אהוד שילוני: "מהשקעה בקרן מנייתית שנמצאת בידיים נורמליות - אפשר להתעשר"

חברת הברוקרים אנליסט חגגה החודש 5 שנים להקמתה של קרן הנאמנות אנליסט 100 ■ הקרן, שהניבה מאז הקמתה תשואה ריאלית של 74%, ממוקמת כיום ראשונה בקטגוריה שלה ■ מלבד אנליסט 100, הקרן היחידה שהיכתה את מדד תל אביב 100 היא מיטב 100, שהניבה למשקיעים בה תשואה של 61% על פני 5 שנים ■ שילוני: "אנחנו באים לענף הזה בגישה אחרת לגמרי - אנחנו באים מגישה של ניהול השקעות" ■ "משום מה, אנשים טוענים שהעובדה שחברות הביטוח קנו את הקרנות הבנקאיות אומרת שהשוק בעצם לא השתנה; זו ראייה שגויה. השוק לא יחזור להיות מה שהיה" ■ לב: "זה נכון שענף הקרנות נמצא בצמיחה, אבל לא כולם יצמחו"

עמי גינזבורג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בנובמבר 2000, כחודש וחצי אחרי תחילת האינתיפאדה השנייה, החליטו מנהלי חברת ההשקעות אנליסט אהוד שילוני ושמואל לב שהגיע הזמן להקים קרן נאמנות חדשה. הם חשבו שירידה של 20% שרשם מדד תל אביב 100 בתוך שלושה חודשים הביאה חלק ניכר ממניות המדד לרמה אטרקטיווית. לאור הנפילות, ובהתבסס על אמונתם שהשקעה בתיק מניות בעיתוי נכון נותנת תשואה טובה יותר מאשר רוב אפיקי ההשקעה האחרים, הם הקימו קרן חדשה, אנליסט ת"א 100, המתמחה בהשקעה במניות מדד תל אביב 100. על ניהול הקרן הופקד מנהל ההשקעות איתן ארד.

שילוני ולב, בעלי השליטה באנליסט, נמצאים בשוק ההון הישראלי כבר קרוב ל-20 שנה, אבל גם הם לא צפו את עומק המיתון שעומד להתרגש על המשק הישראלי. שנתיים לאחר הקמתה רשמה קרן תל אביב 100 של אנליסט תשואה ריאלית שלילית של 35%. הנחמה היחידה באותם ימים היתה נחמת רבים - מדד תל אביב 100 צנח באותן שנתיים ב-37%.

בינתיים חלפו עוד שלוש שנים, והתמונה השתנתה מקצה לקצה. הכלכלה הישראלית התאוששה, מחירי המניות בבורסה זינקו אל על וקרן אנליסט 100 השלימה מהפך. בשלוש השנים האחרונות לבדן השלימה קרן אנליסט 100 תשואה ריאלית של 165%. ואם סופרים לקרן את ביצועיה מתחילת הדרך לאורך 5 שנים - שנים שכללו מיתון עמוק וגיאות חזקה - התשואה הריאלית המצטברת למי שהשקיע בקרן מיומה הראשון היא 11.7% - 74% בממוצע לשנה. מי שהשקיע בקרן הזו 100 אלף שקל בנובמבר 2000 ונתן לכסף לעבוד במשך 5 שנים מחזיק כיום ב-188 אלף שקל. התשואה של אנליסט 100 גבוהה באופן משמעותי מהתשואה של מדד ת"א 100 באותו פרק זמן - 41%.

מבחינת שילוני, המסר שמספקת הדוגמה הזו ברור: לטווח הארוך, השקעה במניות היא ההשקעה הטובה ביותר. "מהשקעה בקרן נאמנות מנייתית לטווחים ארוכים, קרן שנמצאת בידיים נורמליות, אפשר להתעשר", קובע שילוני.

האומנם להתעשר? לשמואל לב יש דוגמה טובה עוד יותר. באמצעות אתר האינטרנט של אנליסט (www.analyst.co.il) הוא מדגים כיצד השקעה של 100 אלף שקל בקרן הנאמנות אנליסט תעשיות הניבה מאז הקמתה במארס 91' ועד היום תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של 100 .12.4% אלף שקל שהושקעו בקרן זו עם הקמתה שווים כיום קצת יותר ממיליון שקל.

חדי האוזן קלטו בוודאי את משפט הלוואי החשוב, "קרן שנמצאת בידיים נורמליות". לדידם, מדובר כמובן בידיים של אנליסט. וכדי להדגים זאת, מציגים שילוני ולב את השוואת הביצועים שרשמה קרן תל אביב 100 של אנליסט לעומת קרנות הנאמנות האחרות שמשקיעות במדד תל אביב 100.

בהשוואה הזאת, אנליסט אכן יוצאת טוב. מלבד אנליסט 100, הקרן היחידה שהיכתה את מדד תל אביב 100 היא מיטב 100, שהניבה למשקיעים בה תשואה של 61% על פני 5 שנים. כל שאר הקרנות המשקיעות במניות תל אביב 100 הניבו בפרק זמן זה תשואה נמוכה מתשואת המדד. הקרנות החלשות ברשימה, עמדה ת"א 100 (של בנק מזרחי) ואקסלנס נשואה ת"א 100, רשמו תשואה ריאלית של 15% בלבד, שליש מתשואת המדד עצמו. שילוני ולב משוכנעים שהשוואות כאלה הן האמצעי הטוב ביותר לשכנע את החוסכים להעביר את כספי החיסכון המושקעים בקרנות הבנקאיות והקרנות המתחרות לקרנות שהם מנהלים.

גישה אחרת לגמרי

בשבועות האחרונים היו הרבה עסקות למכירת קרנות נאמנות בנקאיות. עד עכשיו לא הייתם במשחק הזה. האם זה ישתנה?

לב: "כיום, כשכולם מדברים עם כולם, גם אנחנו קיבלנו הרבה הצעות למכור את הקרנות שלנו. אבל אין לנו שום כוונה למכור. אנחנו לא רואים מה זה יוסיף ללקוחות שלנו".

שילוני: "אנחנו באים לענף הזה בגישה אחרת לגמרי. אנחנו באים מגישה של ניהול השקעות. אם להקביל לדברים שאמר מישהו אחר בענף, אז אנחנו לא רואים את עצמנו כ'תעשיינים פיננסים'. אנחנו לא קונים ומוכרים חברות. כל הקרנות שיש לנו כאן הן קרנות שאנחנו הקמנו, והכסף בא אלינו בגלל התשואות ולא בגלל שקנינו אותו".

האם לדעתכם העסקות האחרונות בתחום קרנות הנאמנות נעשו במחירים הוגנים או גבוהים מדי?

שילוני: "מי ששילם על חברות הקרנות שנקנו יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי לראות ברכה במעשיו".

לב: "אני חושב שבחלק מהעסקות המחירים ששולמו היו גבוהים. כולם חושבים שהאינטגרל יגדל וכולם יצמחו. זה נכון שענף הקרנות נמצא בצמיחה, אבל לא כולם יצמחו. זה כמו שב-2000 קנו את חברות הכבלים במחיר של 2,500 דולר למנוי כי חשבו שכולם כל הזמן יצמחו. בעסקות כיום קונים את החברות לפי 1,300 דולר למנוי.

"על פ.ק.ן, שמנהלת 20 מיליארד שקל, שילמו 950 מיליון שקל. אני לא בטוח שהמחיר הזה לוקח בחשבון שייתכן שחלק מה-20 מיליארד שקל הללו יתנדפו משם. לא בטוח שהם יודעים כמה מאמץ פרסומי ושיווקי צריך להשקיע כדי לשמור על הכסף שנמצא בקרנות. עד עכשיו הכסף נשאר שם כי בבנק הפועלים היו 2,000 שומרים עם מגינים וכידונים ששמרו שהכסף לא יברח משם. כיום ליועצים כבר אין אינטרס להשאיר אנשים דווקא בפ.ק.ן".

איזה מין שוק צפוי להתפתח בתחום קרנות הנאמנות בעקבות העסקות האחרונות?

שילוני: "משום מה, אנשים טוענים שהעובדה שחברות הביטוח קנו את הקרנות הבנקאיות אומרת שהשוק בעצם לא השתנה. זו ראייה שגויה. השוק לא יחזור להיות מה שהיה.

"ישנו הבדל מהותי בין כסף שמנוהל בבנק לכסף שמנוהל בחברות הביטוח. החיים הפיננסים של כל אחד מתחילים בבנק. זו תמיד היתה ברירת המחדל. כל עוד הבנק מציע את כל אפיקי החיסכון, אתה הולך עם הבנק. זה לא מחייב אותך לקבל החלטה אקטיווית. ללקוח זה נוח. זה המנגנון שמתקשר כנראה לאבולוציה של ההישרדות - אתה לא משנה את המצב הקיים כי ככה אתה חי.

"עכשיו המצב הוא אחר. פתאום ללקוח אין יותר ברירת מחדל. פתאום הוא יצטרך לקבל החלטות. עד עכשיו, נתח השוק של הבנקים לא היה טבעי. הוא לא נבע מבחירה מודעת של הלקוח. זה לא נתח שוק שלא היה יכול להתפתח בתנאים של תחרות טבעית".

לב: "בוא נשאל את זה ככה: כמה זמן לדעתך יכול קרחון להישאר ליד חופי סעודיה? כאשר אנשים יתחילו להסתכל על התשואות של הקרנות הבנקאיות לעומת התשואות של הקרנות הפרטיות ויעשו את החשבון, הם יקבלו החלטות אחרות. עד עכשיו הם לא היו צריכים לעשות את ההחלטה הזו.

"ברור לי שהניהול של הקרנות הבנקאיות שנקנו הולך להשתפר עכשיו. אם הם לא ישפרו את הניהול, אז ברור ששילמו יותר מדי".

שילוני: "אחת הבעיות היא ששינויים בשוק הם דבר שקשה לצפות אותו. בדרך כלל לא מודיעים על כך בעיתון. כיום, בגלל שיש זחילה של שערי הריבית כלפי מעלה, יש סיכוי שחלק מהיועצים בבנקים לא יתביישו להציע ללקוחות להחזיר את הכסף מהקרנות השקליות לפקדונות. בתקופה של ריביות עולות, זו הצעה לגיטימית שיכולה לגרום למכה בקרנות השקליות".

לב: "החברות שקנו את הקרנות יצטרכו לעבוד על פרסום ותעמולה כדי לחזק את המותג שהן קנו. חברות המדיה הולכות לעשות מזה הרבה כסף".

גם אתם העליתם באחרונה קמפיין פרסומי.

שילוני: "כן, מעכשיו כולם יפרסמו יותר, וגם אנחנו".

יותר קונים ממוכרים

בשנתיים האחרונות הקרנות שלכם צמחו יפה, אבל בחודשים האחרונים נראה שקצב הגידול שלכם נעצר. מה קרה?

לב: "כנראה שמערכת התעמולה שלנו חלשה יותר מאשר של אחרים. חוץ מזה, רוב הציבור מעדיף כיום קרנות סולידיות יותר, שקליות ואג"חיות, ופחות קרנות שמשקיעות במניות או קרנות הגמישות".

אולי דמי הניהול הגבוהים שאתם גובים מרתיעים חלק מהאנשים?

שילוני: "דמי הניהול שלנו גבוהים, ומה שמצדיק אותם הן התשואות שאנחנו משיגים ללקוחות שלנו".

האם רמת המחירים הנוכחית בשוק המניות גבוהה מדי, או שהיא עדיין משאירה מקום לעליות נוספות?

לב: "כדאי לשים לב שמבחינת קרנות הנאמנות המנייתיות, המגזר הזה דווקא לא גדל כל כך בשנה האחרונה. השוק לא נמצא במצב של בועה, אבל המחירים תיקנו לרמה שמבטאת את השווי של החברות. עכשיו זו כבר שאלה מה יעשו החברות.

"בקרב המניות של החברות הקטנות יותר והפחות סחירות יש עדיין כאלה שלא עשו את התיקון המתבקש, ושם עדיין יש הזדמנויות. כשמסתכלים על טבלת העסקות של בעלי העניין, עדיין רואים שיש יותר קונים ממוכרים. אי.די.בי קונה נייר חדרה, צדיק בינו קונה מניות של פיבי. אלקו קונה מניות של עצמה. זוהי עוד אינדיקציה שהמחירים עדיין לא בשמיים.

"אינדיקציה נוספת היא שלמרות העלייה החדה, בשוק אין כמעט הנפקות של אקוויטי ועדיין אין התנפלות של ציבור על המניות.

הביצועים שלכם בשוק הישראלי באמת יפים, אבל השוק הישראלי נוהג להיכנס למשבר כל כמה שנים. אולי אתם לא מטפחים מספיק את ההתמחות שלכם בהשקעות בחו"ל?

שילוני: "זה לא לגמרי נכון. יש לנו קרן שמשקיעה באירופה, והביצועים שלה יותר טובים מהמדדים האירופים שמושווים מולה. לפני שנה הקמנו גם קרן אג"ח חו"ל. באופן טבעי, אחרי שתוקנה אפליית המס נגד ניירות ערך זרים החשיפה שלנו לחו"ל עוד תגדל.

"אנחנו נוהגים להגיד שאנחנו מבינים בעסקים טובים ולא בשווקים. אנחנו מאמינים שהמניות הספיציפיות שנבחר יהיו טובות גם בשווקים לא טובים. חוץ מזה, יש לנו חשיפה גדולה לחו"ל דרך הרבה מניות ישראליות שפועלות בשווקים בחו"ל. כל המניות הישראליות הכבדות חשופות לפעילות בחו"ל".

לב: "אנחנו מתכננים להשיק קרן נוספת שתתמחה בהשקעה במניות בארה"ב, וינהל אותה בחור מקצוען שמומחה לשוק האמריקאי. זו תהיה קרן מנוהלת. היא לא תשקיע באינדקסים אלא תחפש מניות טובות.

"גם קרן הטכנולוגיה שלנו משקיעה בחברות שפועלות בעיקר בחו"ל. ככלל, חלק ממניות הטכנולוגיה הישראליותמתחילות להיראות לא יקרות. חברות שבניכוי קופת המזומנים נסחרות במכפיל רווח תפעולי של 10 ו-15 לא נמצאות במחיר בועה. זה פחות מהמכפיל של אסם. אני חושב שמניות כמו אורבוטק, נייס, NDS או DSPG נמצאות כיום במחירים מעניינים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker