בנקים |

חברות כרטיסי האשראי על המדף - מי בכלל רוצה לקנות?

הפועלים ולאומי התחילו בהיפרדות מחברות כרטיסי האשראי לצורך מכירתן או הנפקתן ■ אלא שהקונים הפוטנציאליים מעטים, והשווי תלוי בהחלטות המפקחת על הבנקים, שיצמצמו את רווחיותן בעתיד ■ ללא מנועי צמיחה חדשים, רווחיותן עלולה להיפגע

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כרטיסי אשראי
מציאת קונים לחברות האשראי תהיה מאתגרת

מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו, הקים לפני שבועות ספורים יחידה חדשה שתטפל במכירת חברת כרטיסי האשראי ישראכרט. בכך מצטרף הפועלים לבנק לאומי, שכבר התחיל במהלכים ראשונים לקראת מכירתה של חברת לאומי קארד.

היחידה החדשה של הפועלים תטפל לא רק במכירה, אלא בכל הסכמי התפעול והסדרת מערכות היחסים של הבנק עם שלוש חברות כרטיסי האשראי הגדולות - ישראכרט, לאומי קארד וכאל של דיסקונט. הסכמים אלה יכללו בין השאר התייחסות לסוגיות כמו הפצת כרטיסי אשראי, הפחתת מסגרות אשראי על ידי הבנקים, שיתוף מידע וטיפול בלקוחות.

אריק פינטו
אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים

בשבוע שעבר עבר סופית בכנסת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאות ("חוק שטרום"). אחת ההמלצות המרכזיות בחוק היא הפרדה בתוך שלוש עד ארבע שנים של שתי חברות כרטיסי אשראי מהבנקים הפועלים ולאומי. הפועלים מחזיק ב-98.5% מישראכרט (ב-1.5% מחזיק בנק מזרחי) ולאומי מחזיק ב-80% מלאומי קארד (ב-20% מחזיקה קבוצת עזריאלי). חברת כאל תישאר בשליטת דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) לפחות במשך ארבע השנים הקרובות.

חברות כרטיסי אשראי פועלות בעיקר בשלושה תחומים שמייצרים להן הכנסות. הראשון - הנפקת כרטיסים, המספקת הכנסות של דמי שימוש חודשיים מהלקוחות המחזיקים בכרטיס. התחום השני - סליקה בעסקות בבתי עסק, המייצרת הכנסות מעמלת סליקה (כ-1% בממוצע מכל עסקה בכרטיס אשראי). פעילות הסליקה מבוצעת על ידי שלוש חברות כרטיסי אשראי. זוהי פעילות טכנית שמאפשרת הזרמה של הכסף מחשבון הבנק של הלקוח לחשבון הבנק של בית העסק. עמלה זו, הנחלקת בסוף בין החברה הסולקת לחברה שהנפיקה את הכרטיס, מייצרת חלק לא מבוטל מההכנסות והרווח של ענף כרטיסי האשראי, ועלולה להיות תחת איום בעקבות ההוראות החדשות של ועדת הרפורמות.

התחום השלישי הוא מתן אשראי צרכני למשקי בית. תחום זה, הנשלט עדיין ביותר מ-90% על ידי הבנקים, נחשב לרווחי וצומח. חוק שטרום נועד בין השאר לפתח בו תחרות לבנקים.

כדי לקדם את תהליך המכירה של ישראכרט מינה פינטו את עופר קורן לראש היחידה החדשה בהפועלים. קורן שימש במשך ארבע שנים ראש המרכז לניהול אסטרטגי של הבנק והיה שותף לגיבוש מהלכים אסטרטגיים של הפועלים בשנים האחרונות. קודם לכן הוא היה שותף בחברת הייעוץ האסטרטגי טריגר פורסייט. ביחידה החדשה יהיה גם ארז וידה, ששימש בשנים האחרונות סגן נשיא בבנק ההשקעות הלונדוני הוליהאן לוקיי (Houlihan Lokey). וידה מתמחה בעסקות של מכירת חוב, מיזוגים ורכישות.

בשבועות הקרובים מתכוון הפועלים להתחיל לראיין בנקי השקעות זרים כדי לבחור לבחור אחד מהם כדי שילווה את הליך המכירה. היחידה של הפועלים תהיה כפופה לארז יוסף, המשמש משנה למנכ"ל הבנק וראש חטיבת ה-COO הממונה על האסטרטגיה, משאבים ותפעול.

