"ייצוג הנשים בדירקטוריונים אפסי - המוסדיים יכולים לשנות את זה"

מנכ"לית אנטרופי, ענת גואטה: הגופים המוסדיים יכולים למנף את כוחם ליצירת שוויון מגדרי. האוזר: התיקון לחוק החברות יצר עלייה קלה בלבד בשיעור הנשים בדירקטוריונים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר

יומיים לאחר גל המחאה העולמי של נשים נגד הנשיא החדש של ארה"ב, דונלד טראמפ, התקיים אתמול בכנסת כנס שעסק בייצוג הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל, תחת הכותרת "בדרך לשוויון סביב שולחן קבלת ההחלטות". את הכנס יזמו חברת הכנסת איילת נחמיאס־ורבין (המחנה הציוני), והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל (ישראל ביתנו), והשתתפו בו בין השאר יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר, מנכ"לית חברת הייעוץ לגופים מוסדיים אנטרופי, ענת גואטה ויו"ר הבורסה, אמנון נויבך.

האוזר אמר כי לפני חמש שנים נקבע תיקון לחוק החברות שקבע כי אם במועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני, וציין כי במשך חמש השנים האלה חלה עלייה בשיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות — אך זה היתה מתונה למדי. "משיעור של 18% נשים מכלל הדירקטורים בחברות הציבוריות, עלה שיעורן ל–21%", הסביר האוזר. "זה שיעור נמוך במיוחד לנוכח העובדה שלכ–71% מהנשים יש תואר שני אחד או יותר, בהשוואה ל–56% מהגברים, ולנוכח העובדה ששני המינים מדגימים מומחיות חשבונאית או פיננסית בסדרי גודל דומים".

עוד סיפר האוזר על הממצאים של המחלקה הכלכלית ברשות לניירות ערך, שלפיה נשים מהוות רק כ–13% מנושאי המשרה הבכירה, ושכרם של גברים גבוה ביותר מ–50% משל מנשים במשרות מקבילות. "את המצב הזה חייבים לשנות. אני סבור שהפתרון המאוזן ביותר הוא זה שנקבע על ידי הפרלמנט האירופי — שהציע ב–2012 לאמץ חקיקה, שלפיה בחברות ציבוריות עם פחות מ–40% נשים בדירקטוריון (לא כולל תפקידים אקזקיוטיביים), החברות יידרשו לתהליך בחירה שנותן עדיפות לנשים, כאשר מצויים מספר מועמדים בעלי כישורים שווים. זה פתרון מאוזן וראוי, שעשוי לקדם את המטרה החשובה הזו בדרך יותר מאוזנת".

"ייתכן גם שניתן לאמץ פתרון נוסף — לחייב את הדירקטוריון לקבוע מדיניות או יעד בנוגע לשיעור הנשים בו. זה פתרון דומה לזה שאומץ בנוגע לחברות גדולות בדנמרק", הוסיף האוזר. בנוגע לייצוג נשים ברשות עצמה, האוזר ציין כי 50% מהעובדים ברשות הם נשים, וכי זה השיעור גם בקרב ראשי הצוותים והמנהלים, וכי 40% מחברי מליאת הרשות הם נשים. לדבריו, "כל זה נעשה ללא העדפה מתקנת".

גואטה, מנכ"לית אנטרופי — מהגופים המשפיעים על שוק ההון הישראלי — אמרה: "בשוק ההון הישראלי שיעור הייצוג הנשי בדירקטוריונים נמוך מ–20% ונזקף ברובו להעדפה המתקנת שבחוק החברות. חמור מכך, בקרב מנכ"ליות, למעט בבנקים, ויו"רית של החברות הגדולות במשק, שיעור הייצוג של הנשים הוא אפסי.

"אם הגופים המוסדיים בין כה וכה מתחילים להציע ולמנות מועמדים לדירקטוריונים, יהיה זה נבון לחזק זאת — ודרך זאת לתרום להגברת הייצוג של הנשים בדירקטוריון בכלים של גיוון מגדרי. כלומר, הגופים המוסדיים כמנהלי כספי ציבור, יוכלו למנף את כוחם כגופי השקעה וכך לעורר את האיזון החסר.

"קרן קלפרס, קרן הפנסיה הגדולה בארה"ב המנהלת מאות מיליארדי דולרים, הקימה ב–2009 מאגר דירקטורים שכשני שלישים מהנמנים עמו היו נשים. המטרה של הקרן היתה להגביר את אלמנט הגיוון בדירקטוריונים של החברות שבהן היא משקיעה את כספי עמיתיה מתוך הבנה שהדבר תורם לשיפור ביצועי החברות ומפחית סיכון".

ח"כ נחמיאס ורבין אמרה: "בפעם הראשונה שהתיישבתי סביב שולחן הדירקטוריון, הייתי בת 29 והאישה היחידה בחדר. במשך שנים ארוכות וברוב הדירקטוריונים שישבתי לאחר מכן, גם הייתי האישה יחידה סביב השולחן. ב–2009 היינו 15% נשים בדירקטוריונים, והיום ב–2017 ואחרי תיקוני חקיקה, השגנו רק לעלייה קלה בשיעור הנשים".

יו"ר הבורסה נויבך אמר כי "אני בעד הגדלת מספר הדירקטוריות ואני גאה לציין כי בדירקטוריון הבורסה יש כ-40% דירקטוריות וכי כ-60% מעובדי הבורסה הן נשים וכ-50% מההנהלה הן נשים. הגדלת מספר הדירקטוריות בחברות היא צעד חיִובי ומבורך, אך הייתי רוצה לראות את זה קורה באמצעות תמריצים חיוביים ולא באמצעות חקיקה. הבורסה נמצאת בתקופת משבר עם רגולציה כבדה המכבידה על החברות ולכן לא הייתי רוצה להוסיף רגולציה לחברות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker