"בשש וחצי בבוקר צילצלתי לסטנלי ואמרתי: אני זקוק לעזרתך"

אילן כהן, המנכ"ל הפורש של משרד ראש הממשלה, חושף את מאחורי הקלעים של הלשכה ■ הלילה הדרמטי שבו אושפז שרון, הלחצים נגד הרפורמות, העבודה עם ראש ממשלה ושר אוצר שלא מדברים זה עם זה, וגם איך החמיץ אמיר ברנע ברגע האחרון את תפקיד נגיד בנק ישראל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

ב-14 במאי יוכל אילן כהן לארוז את מטלטליו ולהביט אחורה בסיפוק. בשנתיים שבהן כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא הספיק להוביל ביחד עם האוצר אינספור רפורמות כלכליות, לנהל את תוכנית ההתנתקות מעזה, וגם לנסות לנהל את שני הבוסים שמתכתשים ביניהם - אריק שרון ובנימין נתניהו.

איך הכרת את שרון?

"קיבלתי ממנו טלפון בינואר 2003. הוא אמר לי שהולכים לתוכנית חירום כלכלית וביקש ממני חוות דעת על התוכנית. הסברתי לו עד כמה מסוכן המצב שבו נמצא המשק. המשק היה על סף סחרור של מיתון, וכשנכנסים לסחרור כבר אי אפשר לעצור אותו. ברגע שהמשק מאבד אמון הוא מאבד את היכולת שלו, וכל כלי המדיניות שלך כבר לא יעזרו. ביפאן ירדו לריבית של 0% וזה לא עזר לצאת מהמיתון. הדבר היחיד שממשלה יכולה לעשות בסחרור כזה זה לפתוח בתנופת השקעות במשק, ואולם בישראל שיעור החוב היה כבר בשמיים - 106% - והממשלה לא יכלה להרשות לעצמה להוציא עוד. ישבתי איתו שלוש שעות והסברתי לו כמה חשוב לא להגיע לסחרור כזה".

למה הוא התקשר דווקא אליך? זה קשור לכך שאתה חבר של עמרי שרון?

"לא עמרי, גלעד. הכרתי את גלעד משירות מילואים ואני מניח שזה עזר להעלות את שמי. גם אורי יוגב, שהיה אז ראש אגף תקציבים, למד איתי בבית הספר והמליץ עלי. וחוץ מזה, הוא בירר עלי".

ואז הוא הציע לך להיות מנכ"ל משרד רה"מ?

"שמרנו על קשר מאז. בשלב כלשהו הוא הציע לי תפקיד ציבורי וסירבתי. אמרתי לו שאם אני אקח תפקיד ציבורי זה יהיה רק בהתנדבות, כמו שעבדתי בהתנדבות ביחד עם רבין. הפעם הבאה שבה הוא הרים לי טלפון היתה כשאביגדור יצחקי עזב את תפקיד מנכ"ל משרד רה"מ. הוא אמר לי: 'אנשים שנותנים עצות יש לי מספיק. אני רוצה שתבוא איתי'".

"ביבי הוא כלכלן מצוין"

איך ביבי?

"ביבי היה שר אוצר טוב. אף אחד אינו כופר בחשיבות הצעדים שהוא עשה לכלכלת ישראל. הוויכוח הוא רק על המינון".

כלומר, ביבי טעה במינון?

"ברור שחייבים לתת לאנשים תמריץ על זה שהם משתדלים ועושים, אבל צריך גם לדאוג שתהיה הזדמנות שווה לבני העניים. אם הייתי פה עוד שנה, הייתי רוצה לטפל בהרחבת יום הלימודים הארוך ופרויקט ההזנה בבתי ספר. כבר דאגנו להזנה ל-200 אלף תלמידים וצריך להרחיב את זה ל-800 אלף. זה כסף קטן, זה עלה לנו עד עכשיו 50 מיליון שקל בשנה, וזאת ההוצאה הכי טובה שיש. שקל אחד בהזנה שווה פי ארבעה משקל קצבה - זה מגיע ישר לילד ולא להורים שאי אפשר לדעת על מה הם מוציאים את הכסף, וזה מחייב לשלוח את הילד ללימודים.

"זאת שאלה של מינונים איך מוציאים את הכסף הממשלתי מבלי להיגרר להיסחפות. היום הרי אין יותר ויכוח אמיתי על המדיניות הכלכלית הבסיסית. אי אפשר להשתולל עם גירעונות בעידן הכלכלה הגלובלית. מי שישתולל עם הכלכלה שלו יענישו אותו מיד - הדירוג שלו יירד וההוצאה על ריבית תעלה במיליארדים. אמרתי את זה לשרון כאשר הכרנו".

אתה לא חושב ששופכים עכשיו את דמו של ביבי?

"ביבי הוא כלכלן מצוין. הכלכלה שהוא הנהיג הצילה את המשק מקריסה וכל מי שאומר אחרת שוכח איפה היינו לפני שלוש שנים. היינו בדרך לסחרור שלא היינו יוצאים ממנו גם עשר שנים אחר כך. אבל בחלק מהדברים היו לנו ויכוחים על מינונים. בעיקר ב-2005-2004, כשהיה ברור שהצמיחה כבר התחדשה והיינו יכולים להקל יותר.

"חלק מהצעדים שביבי יזם היו דרמטיים מדי, למרות הצורך בצעדי חירום. הקיצוץ ברשויות, למשל, היה אכזרי מדי, ועובדה שבשנתיים הבאות רובו הוחזר. מערכות גדולות אינן יכולות להסתגל במהירות שכזו לשינוי בתקציב, ואת זה אני אומר גם על מערכת הביטחון. במקום לנסות לעשות טיפול בהלם, עדיף לבצע את הקיצוץ בתקציב הביטחון בהדרגתיות ועל פני שנים".

איך ביבי כבן אדם?

"הוא איש מעניין, אינטלקטואל. הסתדרתי איתו, אבל אני לא יכול לשכוח לו את שני הדברים שהוא תקע לי. זה שהוא התפטר ערב אישור תקציב 2006 בממשלה, אחרי חודשים שעבדנו ביחד כמו חמורים על הכנת התקציב, וזה שבאמצע תקציב 2005 הוא פתאום העלה את הדרישה למשאל עם על ההתנתקות. מצד שני, אני מניח שגם שרון לא עשה לו חיים קלים.

"אחד הדברים שמאוד חשוב שימשיכו גם בעתיד הוא מערכת היחסים בין פקידי האוצר, משרד רה"מ והנגיד הנוכחי. יצא לי לשבת הרבה עם קובי הבר, הממונה על התקציבים, ולסגור איתו דברים מחוץ למערכת הפוליטית. אם ביבי ושרון היו צריכים לשבת ולסגור דברים ביניהם זה היה הרבה יותר קשה".

איזה דברים?

"למשל, רפורמת המס האחרונה. בתקופה ההיא כבר היתה מתיחות לא קטנה בין אריק לביבי. אז איתן רוב, קובי הבר, ג'קי מצא ואני ישבנו כדי לסגור את הרפורמה. היחסים הטובים בינינו איפשרו לנו לשבת כאנשי מקצוע ולסגור דברים. או ההתנתקות - עבדנו לא רע ביחד והאוצר לא הכשיל את המהלך".

לא הכשיל? זה נשמע כאילו האוצר הוא סוג של מחתרת שפועלת בתוך הממשלה.

"לכל פקיד סטטוטורי במדינה הזו יש כוח לעשות בלוק על המדינה. אם הייתי רוצה יכולתי לא לעלות הצעות שלא מצאו חן בעיני לאישור הממשלה. החשב הכללי יכול לא לחתום על צ'ק. אגף תקציבים יכול לומר 'אני לא מתקצב לך'. למשל, כשרצינו לקדם את טכנולוגיות המים בישראל כתעשייה מועדפת באה דידי לחמן-מסר ממשרד המשפטים, ואמרה שאסור לטפל בזה לפני הבחירות".

"פינוי בהסכמה יהיה יותר זול"

"כשנכנסתי לתפקיד במאי 2004 היה ברור לי שהשנה וחצי הראשונות יוקדשו לטיפול בהתנתקות", אומר כהן. "עם ישראל ראה חמישה ימים של פינוי וזהו. לא מבינים מה המשמעות של הוצאת 10,000 איש מעזה. היו שם אנשים שהרחיבו את הבית ב-200 מטר בשנה האחרונה כי הרבי אמר להם שיהיה בסדר - ומכיוון שזה נעשה אחרי ההכרזה על ההתנתקות הם לא קיבלו על כך פיצוי. כל הכסף שלהם ירד לטימיון. הוצאנו משם אלפי קברים. המתנחלים השאירו מאחוריהם 700 פרות חולבות - שנידונות למוות בייסורים אם לא חולבים אותן - ואלפי מטרים של חממות. 1,300 מתנדבים מהקיבוצים הוציאו מיליוני עציצים מהחממות. חודש וחצי לפני ההתנתקות הייתי מסיים יום עבודה ויורד בעשר וחצי בלילה לאוגדה כדי לדון עם ראשי היישובים על הפינוי שלהם ועל הפחתת האלימות.

פינוי 8,000 מתנחלים בהתנתקות עלה לנו יותר מ-8 מיליארד שקל. מה יקרה כשנצטרך לפנות 100 אלף משאר השטחים? מדינת ישראל תוכל לעמוד בהוצאה?

"יש יתרון בפינוי השטחים: חוק פינוי-פיצוי כבר קיים, והוא חוק מידתי והגון. השאלה היא רק אם יתעשתו ויבצעו את הפינוי מהשטחים בהסכמה. אם כן, אז יוכלו לדלג על שלב הבינוי הזמני ולבנות מראש את יישובי הקבע עבור המתנחלים. זה יחסוך הרבה כסף.

"קנה המידה שנקבע בחוק פינוי-פיצוי מעזה היה פיצוי של כ-2 מיליון שקל למשפחה חקלאית. הפיצוי הממוצע למשפחות לא חקלאיות היה 1.5-1 מיליון שקל. בשטחים אין כמעט חקלאים, אבל יש לא מעט עסקים. אני מניח שניתן יהיה להגיע שם לממוצע של 2-1.5 מיליון שקל למשפחה. זה עדיין הרבה כסף, אבל לפחות לא במכפלה של פי עשרה מפינוי עזה".

כהן מספר כי כשנכנס לתפקיד הוא עשה הסכם עם שרון. "הסכמנו שאני בא לשנתיים וחצי, עובד שנה-שנה וחצי על ההתנתקות ואחר כך מתרכז בקידום רפורמות חשובות במשק", הוא אומר. "רציתי לקדם רפורמה במשטרה, למשל. אבל הקדמת הבחירות ומה שאירע לשרון טרפו את הקלפים שלי".

אתה מאוכזב?

"לא. מה שהספקנו לעשות ישפיע על כלכלת ישראל עוד שנים ארוכות. ישבתי לא מזמן עם האנליסטים של חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P. זאת חברה עם השפעה עצומה על הדירוג של ישראל בעולם ועל הריבית שישראל משלמת על החוב שלה. כל אחוז בריבית עולה למדינת ישראל 5 מיליארד שקל בשנה, ולכן כל פגיעה בדירוג גוררת הוצאה של מיליארדים.

"הג'נטלמן שישב מולי היה מלא התפעלות לגבי האמינות שלנו. איך כל התחזיות של ישראל לגבי הכלכלה שלה התממשו או אפילו הפתיעו לטובה. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר: 'תבין, אתה לא מעניין אותי וכך גם שר האוצר וראש הממשלה שלך. הדבר היחיד שחשוב לי זה האם ישראל מסוכנת כלווה או לא'. ועובדה שעל אף עליית החמאס ומה שקרה לשרון הדירוג של ישראל לא השתנה. גרמו לכך האמינות, השקיפות וגם המינוי של סטנלי פישר לנגיד. בכל מדינה אחרת זה כבר היה פוגע בדירוג".

"מרוב מלחמה בשחיתות אנשים יפחדו לעשות"

אחד מהפרויקטים שכהן ניסה לקדם היה הענקת מעמד של תעשייה מועדפת לתעשיית טכנולוגיות המים. ואולם משרד המשפטים דרש לדחות את הטיפול בעניין עד לאחר הבחירות.

אומרים שרצית לקדם את טכנולוגיות המים בגלל שבוקי אורן, יו"ר מקורות, היה שותף שלך.

"נו באמת, בוקי היה שותף שלי ב-89'. מישהו באמת חושב שבגלל זה אני רוצה עכשיו לקדם את טכנולוגיות המים בישראל? טכנולוגיות מים הוא תחום מוביל בכל העולם, ומשלחת של 30 קרנות באה במיוחד מהעולם כדי לבחון השקעות בתעשיות מים בישראל. ונניח שאני עושה את זה בגלל בוקי אורן, הרי הוא יו"ר מקורות - חברה ממשלתית. זה לא משהו שיילך לכיס הפרטי שלי ושל בוקי".

בסדר, אין שוחד, אבל מה עם פקיד שמשרת אינטרס של השר שלו?

"את לא תמימה. את יודעת שלשר יש השפעה על הפקיד שמתחתיו. אבל בנורמות הציבוריות הקיימות היום זאת בעיה פחות נפוצה מכפי שחושדים. אנשים כמו איתן רוב, קובי הבר ומנכ"ל משרד המשפטים אהרון אברמוביץ' הם פקידים שנלחמו על הדעה שלהם גם נגד עמדת השר".

ואין חשדות לקשרי הון ושלטון גם בהחלטות הפקידות?

"אני מפחד מכל העניין הזה של המלחמה בשחיתות. אני בעד הנורמות הכי גבוהות של יושר ומוסר בשירות הציבורי, אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים. הסכנה היא שבצד השני אנשים יפחדו לעשות".

מתי קרה שלא עשו דברים לגיטימיים בגלל פחד שכזה?

"כשהתקיים הוויכוח הלגיטימי על רפורמת בכר לא ניסו לרמוז שזה עניין של הון ושלטון?"

זה לא היה? הנה, איתן רף, יו"ר בנק לאומי, מספר לכל מי שרוצה לשמוע איך הוא סגר עם שרון, בפגישה בחווה, את גביית עמלות ההפצה בידי הבנקים.

"שלילי מוחלט. שיבוא איתן רף ויספר לי איך הוא סגר את זה עם שרון בחווה. זה לא נכון. הוא כנראה לפני פרישה, אז הוא רוצה להתרברב בדברים שלא היו. האמת היא שאם שרון היה רוצה הוא היה יכול לעצור את הרפורמה לחלוטין".

הוא לא רצה? הרי מספרים ששלמה נחמה בילה בלשכת שרון ימים ולילות.

"שלמה נחמה לא היה בלשכה ימים ולילות. הוא היה כאן פעם אחת, בפגישה עם ראשי הבנקים, שהיתה אחת משתי פגישות שאירגנו לשרון בעניין הרפורמה. הפגישה השנייה היתה עם פרופסורים לכלכלה, שכולם תמכו ברפורמה חוץ מאמיר ברנע".

ברנע התנגד?

"כן, הוא חשב שצריך להטיל עמלות הפצה, כי אחרת זה לא ילך. ועובדה שרפורמת בכר התממשה בקצב הרבה יותר מהיר ממה שמישהו חזה - וזה בזכות עמלות ההפצה, שאני ויוסי בכר, מנכ"ל האוצר, הסכמנו בסופו של דבר עם הטלתן.

"וצדקנו, כמו שצדקנו בדברים אחרים שעדיין צריכים להתרחש. למשל ההפיכה של חברות כרטיסי האשראי לבנקים לכל דבר. המהפכה הנוספת היא בתחום האשראי למשקי בית. האבסורד הרי הוא שמשקי הבית משלמים ריבית גבוהה יותר מעסקים, על אף שרמת הסיכון של אשראי למשקי בית פחותה בהרבה. יש בעולם חברות שמנצלות את זה כדי להציע למשקי הבית אשראי בריבית יותר נמוכה.

ועל הדברים האלה התקשורת שאלה כל הזמן 'מה פתאום ראש הממשלה מתערב ברפורמה?' כאילו זה ברור מאליו שהוא צריך להתערב בענייני ביטחון, אבל אסור לו להתערב במדיניות כלכלית".

היו סיבות לחשוד בכך שההתערבות שלו בכלכלה עלולה להיות לא לגמרי נקיה.

"בשנתיים שלי כמנכ"ל משרד רה"מ לא יכולתם לתפוס את שרון על מילימטר של משהו לא בסדר".

אל תיתמם. לשרון יש את קופת השרצים שלו. שנזכיר לך את ההתערבות שלו במינהל מקרקעי ישראל בענין כפר מל"ל, וקודם לכן ההתערבות בעניין אדמות גינתון - שגם נבדקה בחקירת האי היווני?

