קרן נוי תרכוש מקרדן 20% מפרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן - ב-60-45 מיליון שקל - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרן נוי תרכוש מקרדן 20% מפרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן - ב-60-45 מיליון שקל

עלות ההקמה של הפרויקט, שימומן בידי בנק הפועלים ובנק לאומי, היא 1.9 מיליארד שקל ■ הפרויקט צפוי להניב הכנסות של 250 מיליון שקל בשנה ב-20 שנות ההפעלה הראשונות שלו

תגובות

חברת תהל שבבעלות קרדן אן.וי תמכור מחצית מאחזקתה בפרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן (40.5%), כלומר 19.8%, לקרן נוי תמורת 45–60 מיליון שקל. הקרן, שמנוהלת בידי פיני כהן, רן שלח וגלעד בושביץ, תממש במקביל אופציה שקיבלה מחברת טריפל R שבבעלות אורי רודד, מיכאל ויוחנן רטנר, לרכוש 19% מחברת כוכב אגירה שאובה תמורת סכום של 80 מיליון שקל.

כוכב אגירה שאובה נמצאת כיום בבעלות האצ'יסון מים (40.5%), תהל (40.5%) וחברת טריפל R (19%). החברה עומדת על סף סגירה פיננסית של המימון לפרויקט, שעלותו נאמדת ב–481 מיליון דולר. הבנקים הפועלים ולאומי יממנו 80% מההשקעה, והאצ'יסון ותהל מממנות 20%. עד לסוף 2015 השקיעה כוכב אגירה שאובה 20 מיליון דולר בפרויקט. סכום הרכישה של כוכב אגירה שאובה נגזר מעלות ההשקעה של תהל בפרויקט בתוספת פרמיה.

סער ברכה, מנכ"ל קבוצת תהל

פרויקט האגירה השאובה מבוסס על ייצור חשמל באמצעות שני מאגרי מים, עליון ותחתון, שמחוברים בצינור לחץ. בשעות השפל של צריכת החשמל, ועל כן כשמחירו נמוך, תעלה משאבה מים מהמאגר התחתון למאגר העליון, ובשעות השיא של צריכת החשמל כשהתעריפים בשיאם המים, יוזרמו מהמאגר העליון לתחתון, ויפעילו טורבינה שתייצר חשמל.

פרויקט אגירה שאובה יכלול שני מאגרי מים בסמוך למושב מולדת שבין הקיבוצים נווה אור וגשר, וביניהם תיכרה מנהרה שתזרים 2.5 מיליון מ"ק במשך 8–10 שעות. סיכוני הביקוש של הפרויקט נמוכים ביותר, שכן המדינה התחייבה לספק 94.4% מהכנסות הפרויקט ב–20 השנים הראשונות להפעלתו עבור העמדת זמינות קבועה של כושר ייצור. המתקן לא יתחרה בחברת החשמל, אלא יגבה את מערכת החשמל הארצית כתוצאה מזמן תגובה אפסי של 70 שניות עד לייצור החשמל במתקן.

כמתואר

כוכב אגירה שאובה ורשות החשמל מנהלות מו"מ על המחיר שלפיו יירכש החשמל מהחברה בתום 20 השנים הראשונות, שכן רשות החשמל מעוניינת למנוע מצב שבו הפרויקט מספק את החשמל ללקוחות פרטיים במקום להעמיד גיבוי לרשת החשמל לצורך איזון העליות והירידות בייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, כמו פרויקטים פוטו־וולטאיים, תרמו־סולריים ורוח. הכנסות הפרויקט הוערכו בידי תהל, שמנוהלת על ידי סער ברכה, ב–230 מיליון שקל בשנה ב–20 שנותיו הראשונות עבור הזמינות ועוד 16 מיליון שקל בשנה עבור הפעלת הפרויקט לפי דרישת מנהל רשת החשמל.

רן שלח, שותף מנהל בקרן נוי, העריך שהתשואה שיניב הפרויקט בכוכב הירדן תגיע ל–10.0%–10.5%, בהתבסס על ההנחה שהתעריף לאחר 20 שנות ההפעלה הראשונות יופחת עד לרמה שתכסה את עלות ההפעלה, ועל כן שווייה המהוון של הפעילות מעבר לתקופה הראשונה הוא קרוב ל–0.

מימוש העסקה כפוף להכרעה בתביעה שהגישה חברת אלומיי, שהיא בעלת פרויקט אגירה שאובה במנרה, נגד החלטת רשות החשמל להאריך את הרישיון שנתנה לפרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן. תנאים מתלים נוספים לביצוע שתי העסקות הם קבלת אישור מרשות החשמל, הממונה על ההגבלים העסקיים ושר האנרגיה. הרקע לתביעה של אלומיי היא קביעת מכסה כוללת של 800 מגה־ואט לפרויקטים של אגירה שאובה. היות ששני הפרויקטים המתקדמים יותר מבחינת תהליכי הפיתוח בגלבוע ובכוכב הירדן קיבלו רישיון ל–300 ו–340 מגה־ואט בהתאמה, עלול הפרויקט במנרה להישאר עם מכסה של 160 מגה־ואט בלבד, שיפגע קשות בכדאיותו הכלכלית.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#