לאומי קארד במכתב דחוף לכחלון: לפתוח לתחרות את הסליקה של כרטיסי דיינרס ואיימקס - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאומי קארד במכתב דחוף לכחלון: לפתוח לתחרות את הסליקה של כרטיסי דיינרס ואיימקס

חברות האשראי דיינרס ואמריקן אקספרס נהנות מהגנת ינוקא שמאפשרת להן להיות הסולק הבלעדי של הכרטיסים שהן מנפיקות ■ התחרות בסליקת הכרטיסים תוכל לחסוך לעסקים בישראל עד 150 מיליון שקל בשנה

4תגובות
רון פאינרו
בני גמזו

מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד, רון פאינרו, שלח היום (ג') מכתב דחוף לשר האוצר, משה כחלון, ובו דרישה כי יתערב ויפעיל את סמכותו כדי לפתור את מה שמכנים בלאומי קארד: "כשל השוק הקיים בענף סליקת כרטיסי אשראי". 

מדובר בדרישה לפתוח לתחרות את הסליקה של כרטיסי אמריקן אקספרס (AmEx), שכיום מתבצעת באופן בלעדי על ידי ישראכרט שבבעלות בנק הפועלים (99%); ואת סליקת כרטיסי דיינרס, המתבצעת באופן בלעדי על ידי חברת כ.א.ל, שבבעלות דיסקונט (כ-72%) והבינלאומי (כ-28%).

המכתב נשלח על ידי לאומי קארד, שבשליטת בנק לאומי (80%) וקבוצת עזריאלי, ימים ספורים לפני שכל סעיפי ההמלצות ועדת שטרום יעוגנו בחוק, ובכלל זה ההמלצה המרכזית לפיה ישראכרט ולאומי קארד יופרדו מהפועלים ולאומי בתוך 4-3 שנים. בצעד תמוה הותירו המפקחת על הבנקים, חדוה בר, ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, את השליטה בכ.א.ל בידי דיסקונט והבינלאומי לפחות ל-4 השנים הראשונות ממועד תחילת יישום החוק.

שליחת המכתב מהווה צעד נדיר ייחסית לקבוצת לאומי, המנוהלת על ידי רקפת רוסק עמינח, כשאת ההחלטה על שליחת המכתב קיבלה הנהלת לאומי קארד. בכל מקרה, להבדיל מבנק הפועלים, ששלח צוותים שלמים כדי להביע את התנגדותו למהלך הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, בלאומי נקטו קו שמרני והביעו התנגדות מפורשת רק לסעיפים המקצועיים שבהמלצות ועדת שטרום.

עם זאת, המכירה הצפויה של לאומי קארד ועמדת הנחיתות שבה תעמיד את החברה לעומת 2 מתחרותיה, גורמת לפאינרו להפשיל שרוולים. מה גם שסביר להניח שבבנק לאומי לא הביעו התנגדות לשליחת המכתב, שכן אם המהלך יצליח הוא צפוי להביא לחיסכון בעלויות הסליקה לבתי עסק (חיסכון שנתי מוערך של 150-70 מיליון שקל מ.ר) אך גם לתרום להכנסותיה של לאומי קארד, וכנגזר מכך להעלאת שווייה (המוערך ב-3 מיליארד שקל) לקראת המכירה הצפויה.

משה כחלון
עופר וקנין

לא תמיד קיימת זהות בין הגוף שמנפיק את כרטיסי האשראי לגוף שסולק את העסקות המבוצעות בהם. כך, בישראל קיימים חמישה מותגים של כרטיסי אשראי: ויזה, מאסטרקרד, ישראכרט, אמריקן אקספרס ודיינרס. ישראכרט וכ.א.ל יכולות כיום לסלוק עבור עסקים את כל מותגי הכרטיסים פרט לדיינרס  - בעוד כ.א.ל יכולה לסלוק את כל המותגים פרט לאמריקן אקספרס. לעומת זאת, לאומי קארד יכולה לסלוק רק שלושה מהמותגים.

פתיחת שוק הסליקה לתחרות - שבאה בעקבות תיקון 18 לחוק הבנקאות שנעשה ב-2012  - איפשרה לכ.א.ל וללאומי קארד לסלוק כרטיסי ישראכרט, אך לא הוחלה על כרטיסי אמריקן אקספרס ודיינרס, שמחזיקות בנתח של כ-7.4% ו-3.3% בשוק כרטיסי האשראי (בהתאמה) ולכן נהנות מהגנת ינוקא.

על פי התיקון לחוק, רק חברת אשראי המחזיקה בנתח שוק העולה על 10% מבחינת היקף העסקות תהיה מחויבת לאפשר סליקת כרטיסים באמצעות מתחרותיה, כך שעסק שבוחר לכבד את כרטיסי אמריקן אקספרס חייב לסלוק את העסקות באמצעות ישראכרט בלבד ואילו עסק הבוחר לכבד כרטיסי דיינרס חייב לסלוק את העסקות באמצעות כ.א.ל בלבד.

התוצאה היא שעסקים שבוחרים להסתייע בשירותי הסליקה של לאומי קארד, ובמקביל לכבד כרטיסי אמריקן אקספרס ודיינרס, צריכים להתקשר עם כל שלוש חברות כרטיסי האשראי, ומדובר בעול שעסקים רבים מעדיפים להימנע ממנו. יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן, מודע לבעייתיות זו ואף תמך בהפסקת מונופול הסליקה של אמריקן אקספרס ודיינרס, אלא שבסופו של דבר לא נכלל סעיף זה, לעת עתה, בחוק, ומי שצפויים להכריע כעת בסוגייה הם כחלון, בר, והממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין.

בהתאם לכך, כותב פאינרו במכתב כי "בסעיף החוק (סעיף 36 יג לחוק הבנקאות מ.ר) ניתנה סמכות לשר האוצר, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים ועם הממונה על ההגבלים העסקיים, להורות כי לצורך חישוב אותם עשרה אחוזים שייקבעו האם מנפיק הוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב ניתן לקחת בחשבון גם תאגיד אחר שהמנפיק הוא בעל עניין בו, תאגיד השולט במנפיק ותאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין בו", ומוסיף כי "אנו מבקשים כי תעשה שימוש בסמכותך, ותקבע כי קבוצת כ.א.ל, הכוללת את דיינרס קלוב, וקבוצת ישראכרט, הכוללת את אמקס, תיחשבנה כמנפיק בעל היקף פעילות רחב".

בלאומי קארד מזכירים במכתב כי "במהלך דיוני ועדת שטרום, כמו גם במהלך הדיונים שקיימה הוועדה המיוחדת של הכנסת בהצעת החוק, נדון בהרחבה הצורך בהרחבת התחרות בתחום הסליקה. בין היתר הוצגו נתונים לפיהם מרווחי הסליקה שנגבים מבתי עסק במותגי כרטיסי אשראי בהם קיימת בלעדיות - דיינרס ואמקס - גבוהים פי 2 ופי 3 (בהתאמה) ממרווח הסליקה הממוצע בשוק כרטיסי האשראי בגין המותגים הפתוחים לסליקה צולבת.

"המשך המצב הקיים מנוגד לתכלית הרפורמה שיזמת, פוגע בעסקים הקטנים ובציבור הצרכנים, פוגע בתחרות ההוגנת בין חברות כרטיסי האשראי ופוגע בתחום האשראי, בין היתר נוכח פעילותן האינטנסיבית של כ.א.ל. וישראכרט להגדלת היקף ההנפקה של כרטיסים אלה, בד בבד עם ניצול הבלעדיות שלהן לצורך עידוד הסטת ביצוע עסקות דווקא באמצעות כרטיסים כאלה" טוען פאינרו במכתבו.

פאינרו מדגיש בנוסף כי "גם אם ישנו חשש שהמותגים הבינלאומיים ישקלו את הישארותם בשוק הישראלי בעקבות ההכרזה על פתיחת הסליקה לתחרות, הרי שלא צפויה פגיעה בצרכנים ובבתי העסק בישראל. לצרכנים בישראל כרטיסים חלופיים טובים יותר, אשר נותנים הטבות צרכניות עדיפות הן בארץ והן בחו"ל. מבחינת בתי העסק, הרי שיציאת המותגים היקרים (דיינרס ואמריקן אקספרס) והחלפתם במותגים זולים יותר (ויזה, מסטרקארד וישראכרט) תוזיל משמעותית את סכום העמלות שהם משלמים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#