את מקומו של קורן במרכז לניהול אסטרטגי יחליף דרור ללוש, שעבד בשנים האחרונות בחברת הייעוץ העסקי הבינלאומית מקינזי בלונדון.

בלאומי עשויים השבוע לבחור בבנק השקעות זר שינהל את הליך המכירה של לאומי קארד. המועמדים הבולטים לכך הם גולדמן סאקס, מורגן סטנלי, מריל לינץ' בנק אוף אמריקה, וסיטי. את התהליך בלאומי יובילו חנן פרידמן שקודם, באחרונה לראש חטיבת אסטרטגיה ורגולציה, יחד עם ירון בלוך, מנכ"ל החברה הבת לאומי פרטנרס. בלוך גם צפוי להתמנות ליו"ר לאומי קארד במקומה של תמר יסעור, אך הוא זקוק לשם כך לאישור של המפקחת על הבנקים, חדוה בר.

נתונים בכתבה

מה משפיע על השווי

ישראכרט, המנוהלת על ידי רון וקסלר, היא החברה הגדולה בענף. נתח השוק שלה מוערך בכ–50%. החברה נחשבה למקור הכנסות ורווח מהותיים להפועלים. ההכנסות של הפועלים מתחום כרטיסי האשראי צפויות להסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל ב-2016 - כ-14% מסך ההכנסות של הבנק. הרווח הנקי מפעילות כרטיסי אשראי של הפועלים יגיע ל-314 מיליון שקל - כ–9% מסך הרווח הנקי של הבנק.

רון וקסלר
רון וקסלרצילום: סיון פרג'

לאומי קארד, המנוהלת על ידי רון פאינרו, מחזיקה בנתח שוק של כ–26%. החברה נחשבת לנכס מהותי עבור לאומי, אך תרומתה לו נמוכה בהשוואה לזו של ישראכרט להפועלים. ההכנסות של לאומי מפעילות כרטיסי אשראי הסתכמו בכ–1.3 מיליארד שקל ב–2016 - כ–10% מסך ההכנסות של הבנק. הרווח הנקי מפעילות כרטיסי אשראי הגיע לכ–233 מיליון שקל, כ-8% מהרווח הכולל של הבנק.

אנליסטים המסקרים את ענף הבנקאות סבורים, על סמך העסקות שנעשו בעבר, כי חברות כרטיסי האשראי צריכות לקבל שווי שישקף מכפילי רווח של 10–15. לפי תחשיב זה, ישראכרט שווה 3–4 מיליארד שקל ולאומי קארד שווה 2–3 מיליארד שקל.

ואולם, על השווי של החברות משפיעים פרמטרים נוספים - למשל, מערכת ההסכמים בין הבנקים לחברות כרטיסי אשראי לאחר שיסתיים תהליך ההפרדה. אחד החשובים שבהם הוא שיעור העמלה הצולבת שבתי עסק ישלמו לחברות כרטיסי אשראי. העמלה הצולבת היא העמלה שהחברה הסולקת את כרטיס אשראי משלמת לחברת שהנפיקה את הכרטיס שבאמצעותו נעשית העסקה.

כיום שיעור העמלה הצולבת הוא 0.7% מכל עסקה, והוא יהיה כזה עד סוף 2018. כלומר, אם מכל עסקה מתקבלת עמלה של 1% בממוצע - 0.3% הולכים לחברה הסולקת ו–0.7% לחברה שהנפיקה את הכרטיס. במקרים שהלקוח אינו ממבצע את תשלום התמורה, הסולק צריך לקזז מבית העסק את התשלום. המנפיק אחראי במקרים של הנפקה לא נכונה של הכרטיס או של גניבת זהות הלקוח.

רון פאינרו
מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרוצילום: בני גמזו

העמלה הצולבת, 0.7%, מהווה לפיכך מחיר רצפה לעמלות הסליקה שמשלמים בתי עסק. שיעורה נקבע בישראל על ידי המפקחת על הבנקים. כיום ניטש ויכוח באשר לגובה העמלה הצולבת ועלתה דרישה ציבורית להפחית אותה, כדי להקטין בדרך זו את עמלת הסליקה ואת העלויות על בתי העסק. עד סוף מארס הקרוב אמורה בר להציג הצעה למתווה חדש של העמלה הצולבת. בר נמצאת כיום בסיטואציה שבה היא אמורה לאזן בין האינטרסים של הבנקים, האינטרסים של חברות כרטיסי האשראי המופרדות שהיא מעוניינת שיוכלו להתחרות בבנקים, וגם האינטרסים של הצרכנים.

מדובר בהחלטה שעשויה להיות דרמטית לגבי תמחור החברות. לפי הערכות בענף כרטיסי אשראי, כל ירידה של 0.1% בעמלת הסליקה (למשל, מ–1% ל–0.9%) משמעותה פגיעה של כ–250–300 מיליון שקל בהכנסות של חברות כרטיסי האשראי. בניכוי מס מדובר בפגיעה ברווח של כ–200 מיליון שקל. בהנחה שהחברות יתומחרו לפי מכפיל רווח של 10 - מכפיל שמרני יחסית - אזי כל ירידה של 0.1% בעמלת הסליקה תגרום לפגיעה של כ–2 מיליארד שקל בשווי המצרפי של החברות. ירידה של 0.2% בעמלה הצולבת ובעמלת הסליקה תגרום לפגיעה קשה עוד יותר בשוויין.

ח"כים לוחצים להפחית את העמלה הצולבת

הפחתת העמלה הצולבת - ודרכה את עמלת הסליקה - צפויה להיטיב עם בתי עסק. עם זאת, היא עלולה לפגוע במחזיקי כרטיסי אשראי. זאת משום שירידה ברווחים של החברות תפגע ביכולתן להעניק הטבות ללקוחות. בחברות כרטיסי אשראי המופרדות חוששים גם כי הבנקים ינצלו את ההפחתה בעמלה הצולבת כדי להציע תנאים אטרקטיביים ללקוחותיהם בכרטיסי חיוב מיידי (דביט), ובכך יפגעו בשוק כרטיסי האשראי שמאפשרים ללקוחות חיוב נדחה.

על המפקחת מופעלים כיום לחצים באמצעות חברי כנסת להוריד את העמלה הצולבת לכ–0.3%, כפי שמקובל באירופה. לפי הערכות שונות, בר תסתפק בהפחתה של העמלה לכ–0.5%. גם הפחתה כזו תגזור כנראה ירידה בשווי שיוכלו הבנקים לקבל על החברות.

גם לתוואי שבו תופחת העמלה הצולבת יש חשיבות בנוגע לתמחור החברות וליכולתן להתחרות בבנקים ביום שאחרי ההפרדה. ככל שהטווח יימשך על פני תקופה ארוכה יותר, החברות המופרדות יוכלו להסתגל טוב יותר למצב החדש.

הבנקים מעדיפים מכירה מלאה

בבנקים מקווים לקבל עבור חברות האשראי סכומים גבוהים ולרשום רווחי הון נאים. בפני הפועלים ולאומי קיימות שתי חלופות להיפרדות. האחת - מכירת השליטה למשקיע אסטרטגי או פיננסי. החלופה השנייה - הנפקת החברות בבורסה בתוך שלוש שנים. בחלופה של הנפקה בבורסה יוכלו הבנקים למכור עד 60% ממניות ישראכרט ולאומי קארד ולהישאר עם יתרת האחזקה שנה נוספת - רביעית.

כרגע נראה שהבנקים מעדיפים למכור את השליטה במלואה כדי לקבל תזרים גבוה ופרמיית שליטה של כמה עשרות אחוזים. כך היה בעבר כאשר הבנקים אולצו למכור את קרנות הנאמנות וקופות הגמל בעקבות רפורמת בכר. אלא שכיום המצב שונה. לחברות כרטיסי האשראי אין קונים טבעיים כמו בתי השקעות וחברות ביטוח. בהיעדר קונים כאלה רשימת הקונים הפוטנציאליים מצטמצמת.