"בסיפור של כפר מל"ל - ולא הייתי שם - יש סיכוי גדול ששרון עשה זאת מתום לב. התפקיד שלי כמנכ"ל משרד רה"מ היה גם למנוע טעויות של תום לב. אבל חשדו בשרון בכל דבר. הייתם בטוחים שהוא יעצור את הפרטת בז"ן ובסוף זה היה הוא שדפק על השולחן וגרם להפרטה לצאת לדרך. שרון היה היחיד שהעז להיכנס בכולם, בלי לפחד. הוא העז ללכת על הפרטת הנמלים - דבר שאף ממשלה לפניו לא העזה לעשות, בגלל המספר הגדול של חברי מרכז שיש בנמלים. הוא ניסה אפילו ללכת נגד 100 אלף מורים עם רפורמת דברת, וגם את הרפורמה בחשמל לא אנחנו עצרנו. בכוונה אני לא הייתי מעורב בטיפול בחשמל, כדי שלא יגידו שאנחנו עוצרים.

"את יודעת איזה טלפונים הגיעו אלינו כדי לעצור את הפרטת הנמלים? כל גדולי הפוליטיקה התקשרו לשרון ואמרו לו שלא יעשה זאת, כי הוא יינזק מכך פוליטית".

מי?

"אני לא רוצה לפרט שמות".

עם כל ההסתבכויות של שרון ושל בניו, אתה רוצה לומר שלא היו לכך כל השפעות עליך?

"בשנתיים שלי בתפקיד לא קיבלתי הוראה אחת, כולל בנוגע לרפורמת בכר. לא מנעו ממני לעשות דבר בנימוק לא ענייני".

"הירשזון מתאים לאוצר"

עד כמה שרון היה מעורב בהחלטות כלכליות?

"בשנתיים האחרונות הוא היה מעורב יותר מבעבר. אני חושב שרה"מ לא צריך לנהל את הכלכלה או את הביטחון. הוא צריך להיות יו"ר דירקטוריון - שאחראי לכל, שמעורב בכל, אבל אינו מנהל בעצמו".

הוא גילה בקיאות? הוא ידע מה לשאול?

"כן, ולא בגלל שיש לו דוקטורט בכלכלה, אלא בגלל שהוא אדם מנוסה מאוד. הוא כבר היה בעבר שר השיכון, שר התשתיות ושר התמ"ת, ועסק המון שנים בענייני כלכלה.

"להגיד לך שהוא דן עם סטנלי על מדיניות הריבית או נכנס לפרטי הפרטים של מדיניות המס? לא, את זה הוא לא עשה. אבל בניהול שלו היתה המון חוכמת חיים והבנה. אני מניח שאולמרט יידע להיכנס לדקויות הכלכליות יותר ממנו, כי הוא בא מעולם הכלכלה".

הירשזון מתאים להיות שר אוצר?

"אני חושב שכן. כיו"ר ועדת הכספים הוא ניהל היטב את הדיונים, גם בתיירות הוא הוכיח שהוא יודע להוביל מהלכים. ויש לו עוד דבר אחד חשוב מאוד. אני יודע איך היינו צריכים לתפקד ב-2005, בזמן שהבוסים שלנו התכתשו. מערכת יחסים טובה בין שר האוצר לראש הממשלה היא קריטית, ואם הירשזון הוא איש אמונו של אולמרט - תהיה לו מערכת יחסים שכזו.

"אני לא יכול להגזים בהדגשת חשיבותו של הטריו נגיד-ראש ממשלה-שר אוצר, כאשר הוא מוצא את המודוס ויוונדי לעבודה משותפת. זה לא היה הרבה שנים, וזה איפשר לי לעבור את המשבר של שרון יותר טוב".

למה אתה מתכוון?

"באותו יום, בשש וחצי בבוקר, צלצלתי לסטנלי ואמרתי לו 'אני זקוק לעזרתך'. שאלתי אותו אם כדאי לעצור את המסחר בבורסה והוא אמר מיד שלא, שזה רק יעורר יותר בהלה. הוא לא היחיד. צלצלתי גם ליו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, ליו"ר לשכות המסחר אוריאל לין, לראשי המערכת הפיננסית. ביקשתי מכולם להתגייס כדי לייצב את המערכת. ביקשתי שיוציאו הצהרות אמון במשק. היתה לזה השפעה מרגיעה על המשקיעים הזרים וזה מנע את החשש שלי מפאניקה שתעורר ספירלה של ירידות".

