עשור לאחר משבר הסאבפריים: האם הבנקים בדרך לשינוי מגמה? - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשור לאחר משבר הסאבפריים: האם הבנקים בדרך לשינוי מגמה?

מאז 2008 עברו הבנקים במדינות המפותחות חילוצים של הממשלות, נאלצו להתרפס בפני רגולטורים והציגו תוצאות כספיות עלובות ■ כיום ניכרת אווירה של שינוי בתעשייה, ומדד הבנקים העולמי זינק ב24% בחצי שנה

תגובות
סניף בנק פאיבה פאריס
בלומברג

בסיפור התנ"כי על יוסף, לאחר שבע שנות שפע הגיעו שבע שנים רזות. עבור הבנקים, עשר השנים האחרונות היו רזות: מספר הלוואות הסאבפריים שלא נפרעו התחיל לעלות בפברואר 2007, וכמעט גרם להתמוטטות תעשיית הבנקאות בארה"ב ובאירופה. אחר כך הגיעו החילוצים של הממשלות, ואז שנים של התרפסות בפני רגולטורים, פיטורים המוניים ותוצאות עלובות, רבעון אחר רבעון, שהותירו בעלי מניות מאוכזבים. כיום, עשור מאוחר יותר, הבנקאים תוהים בשקט אם 2017 תהיה השנה שבה המגמה תשתנה - והתעשייה תתחיל להתאושש.

בששת החודשים האחרונים זינק מדד הבנקים העולמי של FTSE ב-24%. הבנקים האמריקאיים הובילו את הנסיקה: בנק אוף אמריקה קפץ ב–67% וג'יי.פי מורגן צ'ייס עלה ב–39%. באירופה, שווי השוק של BNP פאריבה עלה ב–52% בחצי שנה. ביפן, מניות מיצובישי UFJ פייננשל גרופ - הבנק הגדול בעולם העשיר, לפי נכסים - התנהגו כאילו הן מניות של חברת סטארט־אפ עליזה, ועלו ב–57%. אנליסטים בבנק השווייצי UBS שמו לב שהתחזיות לגבי התשואות העתידיות של מניות הבנקים הגלובליים הפסיקו לרדת. חלק מהנפגעים של המשבר העולמי הפיננסי אפילו מרחיבים את עסקיהם: לוידס, שחולץ על ידי משלמי המסים הבריטים ב–2009 בעלות של 33 מיליארד דולר, הודיע ב–20 בדצמבר כי ירכוש את חברת כרטיסי האשראי MBNA עבור 2 מיליארד דולר.

שיעורי ריבית, רגולציה ותשואות

למצב יש שלושה הסברים: שיעורי ריבית, רגולציה ותשואות. ראשית, הירידה בשיעורי הריבית היתה איומה לבנקים. בין 2010 ל–2015, הרווחים ממנה ב–100 הבנקים הגדולים בעולם העשיר צנחו ב–100 מיליארד דולר - כמחצית הרווחים ב–2010. כשהריבית עולה, הבנקים יכולים להגדיל את הרווחיות עם העלאת הגבייה מהלווים, אבל הם לא בהכרח יעלו באותה מידה את הריבית על פיקדונות. לכן נפילתו של שוק האג"ח וירידת התשואות בו באחרונה שימחו את הבנקאים. התשואות על אג"ח ממשלתיות לעשר שנים עלו בנקודת האחוז בארה"ב בששת החודשים האחרונים, וב–0.3–0.64 נקודות בכלכלות הגדולות בגוש היורו וביפן.

משקיעים מדברים על תופעת רפלציה (ניפוח מחדש של הביקוש ורמות המחירים) בהשפעת ממשל טראמפ - הנשיא החדש מבטיח לצאת למסע של הרחבה תקציבית. בגרמניה, האינפלציה היא 1.7%, שיא של שלוש שנים.

עליצות מסתמנת גם בקרב מנכ"לי הבנקים, משום שהם חושבים שהרגולציה הגיעה לשיא. בארה"ב, הממשל החדש עשוי לבטל את רפורמת דוד־פרנק — חוק בן 848 עמודים מ–2010 — או לעודד רגולטורים להחליש את אכיפת הרפורמה.

בנוסף, נראה שהציבור מגלה סימני עייפות מהכפשת הבנקים, גם אם חברות גדולות שמתנהגות באופן שאינו ראוי עדיין מעוררות זעם. ג'ון סטאמפף, מי שעמד בראש ולס פארגו, התפטר באוקטובר 2016 לאחר שהבנק הודה בהפקת חשבונות מזויפים, אבל הרבה אנשים רואים שהכוח פשוט נדד ממערכת הבנקאות לאליטה הטכנולוגית בקליפורניה. את השילוב של שכר גבוה, נטיות מונופוליסטיות ורווחים עצומים, שמעורר טינה פופוליסטית, סביר למצוא בעמק הסיליקון יותר מאשר בוול סטריט או בסיטי של לונדון.

הרגולטורים הגלובליים עדיין טווים חוקים חדשים, הידועים כ"באזל 4", אבל אינם צפויים להחמיר במידה רבה את דרישות ההון מהבנקים. הבנקים החזקים ביותר רומזים כי יקצו לדיבידנדים ולרכישה עצמית של מניות יותר כסף מלצבירת הון נוסף (100 הבנקים המובילים בעולם העשיר מחלקים כיום כדיבידנד כ–40% מהרווחים).

סיבה שלישית לאופטימיות בחדרי הישיבות של הבנקים היא תשואות. התשואות של הבנקים הגלובליים על הון טיפסו חזרה לרמה סבירה של 10%. הקנסות הגרועים ביותר שנכפו על ידי הרגולטורים האמריקאים נמצאים מאחוריהם. עד כה, סטארט־אפים של פינטק, שהשתמשו בטכנולוגיה כדי להתחרות עם הבנקים, הצליחו להשיג נתח שוק קטן בלבד, ובמקביל, בנקים השתמשו בטכנולוגיה כדי להגביר את יעילותם. הם גם מבינים טוב יותר אילו מהפעילויות יוצרות ערך לאחר שקלול הסיכון וההון הנדרש עבורן. ברקליס, למשל, שהיה ידוע בעבר בעיגול פינות, אמר כי הוא יכול לחשב את התשואה מהון שמייצר כל אחד מלקוחות המסחר שלו. אולי כתוצאה מכך, הוא זונח 7,000 מהם.

יש עדיין בנקים בסכנה

דויטשה בנק
Kai Pfaffenbach/רויטרס

בהתחשב בנסיבות, הסכנה האורבת למערכת הבנקאות היא שאננות. רגולטורים סבורים שבנקים כיום מאיימים פחות על משלמי המסים. לבנקים אמריקאיים יש 1.2 טריליון דולר של הון ליבה - יותר מכפליים הסכום שהחזיקו ב–2007. לסיטיגרופ, הבנק בעל החשיבות המערכתית הרבה ביותר מבין הבנקים שחולצו, יש כיום פי שלושה הון מההפסדים המצטברים שלו ב–2008–2010. כריות ההון של הבנקים האירופיים גדלו ב–50% מאז 2007, ל–1.5 טריליון דולר.

עם זאת, יש עדיין בנקים חלשים שעלולים לגרום לטלטלה. למשל, דויטשה בנק, כמה בנקים איטלקיים ושתי ענקיות המשכנתאות האמריקאיות המנוהלות על ידי המדינה, פאני מיי ופרדי מאק. מגה־בנקים עלולים להיות פשוט גדולים מדי מכדי להיות תחת שליטתו של בן תמותה. על כל דולר שנמצא בניהולו של ג'ף אימלט מג'נרל אלקטריק, ג'יימי דיימון מג'יי.פי מורגן מנהל חמישה דולרים.

כמו כן, לבנקים עדיין חסרה תוכנית שאינה כוללת רק קיצוץ בעלויות. למרות העלייה במניותיהם, השווי של רוב הבנקים נמצא סביב השווי של נכסיהם - מה שלא מעיד על הרבה אופטימיות. לפני המשבר, הם ניפחו את הרווחים בדרכים לא בריאות, באמצעות גזירת רנטות מערבויות מדינה, יצירת שכבות חוב ענקיות ביחס לתמ"ג, והגדלת המאזנים עם הלוואות גדלות והולכות. ההתרחבות הזאת התהפכה על פיה בעשור האחרון, אך הבנקים לא יכלו לשוב לסורם ללא הגבלה.

ב–2017 יידרשו הבנקים למצוא מנועי צמיחה חדשים ולהראות כי הם יכולים להגדיל את הרווחים בלי לעורר זעם ציבורי או תגובה רגולטורית. מנוע אפשרי אחד עשוי להיות גידול בפריון העבודה בעולם העשיר. זה יעורר את הכלכלה - ואת רווחי הבנקים.

יש עוד הרבה דברים שהבנקים יכולים לעשות: לתת יותר אשראי לחברות צעירות, לשפר את מערכות התשלום כך שיותר חברות בגודל בינוני יוכלו להיכנס למסחר אלקטרוני, ולרתום את הטכנולוגיה כדי להפוך את הבנקאות לזולה ופשוטה לשימוש כמו אפליקציית מובייל. מנהלים בעלי חזון ארוך טווח כבר מכוונים אל המטרות האלה. אם הם יוכלו להשיג אותן בעשור הקרוב, מצבם עשוי להיות מצוין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם