חינוך חשוב, אך לא מביטחון - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חינוך חשוב, אך לא מביטחון

תקציב הביטחון אינו פרה קדושה וייתכן שיש מקום לצמצם אותו, אך ראוי שזה ייבחן על ידי מי שיש לו ראייה אסטרטגית רחבה ולא אג'נדה פוליטית מוטית

תגובות

טיעוניו של עוזי דיין ב-TheMarker מיום 19 באוקטובר בזכות שינוי סדר העדיפויות הלאומיות על חשבון הביטחון מחייבים תגובה אחת לאחת.

טיעונו הוא ש"ישראל זקוקה בדחיפות לסדר יום אזרחי", אך ספק גדול אם היה טוען כך אילו זכה ברמטכ"לות. משלא זכה, הוא משתלח ומוכן לשפוך את המים עם התינוק.

דיין טוען ש"חינוך חשוב מביטחון". חינוך אכן חשוב, אך לא יותר מביטחון. ללא יכולת קיומית ראויה אין משמעות לחינוך. עוד הוא טוען ש"שחיתות מסוכנת מטרור". שחיתות אכן מסאבת את השלטון ומסכנת מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי, אך הטרור "הלא מסוכן" מכרסם ונוגס בהתמדה במרקם חיינו ובכוח עמידתנו. עובדה: הוא ולא אחר אילץ את השלטון המושחת לכופף את סדר היום ב-180 מעלות ולבצע מהלך כניעה למולו. בנוסף, אם השחיתות מסוכנת מהטרור, מדוע מסתפק דיין בהשגת "סדר יום חדש" ולא בהפלת השלטון המושחת?

דיין ואחרים החלו לטעון ברוח האופנה החדשה ש"האיום העיקרי על ישראל אינו חיצוני אלא פנימי". אומנם אין להמעיט בחוליי החברה, אך אין לזלזל באיום החיצוני, שהרי לא לעולם חוסן. כוחות ארה"ב לא ישהו בעיראק לאורך זמן, ומשייאלצו להתפנות (והיו דברים מעולם), האזור עלול להידרדר לתוהו ובוהו מסוכן. גם האיום האיראני, בתוספת החיזבאללה ואף סוריה "החלשה", אינו הבל ורעות רוח. ולא הייתי בונה על "השלום" עם מצרים, שאינה פוסקת מלהתעצם למרות העדר אויבים (מלבדנו...) ולא תשב בחיבוק ידיים כשתיווצר קואליציה נגדנו.

את הטיעון הקודם מחזק דיין בכך ש"ישראל מדינה חזקה צבאית וכלכלית": היא אכן אינה קוטלת קנים, אך עובדה שעם כל עוצמתה היא אינה מצליחה (וכנראה גם לא רוצה) להכריע את הטרור הפלסטיני (ואפשר - כמו שהצליחו אחרים). לכן, משקל המטוסים, הטנקים והאמל"ח המתקדם שברשותה אינו רלוונטי אל מול האמל"ח "הפרימיטיווי" של הטרוריסטים. המשמעות: העוצמה הפיסית אינה מספקת הסחורה ואזכורה החוזר תפל.


"תהילים נגד טילים"

שיא האבסורד הוא בטיעון ש"הביטחון החברתי הוא המרכיב החשוב ביותר בביטחון הלאומי". ראשית, עיינו בטענה לעיל כי "חינוך חשוב מביטחון". שנית, אין להעמיס על הביטחון הלאומי תוספות שהן בבחינת "פוליטיקלי קורקט". אחרי הכל, יש שיטענו שגם תלמוד תורה הוא מרכיב חשוב בביטחון הלאומי (כמו "תהילים נגד טילים"...) ואסיים בשלוש מסקנות קצרות:

איני בטוח שהפתרון מצוי בשינוי סדרי העדיפויות הלאומיות ובהקצאת המשאבים על חשבון הביטחון. גם בחוליים החברתיים יש לטפל, אך בפרופורציה המתאימה.

ומאין יבואו המשאבים לכך? הייתי מציע לדיין ולאחרים להרהר היטב בשאלה מדוע יכלו להקצות 8 מיליארד שקלים - אם לא יותר - ל"התנתקות" האווילית ולא להשקיעם בתיקון החוליים "החברתיים" שהוא מונה בצדק. האם הוא צייץ בכלל על פתרון נכון בדרך להשגת "הביטחון החברתי"?

תקציב הביטחון אינו פרה קדושה וייתכן שיש מקום לצמצם אותו, אך ראוי שזה ייבחן על ידי מי שיש לו ראייה אסטרטגית רחבה ולא אג'נדה פוליטית מוטית.


תא"ל אהרן לברן הוא מזרחן וחוקר בתחום האסטרטגי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#