בנק ישראל קבע באחרונה כי בנקים וגופים מוסדיים המנהלים נכסים של יותר מ–100 מיליארד שקל לא יוכלו לרכוש שליטה בחברות כרטיסי האשראי. המגבלה תקפה גם לגבי גופים שברשותם אחזקות ריאליות מהותיות. המועמדים שנראים מובילים לרכישות הן קרנות השקעה פרטיות (פריווט אקוויטי) וגופים בינלאומיים הפועלים בתחום התשלומים. גופים אלה לא מעוניינים להפוך את חברות כרטיסי אשראי לבנקים, אלא לתפעל אותן בדומה למתכונתן הנוכחית. אם ללמוד משוק הביטוח הישראלי - ספק אם המפקחת על הבנקים תאשר לגופים סיניים הנהנים מעודפי נזילות לרכוש את חברות כרטיסי האשראי המקומיות.

גופים ישראליים שעשויים להתעניין ברכישה כזו הן חברות כמו ביטוח ישיר, בתי השקעות כמו אי.בי.אי ואלטשולר שחם. גופי חיסכון לטווח ארוך - קרנות פנסיה, למשל - יוכלו להיכנס לעסקות כאלה רק כשותפים ובאחזקה מרבית של עד 20%. קרנות פריווט אקוויטי ישראליות גדולות כמו פימי וטנא לא הביעו עד כה שום עניין בתחומי הפיננסים. קרן אייפקס לא תוכל לקנות כל עוד היא מחזיקה בבית ההשקעות פסגות.

כרטיס אשראי ויזה
צילום: בלומברג

אולי בכל זאת יימכרו בבורסה

אם הבנקים לא יצליחו למצוא קונים לחברות הם ייאלצו להנפיק אותן בבורסה. קשה לדעת באיזה שווי הן ייסחרו. לישראכרט יש כיום הון עצמי של כ–2.7 מיליארד שקל. ללאומי קארד הון עצמי של כ–1.7 מיליארד שקל. שתי החברות רווחיות, מייצרות תשואה להון של 10%–15% ומסוגלות לחלק דיווידנדים. זו סחורה שציבור המשקיעים עשוי לקבל בשמחה.

חברות כרטיסי אשראי בחו"ל נסחרות לפי מכפילי הון (היחס בין שווי השוק להון העצמי) הגבוהים בדרך כלל מ–1. זאת בשעה שהבנקים בישראל, גם לאחר שמניותיהם עלו בכ–20% בחצי השנה האחרונה, עדיין נסחרים בממוצע לפי מכפיל הון של 0.82.

הפועלים ולאומי לא יוכלו כנראה לקבל מחיר אופטימלי בעת הנפקת החברות בבורסה. אבל במערכת ההסכמים שתיווצר בינם לבין החברות לאחר ההנפקה, הם עשויים לגבות מחירים גבוהים יותר תמורת שירותים והון שיעמידו לחברות המופרדות ובכך לקבל פיצוי מסוים.

כיום, למשל, קיימים הסכמים מוגדרים (וחסויים) בין הבנקים לחברות כרטיסי אשראי בנושאים כגון הנפקה משותפת של הכרטיסים, חלוקת ההכנסות בגינם והיקף מסגרות האשראי שמקבלות חברות כרטיסי אשראי מהבנקים (לפי הערכות, מיליארדי שקלים בשנה על ידי כל אחת מהחברות). המחירים שהחברות משלמות לבנקים נמוכים משמעותית לעומת החלופות. מקורות בענף כרטיסי אשראי מעריכים כי ההסכמים הללו מהווים כחצי מהשווי הכלכלי של ישראכרט ולאומי קארד.

בחוק שטרום נקבע כי מערכת ההסכמים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי המופרדות יימשכו חמש שנים, אך לבנק ישראל יש אפשרות לשנות חלק מהסעיפים. שינויים כאלה עשויים להיות טובים לבנקים, שכוח המיקוח שלהם יגבר, ופחות נוחים לחברות המופרדות. ללא פיתוח מנועי צמיחה חדשים החברות המופרדות יתקשו לשמור על רמות הרווח הנוכחיות, הסיכון בפעילותן יגבר והדבר ישפיע לרעה על שווי שייוחס להן על ידי משקיעים שונים - הן אסטרטגיים והן מצד הציבור בבורסה.

בנוסף, החברות המופרדות חוששות שהבנקים יידעו להתגבר על המגבלות שהוטלו עליהם בתקופת המעבר, כדי לנצל לטובתם את העובדה שהם עדיין מותירים נציגים בדירקטוריונים של חברות כרטיסי האשראי. כך הבנקים יהיו חשופים לתוכניות האסטרטגיות המתגבשות בחברות כרטיסי האשראי בימים אלה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker