הפתרון שמצאו בחבל איילות ל-45 אלף קו"ב צואת פרות - שוק ההון - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון שמצאו בחבל איילות ל-45 אלף קו"ב צואת פרות

אלקטרה, קרן הליוס וגרניט אנרגיה יקימו בסמוך ליטבתה מתקן לטיפול בפסולת והפקת אנרגיה בהשקעה כוללת של כ-45 מיליון שקל ■ המתקן, שמבוסס על עיכול אנאירובי לפסולת חקלאית, יטפל בהפרשות משבע רפתות ובגזם ממטעי התמרים, ויפיק מעל 2 מגה וואט חשמל

10תגובות
רפת בקיבוץ דורות
אייל טואג

במועצה האזורית חבל איילות, הסמוכה למחלבת יטבתה שבערבה, מצאו פיתרון לטיפול ב-45 אלף קו"ב בשנה של צואת פרות משבע רפתות ובפסולת גזם ממטעי התמרים שבשטח המועצה - שיאפשר להפיק חשמל.

אלקטרה, בניהולו של איתמר דויטשר, זכתה ביחד עם קרן הליוס, שמנוהלת על ידי נמרוד גור וארז גיסין, ובשיתוף חברת גרניט אנרגיה במכרז להקמה של אתר לטיפול בפסולת והפקת אנרגיה בהשקעה של כ-45 מיליון שקל. המתקן החדש יטפל בפסולת בטכנולוגיית עיכול אנארובי, כלומר באמצעות תהליך התססה שמאפשר הפקה של אנרגיה.

הטיפול בפסולת צפוי להפיק למעלה מ-2 מגה וואט של חשמל, שיימכר ויוזרם לרשת החשמל הארצית (ההכנסות ממכירת החשמל מבוססות על משטר התעריפים לייצור אנרגיה ירוקה של רשות החשמל). כמות דומה של אנרגיה המיוצרת בתהליך תועבר גם לשימוש המחלבה הסמוכה, בעוד ששאריות הפסולת יעברו תהליך של קומפוסטציה שבסיומו ייהפכו לדשן אורגני לחקלאות. הקמת המתקן צפויה לארוך כשנה וחצי, כך שחיבורו לרשת החשמל מתוכנן לרבעון השלישי של 2018.

כיום פועלים בארץ שורה של מתקנים לעיכול אנאירובי של פסולת חקלאית (centralized biogas plants). המתקנים הוקמו על בסיס הרפורמה במשק החלב, שנועדה בין היתר לטפל בבעיות איכות הסביבה שגרמו הרפתות בארץ. המתקן האזורי הראשון הוקם ב-2004 בעמק חפר, והוא כולל מערך איסוף פרש מ-12 אלף פרות. מתקנים דומים פועלים בדרום רמת הגולן ובבאר טוביה. יתרונות המתקנים הם בהפחתת זיהום הקרקע ומקורות מים, הפחתת זיהום האוויר והפחת פליטת גזי החממה, וכן הפקת אנרגיה ממקור מתחדש. מנגד, החסרונות המרכזיים הם עלויות ההקמה הגבוהות ורגישות לשינויים בהרכב הפסולת המוזנת למתקנים.

תמונה להמחשה של מתקן שהוקם באירופה. מתקן דומה לזה יוקם בישראל

אלקטרה, שנסחרת לפי שווי שוק של 2.3 מיליארד שקל, היא חברה קבלנית המספקת תשתיות אלקטרו-מכאניות. הקבוצה פועלת בישראל ובחו"ל בחמישה מגזרים עיקריים: קבלנות בנייה, תשתיות ומערכות אלקטרו מכאניות בישראל; קבלנות אלקטרומכנית בחו"ל; שירות אחזקה וסחר; פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום; וזכיינות בתחום התשתיות. החברה הבת, אלקטרה אנרגיה, שתבצע את הפרויקט בחבל אילות, מתמחה בעבודות בתחום בפוטו וולטאי, רוח, אגירה ועוד.

מניית אלקטרה עלתה ב-164% ב-5 השנים האחרונות, בהשוואה לעלייה של 26% במדד ת"א 100. העלייה נרשמה, בין היתר, הודות לצמיחה בתחום השירות והאחזקה ובתמיכת הגאות בנדל"ן בישראל. את הרבעון השלישי של 2016 סיימה אלקטרה עם עלייה של כ-27% ברווח הנקי לכ-45 מיליון שקל (מיוחס לבעלי המניות). צבר העבודות של הקבוצה, נכון ל-30 בספטמבר 2016, גדל לכ-9.8 מיליארד שקל, לעומת 9.4 מיליארד שקל בסוף 2015.

הליוס, שנוסדה בשנת 2010, מנהלת קרנות המשקיעות בפרויקטים לייצור אנרגיה באירופה וישראל. החברה מנהלת כ-200 מיליון יורו, ומשקיעיה כוללים גופים מוסדיים ישראלים, בהם חברות הביטוח מגדל, מנורה, איילון וקרן הפנסיה גילעד, ומשקיעים פרטיים מישראל וצפון אמריקה. הקרן מתמקדת בהקמה ותפעול של פרויקטים לאנרגיה נקיה, כולל מתקני אנרגיה סולארית, רוח, ביוגז ומתקני אנרגיה מאשפה. את ההשקעה תבצע הליוס באמצעות קרן הליוס 3, בשיתוף חברת גרניט אנרגיה של עידו גלייטמן ורואי תמרי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם