אל תבריחו את קרנות הגידור - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל תבריחו את קרנות הגידור

נכון שקרנות הגידור מנוהלות ללא רגולציה וללא פיקוח, ומצב זה עלול להפחיד את בנק ישראל האמור לאשר את עסקת מכירת בנק לאומי. הסיבה לחוסר הפיקוח, בניגוד לסיבות המעוררות את דמיונם של המבקרים השונים, לא נובעת מהרצון להסתיר מידע מהמשקיעים, אלא בדיוק להיפך

תגובות

מאז היוודע דבר מכירתו של בנק לאומי לשתי קרנות הגידור האמריקאיות, סרברוס וגבריאל קפיטל, השווקים הפיננסיים רועשים וגועשים. עיקר הטענות יוצאות נגד ההחלטה למכור את הבנק השני בגודלו בישראל לקרנות גידור. הבעיה, אליבא דאותם מתנגדים, היא שקרנות גידור לא נתונות לפיקוחו של אף רגולטור, לא שקופות, מסוגרות ושומרות על סודיות.

כניסתן של קרנות גידור אמריקאיות ואחרות להשקעות בישראל היא תופעה בולטת בזמן האחרון. רק לאחרונה פורסם ב-TheMarker כי קרנות שכאלה התמודדו, יחד עם חברת הפקטורינג פנינסולה, על רכישת גרעין השליטה בחברת הקרנות דקלה של הבינלאומי. קרנות מסוג זה אף משקיעות סכומים גבוהים בחברת פנינסולה ועוזרות לממן עסקים בישראל.

קרנות הגידור הפכו לגורם המוביל בשוק ההון ובהשקעות העולמיות. קרנות הגידור בארה"ב מנהלות כ-900 מיליארד דולר בשנה, עם גידול של כ-20% מדי שנה. בארצות הברית בלבד פועלות כיום כ-8,350 קרנות.

הפופולריות הגואה של התחום הביאה להתפתחותו גם מחוץ לארה"ב והקרנות תופסות תאוצה גם באירופה ובישראל. לקרנות הגידור מגיעים מנהלי ההשקעות הטובים, המתקדמים והמתוחכמים ביותר. מדובר במנהלי השקעות הפתוחים להשקעות שונות גם שלא ב"מיין סטרים", ולהשקעות בעלות סיכון גבוה המחייבות ידע נרחב של השוק בו הן פועלות ובו הן משקיעות. כספן של קרנות הגידור נובע משלושה מקורות עיקריים: המשפחות העשירות בארה"ב, קרנות הפנסיה והקרנות האוניברסיטאיות הגדולות.

נכון שקרנות הגידור מנוהלות ללא רגולציה וללא פיקוח, ומצב זה עלול להפחיד את בנק ישראל האמור לאשר את עסקת מכירת בנק לאומי. הסיבה לחוסר הפיקוח, בניגוד לסיבות המעוררות את דמיונם של המבקרים השונים, לא נובעת מהרצון להסתיר מידע מהמשקיעים, אלא בדיוק להיפך: הקרנות מנוהלות ע"י אנשי המקצוע הבכירים שאינם זקוקים לפיקוח בכדי לספק את התשואות למשקיעים. מרבית המשקיעים הינם עתירי הון המעוניינים לשמור על פרופיל נמוך. הדרישה להוציא אותם לאור רק תבריח אותם ותמנע את השקעותיהם.

קרנות ההון סיכון הניפו את תעשיית ההיי-טק העולמית למעלה והביאה לשגשוגם של חברות רבות. לא מעט מהשגשוג הכלכלי בארץ אנו חייבים לתעשייה זו. חברות היי-טק מוצלחות רבות היו נעלמות כבר בשלב הראשון של פועלם, ללא הסיוע של קרנות ההון סיכון. את אותו השגשוג לתעשית המסורתיות יביאו קרנות הגידור וקרנות ה-buy out כמו פימי ומרקסטון הפועלות בתחום קנייה, השבחה ומכירה של חברות. ללא השקעות אלה, חברות ועסקים רבים הזקוקים למשקיעים ולמימון לצורך ייצוב מצבם או לצורך התרחבות, לא יוכלו לעשות זאת.

ואי אפשר בלי הנקודה היהודית. רבים ממנהלי קרנות הגידור הגדולות הינם יהודים. ייתכן שחלק ממניעיהם להשקיע בישראל הוא גם ציוני. מהיכרות אישית עם מנהלים רבים בתעשייה זו, מדובר ברצון אמיתי לפעול בארץ ולחפש השקעות דווקא אצלנו. יחד עם זאת, אסור לשכוח כי מניע זה אינו מחזיק מים. מנהלי הקרנות יצטרכו לתת דין וחשבון למשקיעיהם ולדירקטוריונים שלהם מדוע הם משקיעים דווקא בישראל, על כל הבעיות המוכרות שבה.

קרנות הגידור הן השלב הבא של ההשקעות הזרות בישראל וצריך לעודד אותן ולא להעמיד להן מכשולים. אל תמנעו מהקרנות הללו לרכוש את בנק לאומי ואל תעצרו את ההשקעות, הכה הכרחיות, במשק הישראלי.


הכותב הינו מנכ"ל חברת הפקטורינג פנינסולה פיננסים

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#