הירשזון לא מעורר אצלך חשש בגלל כל חשדות ההון-שלטון שהוזכרו בקשר אליו?

"תפסיקו עם זה. אל תהפכו את כולם לחשודים. וגם אל תשאלי אותי על אולמרט. האווירה הזאת של 'כולם מושחתים' אינה נכונה".

זה לא מעורר תמיהה שאי ההבנה הראשונה של אולמרט בתפקיד היתה דווקא בעניין של הון ושלטון - האישור של הפשרת קרקעות חברת תעשיות מלח של משפחת דנקנר?

"לא הייתי מעורב בזה, אבל אני לא יודע אפילו אם הלשכה שלו בדקה את זה. כמנכ"ל, לא הבאתי לשרון שום דבר לחתימה לפני בדיקה, אבל אל תשפטו מראש. ראש הממשלה, במיוחד אולמרט שממלא מקום של כמה שרים, חותם על מאות מסמכים. באמת נראה לכם שאולמרט היה מסתכן בחתימה על מסמך שכזה בלי אישור מזוז בתקופה רגישה כל כך"?

"סוג של פנטזיה שלא תתממש"

איך בחרתם את סטנלי פישר לנגיד?

"השם של סטנלי הופיע חודש וחצי לפני בחירת הנגיד, כאמירת אגב של דני גילרמן. ביבי מיד קפץ על זה ולקח על עצמו את המשימה לשכנע אותו. אני ויוסי בכר, מנכ"ל האוצר, היינו הצוות לבחירת הנגיד. ערכנו תהליך מאוד מסודר וחסר תקדים, שכלל שיחות וראיונות עם עשרות אנשים מישראל והעולם. כל חוק בנק ישראל החדש, אגב, נולד מהתהליך הזה - כשדיברנו עם נגידים מהעולם ושמענו מהם איך מתנהלים בנקים מרכזיים בחו"ל.

"בכל מקרה, יוסי ואני החלטנו שהמועמדות של פישר היא הטובה ביותר, אבל התייחסנו אליה כאל סוג של פנטזיה שלא תתממש. ולכן המשכנו לעבוד במקביל על בחירת מועמד אחר".

את מי רציתם?

"העדפנו את הכלכלן יצחק סוארי. סוארי היה בעבר בבנק ישראל והוא איש יוצא מן הכלל מבחינת הצניעות, האופי וההערכה הכללית אליו כיועץ כלכלי מוביל. אמרו לנו שהוא איש מיקרו כלכלה ולא מאקרו כלכלה, אבל מאוד רצינו מישהו עם אוריינטציה עסקית - כי תמיד האשימו את נגידי בנק ישראל שהם מנותקים מהעולם האמיתי.

"אחרי שסוארי סירב המשכנו לראיין עוד מועמדים: אבי בן בסט, דוד ברודט, ויקטור מדינה. בסוף, המועמד המועדף עלינו היה הכלכלן אמיר ברנע - ועם השם שלו באנו לפגישה המסכמת עם ביבי ושרון. רק שבאותו הבוקר, ממש בדקה ה-90, סטנלי התקשר לביבי והסכים לקחת את התפקיד.

"בעיני כולנו סטנלי היה האפשרות המנצחת - איש רחב אופקים עם מעמד בינלאומי. רצינו את סטנלי מאוד ואין לי ספק שהבחירה שלו היא אחת ההחלטות הטובות שקיבלנו. הוא נכס אדיר".

הציון של ישראל - טוב מינוס

במקצועך אתה יועץ אסטרטגי. איזה ציון אתה נותן לניהול המדיניות האסטרטגית של ישראל?

"יש כמה כשלים קשים בניהול האסטרטגי של ישראל. הראשון שבהם הוא שהמדינה מנוהלת על בסיס חד שנתי ולא בראייה לטווח ארוך. תקציב המדינה הוא לשנה אחת ועל בסיס מזומן. זה למעשה דו"ח תזרים מזומנים, בלי שיש למדינה גם מאזן ודו"ח רווח והפסד. למשל, כולם מסתכלים על החוב האדיר של ישראל - 106% מהתוצר. האם מישהו זוכר שכנגד החוב הזה יש למדינה גם נכסים אדירים? כל מלאי הקרקעות של ישראל נמצא בבעלות המדינה.

"זה גורם לכך שאנחנו לא מודדים שום דבר על בסיס תשואה רב שנתית. מבחינת מדינת ישראל, דולר הוצאה שווה לדולר השקעה ששווה לדולר סובסידיה - בשעה שבמונחים כלכליים דולר השקעה למעשה שווה הרבה יותר.

"עד עכשיו עסקנו בביצוע אינספור רפורמות, ולא היה לנו זמן להסתכל על הראייה האסטרטגית. רק עכשיו התחלנו להסתכל אסטרטגית קדימה ולתכנן לטווח ארוך. תמ"א 35, למשל, שאושרה לאחרונה, מתכננת את ישראל עד לשנת 2020. על בסיס התוכנית הזאת כבר נבנו תוכניות ארוכות טווח נוספות - תוכנית הכבישים, תוכנית הנגב, תוכנית הגז הטבעי, תוכנית הרכבת.

"החלום שלי היה להעביר את ישראל לשלב הבא של ראייה אסטרטגית כוללת. שרטטתי פעם לשרון את כל המרכיבים של חוסן לאומי - הון אנושי, כלכלה וביטחון. הלכידות הפנימית מחזיקה את כולם יחד והתוצאה שלהם היא סטטוס בינלאומי. החלום שלי היה לבנות תוכנית עשור לכל אחד מאלה. למשל, זיהוי התעשיות המצטיינות של ישראל וטיפוחן. או לעבוד עם משרד החוץ על איך משפרים את המותג של ישראל בעולם, כמו שטורקיה הפכה את עצמה מ'אקספרס של חצות' למותג של תיירות ובילויים. זה חלום שאני כבר לא אגשים".

אז מה הציון של ישראל?

"משתפר, אבל עדיין טוב מינוס".

חשבתי שהציון יהיה הרבה יותר גרוע.

"למה? יצאנו ממיתון בלי אינפלציה ועם גירעון נמוך. מעט מדינות עשו מהלך ניהולי מוצלח שכזה".

ומה החלום האישי שלך, לאן אתה הולך מלשכת רה"מ?

"הביתה, לנוח".

ואחר כך?

"הייתי רוצה לחזור ליזמות. היזמות האדירה שלנו היא אחד הדברים הנפלאים של ישראל. זה התחיל בהיי-טק והתרחב גם לתעשיות הלואו-טק: סמי סגול שמוביל את שוק הפלסטיקה, מי עדן בתחום המים במיכלים. פעם היינו מדינה של 'מקסוול קנה אותי', היום אנחנו מדינה של חברות גלובליות שמאמינות שהן יכולות לקנות אחרים ולכבוש את העולם. בזה אני רוצה להשתלב".

"הודעתי לאולמרט שאעזוב אחרי הבחירות"

אילן כהן, בן 47, הוא נשוי ואב לשני ילדים קטנים. באמצע שנות ה-80, כשעדיין היה סטודנט, הוא הקים עם דב פקלמן את חברת הייעוץ האסטרטגי-עסקי הראשונה בישראל - P.O.C. בין השאר, ייעצה החברה לסופט אנד איזי ולטבע, לגבי האסטרטגיה של התרופה קופקסון.

כהן גם היה מעורב בהקמת "המכרז של המדינה" וחברת התיירות הדקה ה-90. כאשר התמנה לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ הוא היה יו"ר P.O.C.

לדבריו, הוא החליט לעזוב את תפקידו על אף שראש הממשלה המיועד אהוד אולמרט לא ביקש ממנו להתפטר. "חשבתי שמשרת מנכ"ל משרד רה"מ היא משרת אמון, וראוי שיכהנו בה אנשי אמון של ראש הממשלה", הוא אומר. "סיכמנו שאשאר עד אחרי הבחירות, ואז אעזוב".

לדבריו, הוא סיכם עם אולמרט כי ימשיך לסייע לו, בהתנדבות, בקידום פרויקטים שונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker