מה מנחה את מדיניות הריבית של בנק ישראל? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה מנחה את מדיניות הריבית של בנק ישראל?

אם בנק ישראל ינהל לאורך זמן את המדיניות המוניטרית לפי הערכת ריבית טבעית נמוכה מדי, הוא יגרום ללחצים אינפלציוניים

בדו"ח האינפלציה של בנק ישראל שהתפרסם בינואר חושף לראשונה הבנק המרכזי את משנתו באשר לגורמי היסוד המנחים את מדיניות הריבית. נוצר קונסנזוס בינלאומי שיש לעגן את הריבית של הבנק המרכזי לריבית של "שיווי משקל ארוך טווח". לריבית וירטואלית זאת יש כינויים רבים. מחברי הדו"ח מכנים אותה בשם "הריבית הטבעית", בעקבות הכלכלן השוודי Wicksell שהמציא את הכינוי הזה ב-1898. בנק ישראל מעריך לראשונה כי הריבית הטבעית, שהיא ריבית ריאלית במהותה, נעה בין 2.9% ל-3.7%. במידה שיעד האינפלציה הוא 2% מודיע בנק ישראל כי במונחים נומינליים הריבית הטבעית נעה בין 4.9% ל-5.7%.

לא משתמע מהאמור כי בנק ישראל שואף לקבוע את הריבית שלו בתחום זה, משום שהריבית הטבעית מתייחסת למועד פירעון ארוך (10-5 שנים), בעוד ריבית בנק ישראל מתייחסת למועד פירעון קצר. בדרך כלל שיעור הריבית גדל עם מועד הפירעון, מאחר שהמשקיעים מצפים לקבל פרמיה (פרמיית מועד) בגין הסיכון הכרוך בהשקעה ממושכת יותר. לפיכך יש להחסיר את פרמיית המועד הריאלית מהריבית הטבעית. אמנם בנק ישראל לא הביע דעה מספרית לגבי פרמיית המועד, אך ניתן בקלות לחשב אותה באמצעות עקום התשואות לפדיון של אג"ח צמודות מדד. בממוצע רב-שנתי, פרמיית המועד היא בסדר גודל של 1.2%. משתמע מפרמיית מועד זאת כי בנק ישראל שואף לריבית בתחום של 3.7% עד 4.5%.

לפי הגישה הזאת למדיניות המוניטרית, החזקה מתמדת של ריבית בנק ישראל מתחת לתחום תביא להתפרצות האינפלציה; מצד שני, החזקת ריבית בנק ישראל מעל התחום לאורך זמן תגרום לדפלציה.

ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 4.75%, כך שהיא חרגה מהתחום המשתמע ממשנתו המוצהרת של הבנק. אין שום פסול בחריגה מעבר לתקרה של 4.5%, במידה שבנק ישראל מנהל מדיניות מוניטרית מרסנת. כל עוד ריבית בנק ישראל נמצאת בתוך התחום, מתנהלת מדיניות מוניטרית נייטרלית. אם ריבית בנק ישראל היתה נמוכה מ-3.7%, היתה מתנהלת מדיניות מוניטרית מרחיבה. בעקבות היצמדותה של ריבית בנק ישראל לריבית הפד בארה"ב, נהפכה מדיניות הריבית למרסנת, לפי קביעתו של בנק ישראל לגבי הריבית הטבעית.

עד כאן פירשתי את מדיניות הריבית של בנק ישראל לפי משנתו. איני חולק על הקונספציה ששימשה את בנק ישראל, שלגביה קיימת תמימות דעים רחבה. לעומת זאת יש מקום לערער על צורת החישוב של שיעור הריבית הטבעית ששימשה את בנק ישראל: הבנק בחר לבסס את הריבית הטבעית על שיעורה בבריטניה ובארה"ב, מתוך תפישת הגלובליזציה.

גישה אחרת היא לגזור את הריבית הטבעית משוק ההון המקומי כפי שהיא משתקפת בתשואות העתידיות הנגזרות מהתשואות לפדיון של אג"ח צמודות מדד. הגישה הזאת מניחה כי התשואות לפדיון משקפות את הריבית הטבעית הצפויה. לפי הגישה הזאת, הריבית הטבעית בישראל היא כ-4%, לעומת כ-1.7% בבריטניה. לאחרונה נעה הריבית הטבעית בישראל בתחום של 4% עד 4.7%.

אומדן זה לריבית הטבעית בישראל גבוה בנקודת אחוז אחת מהאומדן של בנק ישראל. משתמע מכך כי מדיניות הריבית הנוכחית של בנק ישראל אינה מרסנת אלא ניטרלית. משתמע גם כי אם בנק ישראל ינהל לאורך זמן את המדיניות המוניטרית לפי הערכת ריבית טבעית נמוכה מדי, הוא יגרום ללחצים אינפלציוניים.

ייתכן כי גישת הגלובליזציה לחישוב הריבית הטבעית ששימשה את בנק ישראל נכונה בטווחים מאוד ארוכים, אך היא לא מעשית בטווח הרלוונטי של המדיניות המוניטרית. בטווח זה קיימים פערים משמעותיים וממושכים בין הריבית הטבעית במשקים שונים.


הכותב הוא פרופסור בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#