומים מצרכן שמחזיק בכרטיס ישראכרט — בלי שבית העסק יתקשר בנפרד עם ישראכרט.

כחלק מפתיחת שוק הסליקה לתחרות נקבע בתיקון לחוק כי חברה שמחזיקה בנתח של יותר מ–10% ("מנפיק רחב") משוק כרטיסי האשראי, תהיה חייבת לסלוק כרטיסים של מתחרותיה. עם זאת, התיקון לא חל על אמריקן אקספרס ודיינרס, שנהנו מהגנת ינוקא, מפני שהן מחזיקות בנתח של 7.4% ו–3.8%, בהתאמה.

אמריקן אקספרס מול דיינרס
אמריקן אקספרס מול דיינרס

כשל השוק לכאורה, שבגינו פנה פאינרו לשר האוצר, הוא שעדיין נותרו בשוק שני מונופולים בסליקה: דיינרס ואמריקן אקספרס קיבלו הגנת ינוקא, כך שבית עסק שמעוניין לכבד את כרטיסיהן מוכרח להתקשר עמן ישירות (כלומר עם כאל וישראכרט, בהתאמה). לפי הערכות בענף כרטיסי האשראי ושל כמה כלכלנים, ביטול המונופול הזה עשוי להביא להפחתת עמלות הסליקה שמשלמים בתי עסק ולחסוך להם 80–160 מיליון שקל בשנה.

כל עוד לאומי קארד נמצאת בשליטת בנק לאומי, לקבוצת לאומי לא היו טענות מהותיות לגבי קיומו של מונופול הסליקה. עם זאת, לקראת ההפרדה הצפויה של לאומי קארד מהבנק, הבינו בלאומי כי המצב הנוכחי יפגע ב–100 מיליון שקל בלפחות בשווי שיתקבל בעבור לאומי קארד, ששווייה מוערך סביב 3 מיליארד שקל.

מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו
מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרוצילום: בני גמזו

גם שוויה של ישראכרט, המוערך ביותר מ–3 מיליארד שקל, עשוי להיפגע בכמה מאות מיליוני שקלים מהפתיחה לתחרות של סליקת אמריקן אקספרס. התחרות גם תחליש את ישראכרט ביום שאחרי ההפרדה. פעילות אמריקן אקספרס הניבה בינואר־ספטמבר רווח נקי של 38 מיליון שקל — 15.5% מהרווח של ישראכרט. התשואה להון שהציגה אמריקן אקספרס היתה כ–15%, ושווייה מוערך ב–550–600 מיליון שקל.

לפיכך, סביר שגם מנהלי אמריקן אקספרס בארה"ב ומנהלי בנק הפועלים לא יישבו בחיבוק ידיים, וינסו להפעיל לחצים על גורמים פוליטיים כדי לצמצם את הנזק הכלכלי שעשוי להיגרם להם.

במצב שנוצר, נאלצת כאל, בראשות המנכ"ל דורון ספיר, להפנות משאבים למאבק בפתיחת השוק לתחרות, שעשויה לאלץ את כאל להיפרד מאחד מ"ממכרות הזהב" הבולטים שלה בשנים האחרונות — דיינרס. בין השאר כאל פנתה לבכירים באוצר, ובהם השר כחלון עצמו, באזהרה כי דיסקברי תצא מישראל אם תבוטל הגנת הינוקא על דיינרס.

החגיגה של דיינרס ואמריקן אקספרס

השימוש בכרטיסי דיינרס ואמריקן אקספרס גבר בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. דיינרס סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2016 עם רווח נקי של 33 מיליון שקל, הניבה תשואה להון (יחס בין רווח נקי להון עצמי) של 19.1% ותרמה כ–22% מהרווח הנקי של כאל.

מנכ"ל כאל, דורון ספיר
מנכ"ל כאל, דורון ספירצילום: עופר וקנין

הגידול המואץ בשימוש בכרטיסי דיינרס בשנתיים האחרונות נבע בעיקר מכך שהחברה זכתה במכרז להנפקת כרטיס האשראי פליי קארד (Fly Card) יחד עם חברת התעופה אל על — מה שהגדיל משמעותית את הנוכחות של דיינרס בבתי עסק, לרמה המתקרבת ל–85%. יותר מ–180 אלף כרטיסי פליי קארד כבר הונפקו, מה שמחייב לא מעט בתי עסק לכבד כרטיסי דיינרס. כאל משלמת לאל על תמלוגים גבוהים על השימוש בכרטיסים אלה, ובמצב שנוצר, העסקים הקטנים מממנים את החגיגה הזאת.

בשל היותן מונופולים, אמריקן אקספרס ודיינרס נהנות ממרווחי סליקה גבוהים בכ–2.5% לעומת עסקות שמתבצעות בכרטיסי ויזה, מאסטרקרד וישראכרט — שבהם שוררת תחרות בסליקה בין שלוש חברות כרטיסי האשראי.

בעלי עסקים רבים מספרים כי ישראכרט ודיינרס נוהגות לתמרץ לקוחות להשתמש בכרטיסי האשראי שלהן באמצעות מגוון הטבות. בנוסף, ישראכרט וכאל מתנות לעתים הנחות בעמלות הסליקה בגין אמריקן אקספרס ודיינרס בכך שבתי העסק ישתמשו בהן כדי לסלוק גם את שאר הכרטיסים.

בעיות אלה לא נעלמו מעיניה של המפקחת על הבנקים, חדוה בר, והיא קיימה באחרונה שיחות הבהרה עם ספיר ורון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט, והזהירה אותם לא לנצל את כוחם מול בתי עסק בסליקת כרטיסי אשראי אמריקן אקספרס ודיינרס. אלא שבכלל לא בטוח שבכך נפתרו הבעיות, מה גם שהמפקחת החליטה לא להתערב בסוגיית המונופולים הללו, וגילגלה את הכדור לפתחו של כחלון.

מנכ"ל ישראכרט, רון וקסלר
מנכ"ל ישראכרט, רון וקסלרצילום: סיון פרג'

כחלון עדיין לא הודיע כיצד יפעל בעניין. השר, שחרת על דגלו סיוע לאוכלוסיות החלשות, יכול להחליט שדיינרס ואמריקן אקספרס עונות על ההגדרה של השתייכות למנפיק רחב — אבל לא לפתוח את השווקים הללו לתחרות בסליקה, אלא לחייב את כאל למכור את דיינרס ואת הפועלים־ישראכרט למכור את אמריקן אקספרס. בשבוע שעבר הציע ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) לשנות את ההגדרה של מנפיק רחב לחברת אשראי המחזיקה בנתח שוק של יותר מ–2% מהשימוש בכרטיסי אשראי. לפני שמונה לשר הכלכלה, ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות של הכנסת, אמר כי יטפל בסוגיה זו ויפתח את השוק לתחרות.

הפגיעה הכי קשה בכאל תהיה אם השוק ייפתח לתחרות וגם ייקבע שכולם יכולים לסלוק את כולם. אז גם לא יהיה כדאי לכאל להמשיך להחזיק בדיינרס, שכן בעקבות הירידה במרווחי הסליקה לא תהיה כדאיות כלכלית להמשיך להחזיק במועדון סגור כמו פליי קארד, המשלם תמלוגים גבוהים. במצב כזה, גם המחיר שאפשר יהיה לקבל עבור דיינרס יירד — גם בשל הירידה בכוחה של דיינרס אם לא תוכל למנף את הכוח של כאל, וגם מפני שכאל תתקשה למצוא קונה לדיינרס כשהחברות הגדולות, ישראכרט ולאומי קארד, על המדף.

דיינרס לא תתמוטט

מעבר לתנופה בפעילות וברווחים, שבאה בעקבות ההסכם עם אל על, כאל ניצלה היטב ב–2015 את מצוקת המזומנים שאליה נקלעה שותפתה בדיינרס ישראל, חברת אלון רבוע כחול, ורכשה ממנה את אחזקותיה בדיינרס (49%) ב–130 מיליון שקל בלבד.

המחיר שבו רכשה כאל את חלקה של אלון רבוע כחול בדיינרס נראה בדיעבד נמוך מאוד, ושיקף לדיינרס שווי של כ–260 מיליון שקל בלבד, ומכפיל רווח של כ–6. בהתאם לרווח הנוכחי של דיינרס ולכך שאנליסטים מעריכים את מכפילי הרווח של חברות כרטיסי אשראי ב–10 לפחות — השווי של דיינרס אמור להיות 450–500 מיליון שקל. אומדן זה מותנה בהנחה שתנאי השוק הנוכחיים של דיינרס לא ישתנו — מה שמוטל כעת בספק רב.

ואולם גם אם עמלת הסליקה (הצולבת) תרד, זה לא ימוטט את דיינרס — שכן במחיר שכאל שילמה עבור דיינרס היא יכולה לרדת לרווח של 20–25 מיליון שקל ועדיין להחזיר את ההשקעה. כאל גם יכולה לנסות ולמזער נזקים באמצעות גיבוש הסכם עם לאומי קארד, שיאפשר ללאומי קארד לסלוק כרטיסי דיינרס תמורת עמלה צולבת גבוהה מ–0.7%.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker