מניות הגז והנפט יורדות: "פחתו סיכויי היצוא מתמר ולווייתן; חשש לקניבליזציה"

בלאומי שוקי הון מעריכים כי הביקוש לגז ישראלי ממצרים ומטורקיה עשוי לרדת, על רקע המעורבות הגוברת של Shell, ENI ורוסנפט באזור

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסדת גז של מאגר תמר
ערן אזרן

סקירה פסימית משהו שפירסם הבוקר (א') לאומי שוקי הון מורידה את שותפויות הגז והנפט בבורסה עד 2.2%, וגוררת את מדד האנרגיה לירידה יומית של 0.8%. לאחר עלייה של עד 34% במהלך 12 החודשים האחרונים, אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, הפחיתה את ההמלצה לשותפות במאגר תמר - אבנר, דלק קידוחים וישראמקו – מ"תשואת יתר" ל"תשואת שוק". במקביל, פריד העלתה את ההמלצה על רציו, השותפה במאגר לווייתן, ל"תשואת יתר".

פריד נימקה את המלצותיה בהערכה שפוטנציאל יצוא הגז מישראל למדינות באזור פחת. לדבריה, מעורבות של חברות ענק כמו Shell, ENI ורוסנפט במצרים ובטורקיה, ו"כובד המשקל" שמטיל נשיא רוסיה פוטין על קידום פרויקט Turkish Stream (צינור גז מרוסיה לטורקיה) - עלולים לגרוע מהביקוש לגז ישראלי, מה שעשוי להשפיע לרעה על חלק משותפויות הגז המקומיות.

לדברי פריד, הפיחות שחל באופציית היצוא מעלה חשש ל"קניבליזציה" של מאגר לווייתן על חשבון מאגר תמר, כשהכוונה היא להסטה של מכירות מיצוא אל השוק המקומי כתוצאה מעודפי היצע. על רקע החשש, פריד הפחיתה את מחיר היעד לישראמקו לכ-70 אגורות, ונקבה במחירי יעד של 14 שקל ו-2.5 שקלים לדלק קידוחים ואבנר  בהתאמה. המחירים החדשים מגלמים פוטנציאל עלייה (אפסייד) של 10%, 9% ושל 3% בהתאמה, ביחס למחיר הבסיס הבוקר בבורסה.

על אף הפסימיות ביחס לאופציית היצוא, פריד העלתה את מחיר היעד לרציו בכ-12%, לכ-3.2 שקלים. המחיר החדש מגלם אפסייד של כ-20% ביחס למחיר בבורסה. פריד הדגישה כי ההמלצה החיובית נובעת מכך שהנכס המרכזי של רציו, מאגר לווייתן, נמצא על סף החלטת השקעה סופית (FID), ולהערכתה "הגיע לנקודת אל-חזור עם סינדיקט בינלאומי מוביל, והשקעה של למעלה מ-800 מיליון דולר". חרף ההמלצה, רציו מאבדת 0.4%.

במסגרת המודל הפחיתה פריד את שווי מאגר תמר ב-7% לכ-11.5 מיליארד דולר (אחרי תמלוגי על למדינה ולפני תמלוג לצדדים שלישיים). המודל מבוסס על הנחה למחיר גז של 5.4 דולרים ליחידת חום (קבוע) ועל בסיס מקדם היוון של 8% בתזרימי המזומנים העתידיים. שיעור ההיוון עבור חלק היצוא במודל נקבע על 9%, עם סיכוי הצלחה של 25%.

מנגד, פריד העלתה את שווי לווייתן ב-10% ל-5.7 מיליארד דולר (אחרי תמלוגי על למדינה ולפני תמלוג לצדדים שלישיים). לווייתן אמור לספק גז ללקוחות בישראל ולחברת החשמל בירדן החל משנת 2020. בשלב השני, המאגר אמור למכור גז גם ללקוחות במדינות באזור. מודל התמחור של פריד התבסס על מקדם היוון של 10.5%, ובהנחה שכ-60%-65% מהגז יופנה ליצוא. שלב היצוא הוון לפי שיעור גבוה מאוד של 14%, המעיד על חוסר הוודאות הקיימת.

פריד העריכה כי התנודתיות בסקטור האנרגיה העולמי תמשיך להיות גבוהה, ותושפע מסביבה עסקית מאתגרת. פריד אף רמזה שלא בטוח כי מגמת ירידת המחירים בשוק הגז העולמי הגיעה אל קיצה. לדבריה, "התחושה בענף, לפחות בנפט, היא שהגרוע מכל כבר מאחורינו. מנגד, בגזרת הגז, כ-75% מתוספת ההיצע של LNG (גז נוזלי) צפויה להגיע לשווקים בשנים 2020-2018, אבל לפחות הקונצנזוס הוא שהביקושים ישובו לצמוח".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker