הפרשות בבנק הפועלים לא פגעו בחוסנו: מצליח לשמור את יתרונו על המתחרים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרשות בבנק הפועלים לא פגעו בחוסנו: מצליח לשמור את יתרונו על המתחרים

בחינה של 25 ההיבטים המהותיים למערכת הבנקאות מגלה כי הבנקים הישראליים חזקים דים כדי לעמוד בפני סיכונים ■ לאומי מצליח לשנות סדרי עולם, החקירה בארה"ב של מזרחי טפחות הבנק לא פגעה בו באופן משמעותי והצעדים שנקטה הנהלת דיסקונט משתלמים

3תגובות
עופר וקנין

הבנקים נמצאים בעין סערה: מעמדם הציבורי נשחק, פלטפורמות דיגיטליות מאיימות לשבש את המודלים העסקיים שלהם, איומי הסייבר ממשיכים, יכולתם להתארגן מחדש ולהתייעל עומדים בפני אתגר חברתי, הארגונים של עובדיהם אמנם מוכנים להטמיע שינויים אך נאבקים בהנהלה על זכויותיהם, תחושת השייכות בקרב עובדיהם יורדת והיכולת לשמור ולתגמל את המנהלים נפגעת.

במקביל, הפיקוח על הבנקים פועל לשמירת רישיונם החברתי על ידי הנחיות ותקנות העוסקות ביחסי הגומלין שבין הבנק ללקוחותיו. אם נביט בסוגיות כגון סגירת סניפים, שירותי קופה ופעולות גבייה, נבין כי הפיקוח על הבנקים מודע לצרכים ולסיכונים, ולכן סביר להניח כי ימשיך במגמה זו. כאשר נוסיף למשוואה את ועדת שטרום להגברת התחרותיות בשירותים פיננסיים, הרי שהמסקנה היא כי אין להתעלם מהיבטים אלה, ויש להעמיק ולבדוק את חשיפת הבנקים אליהם וההשפעה הצפויה מכך.

דירוג הבנקים החזקים בישראל: הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבינלאומי, איגוד, דיסקונט, ירושלים

במוסד קיימא ערכנו בדיקה מקיפה שכזו, וביצענו דירוג ESG של ענף הבנקים, הראשון בסוגו בישראל, במטרה להעריך ולכמת את הסיכונים וההזדמנויות על ידי בחינת היבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי המהותיים לפעילות הבנקאית. בבדיקה כזאת מתקבלת מידת היכולת של הבנק לעמוד בסיכונים שעומדים בפניו במישורים אלה ולמזער אותם, וכן מידת יכולת מיצוי הפוטנציאל הקיים בהזדמנויות השונות במישורי הקיימות.

הבחינה, המבוססת על מתודולוגיה שהתפתחה והשתכללה בעשור האחרון ברחבי העולם, בוצעה על 25 היבטים המהותיים למערכת הבנקאות בחמש קטגוריות מובילות: לקוחות חברה וקהילה (30% מהניקוד), עובדים (25%), ממשל תאגידי (30%), ניהול וחדשנות בקיימות (10%) וסביבה (5%). הדירוג (בין 1 ל–100) מעודד שקיפות ונותן משקל מכריע בתמהיל הניקוד למצב בשטח.

בנוסף, נבדקה רמת השקיפות (באותיות) כאשר למרבית הבנקים שקיפות גבוהה. לעומתם, בדיסקונט דירוג השקיפות שהתקבל היה B, הנובע מחוסר נתונים ברמת הקבוצה (במיוחד דיסקונט ניו יורק). גם בבנק ירושלים דירוג השקיפות שהתקבל היה B, עקב מחסור בנתונים בהיבטים שונים.

לפי הבדיקה, אין ספק כי הנסיבות שהובילו לפרישת יו״ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, וחקירות משרד המשפטים האמריקאי - מכבידות על מכלול ההיבטים, אך הבנק עדיין מצליח לשמר את היתרון היחסי שלו, תוך צמצום הסיכונים החברתיים הגבוהים להם הוא חשוף. כעת נותר לראות כיצד ימומש הפוטנציאל בחטיבת מחזיק העניין.

לאומי נמצא במקום השני בדירוג, כאשר הנחישות והחזון של ההנהלה להכין את הבנק לאתגרים החדשים מצליחים לשנות סדרי עולם. ואולם יש לזכור כי ככל שנוצרות הזדמנויות, כך עולים אתגרים פנימיים וסיכונים חברתיים חדשים.

צל החקירה בארה״ב מעיב על הניקוד של מזרחי טפחות, אך הבנק עדיין זוכה להתברג במקום השלישי בדירוג, מה שמעיד על חוזקו היחסי. כאן חשוב להביט על יעדי התוכנית האסטרטגית החדשה שהציג הבנק ולעקוב כיצד הוא מבצע את ההתאמות הנדרשות גם בהיבטים החברתיים השונים.

אם יש בנק הממחיש את החשיבות של היבטי קיימות בניתוח הסיכונים הרי שבנק דיסקונט הוא דוגמה מצוינת לכך. הצעדים שנקטה הנהלת הבנק משתלמים, אך הדרך עוד ארוכה ונדרשים מהלכים ברמת הקבוצה בכמה היבטים מהותיים.

בחינת היבטי הקיימות בבינלאומי שונה במקצת, שכן הבנק צריך לנווט בין כמה עולמות של מחזיקי עניין תוך מתן דגשים שונים אך משולבים. לכן, החשיבות בראייה קבוצתית היא מכרעת ויש לראות כיצד יפעל הבנק בנושא.

פעילות הליבה בבנק אגוד עוסקת במנעד רחב של פעילויות ומחזיקי עניין, המצריך דגשים שונים ופתרונות ייחודיים. כבר כיום ניתן לראות את המודעות לנושא, כאשר יש לעקוב ולבחון כיצד משפיעים ההיבטים החברתיים על יכולת ההתייעלות קדימה.

השוואת בנק ירושלים למערכת הבנקאות עשויה להיות בעייתית לאור מאפייניו הייחודיים, הטומנים בחובם פוטנציאל רב לערך משותף. הבנק עדיין כפוף לטוב ולרע לפיקוח על הבנקים, על כל המשמע מכך. הדרישות ממנו צפויות להחמיר לא רק בהקשר הפיננסי, אלא גם בהקשר החברתי־סביבתי.

לסיכום, בין אם אתם דירקטורים, מנהלים, עובדים, משקיעים, ספקים, רגולטורים או לקוחות - כולנו מחזיקי עניין בבנקים הישראליים, ומכאן החשיבות הרבה של העלאת נושאים אלה על סדר היום תוך שילובם במערך השיקולים הקיים. הרגולטור אמנם מגן על יציבותם, אך גם על יציבות רישיונם החברתי לפעול - ולפיכך אנו רואים גידול משמעותי בהנחיות ה״חברתיות״ של הפיקוח על הבנקים.

הכותב הוא מייסד קיימא מחקרים, העוסקת במחקר ואנליזת קיימות בתאגידים

 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#