"אפילו הרמטכ"ל מפרסם את התוכנית האסטרטגית של צה"ל - אבל בנקים זוכים לחומת סודיות מוחלטת" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אפילו הרמטכ"ל מפרסם את התוכנית האסטרטגית של צה"ל - אבל בנקים זוכים לחומת סודיות מוחלטת"

העמותה לצדק פיננסי ביקשה מבית המשפט העליון להצטרף לעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד בנק ישראל ■ התנועה דורשת מהבנק לפרסם דו"חותיו על פרשת דנקנר ופרשות נוספות שיצוצו בעתיד

5תגובות
מימין לשמאל: אלדד פרשר, אריק פינטו, רקפת רוסק-עמינח, לילך אשר-טופילסקי וסמדר ברבר צדיק
תומר אפלבאום, ניצן זוהר/דוברות,רון קדמי,עופר וקנין, מוטי מילרוד מוטי מילרוד

האם חומת הסודיות הבנקאית תיבקע? העמותה לצדק פיננסי הגישה היום לבית המשפט העליון בקשה להצטרף כידיד בית המשפט לעתירה אותה הגישה התנועה לאיכות השלטון נגד בנק ישראל בנושא היעדר השקיפות בבנקים.

העמותה טוענת בעתירתה כי "בשנים האחרונות נעשה שימוש מופרז במכשיר הסודיות הבנקאית". דוגמאות לכך ניתן לראות בתביעות ייצוגיות ונגזרות שמוגשות לבית המשפט נגד הבנקים ונתקלות בחומה מבוצרת של סודיות בנקאית - שלא מאפשרת לחייב את הבנקים לבצע גילוי מסמכים.

עו"ד גדעון קורן
משרד גדעון קורן

העמותה, המיוצגת על ידי עו"ד גדעון קורן, כותבת בעתירתה לבית המשפט העליון כי "הגיעה השעה לבחון מחדש את 'הלכת אזולאי' שנקבעה באמצע שנות ה-90 - לפני למעלה משני עשורים - ולכל הפחות לתחום ולהגדיר היטב את גבולות הלכה זו כשלעצמה - ובפרט את הפרשנות המרחיבה שמייחסים לה הבנקים, שנתקבלה בפסיקת בית המשפט העליון.

"פרשנות זו מעקרת מתוכן חלק ניכר מיכולת הביקורת הציבורית על המערכת הפיננסית, ואינה רלוונטית עוד בימינו אנו בהם אפילו הרמטכ"ל מפרסם את התוכנית האסטרטגית של צה"ל, בגדר יתרשם הציבור ממה צה"ל עושה וצפוי לעשות. לעומת זאת, המערכת הבנקאית בישראל והגוף הציבורי שאמון על הפיקוח עליה זוכים לחומת סודיות מוחלטת וגורפת".

העמותה טוענת בפנייתה כי "במהלך השנים האחרונות, ובפרט מאז המחאה החברתית, חל שינוי משמעותי ביחס הציבור בישראל אל המערכת הבנקאית ואל תפקידו של מערך הפיקוח על הבנקים. גופי הביקורת השונים שעסקו בתחום – ועדת טרכטנברג, ועדת שטרום ואחרים – מצאו כי המערכת הבנקאית בישראל סובלת מחוסר תחרות, ומרמת ריכוזיות גבוהה. ואילו הפיקוח על הבנקים, שעיקר פעילותו מתמקדת אך בהגנה על יציבות המערכת הפיננסית, פוגע למעשה בתחרותיות במשק ומוביל לעלייה ביוקר המחייה".

לפי העמותה, מאז קום המדינה לא קרס אף בנק בישראל כתוצאה מבהלת משיכות (הוצאת כספים רבים מחשבונות בנק כתוצאה מאובדן אמונו של הציבור בכושר פירעונו של הבנק). לדבריה, ההיסטוריה מוכיחה כי הקריסות התרחשו בגלל הונאות של עובדים - "בכל המקרים קריסת הבנקים נבעה מכשלי המערכת הפיננסית עצמה, כשלים אשר יכולים היו להימנע לו המערכת הייתה שקופה יותר לציבור, ופתוחה לביקורת ציבורית".

העמותה מלינה בעתירה על כך כי בנק ישראל מטפל בבעיות המתגלות בבנקים באמצעות דו"חות ביקורת שהוא עורך בעצמו או מבקש מהבנקים לערוך ולהגיש לו. לטענתה, הבנק לא מפרסם את הדו"חות לציבור גם כשיש בהם עניין ציבורי רב. דוגמאות לכך ניתן למצוא בפרשת נוחי דנקנר בה העניקו לו הבנקים הלוואות עתק ללא כל ביטחונות - הלוואות שהובילו לקריסתה של אידיבי אחזקות. או בפשיטת הרגל הנוכחית של איש העסקים אליעזר פישמן, שחייב לבנקים 4 מיליארד שקל בלא כל יכולת לכסות את חובותיו.

לו הדו"חות היו מתפרסמים, אומרת העמותה, ניתן היה לבצע בקרה ציבורית נרחבת על התהליכים בבנקים ולתקן ליקויים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#