מהפכת רישום ההכנסות: רוח גבית לענף התוכנה, מוקש לתעשיות הביטחוניות - IFRS בשטח - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת רישום ההכנסות: רוח גבית לענף התוכנה, מוקש לתעשיות הביטחוניות

בתחילת 2018 תתחולל מהפיכה בכללי התקינה החשבונאית העולמית בנוגע לכללי ההכרה בהכנסות ■ דו"חות 2016 שיתפרסמו בקרוב יחשפו בפני המשקיעים את השפעות התקן החדש על התוצאות העסקיות

תגובות
בדיקות של הלוויין עמוס 6 במפעל של תע"א
תעשייה אווירית

סעיף ההכנסות, שפותח את דו"ח רווח והפסד ומשפיע דרמטית על ניתוח הפעילות של חברה ועל תמחור מנייתה, ניצב בפני מהפכה חשבונאית עולמית. תקן החשבונאות הבינלאומי החדש (IFRS 15), שייכנס לתוקף מחייב בתחילת 2018, משנה את מודל רישום ההכנסות המסורתי.

המודל החדש להכרה בהכנסה מתבסס על עמידה במחויבויות ביצוע נפרדות הנכללות בחוזה, ולא על ההבחנה הקלאסית בין מכירת סחורות לאספקת שירותים. העמידה במחויבות הביצוע מתקיימת בעת ההעברה ללקוח של השליטה בסחורות או בשירותים שהובטחו בחוזה, מאחר שבמועד זה מקיימת החברה את מחויבותה ללקוח - כלומר עומדת במשימה שנקבעה לה וזכאית להטבות כלכליות מכך.

עד כה התמקד הדיון הציבורי בתקן בביטול העיוות בדו"חות של הקבלנים היזמים, שלפיו ההכרה בהכנסה היתה רק עם מסירת הדירות, שהוביל למוטיווציה מבחינתם ליישום מוקדם. ואולם לתקן צפויות השלכות רבות נוספות, לחיוב ולשלילה, על מגוון מגזרים. כך, כפי שנכתב בטור בעבר, התקן יאפשר לחברות הסלולר להוון את עלויות ההרכשה של לקוחות, שנרשמות כיום כהוצאה שוטפת בדו"ח רווח והפסד.

מנגד, מגזר שצפוי להיפגע משמעותית מיישום התקן הוא התעשיות הביטחוניות - בשל השלכותיו הדיווחיות השליליות של המודל החדש על פרויקטים מבוססי טכנולוגיה. כדי להבין את הקושי החשבונאי שייווצר צריך להתחיל בכך שמרכיב עסקי מרכזי בפרויקטים אלה הוא מורכבות הפיתוח ולאו דווקא ההקמה או הייצור עצמם (בניגוד, למשל, לקבלני ביצוע רגילים של בנייה).

מטעם זה, לעתים קרובות התעשיות הביטחוניות מרוויחות מעט יחסית ואף מפסידות על פרויקטים ראשונים בתחום חדש או על היחידות הראשונות בהזמנה, שכן הן מביאות בחשבון שהן יוצרות לעצמן פלטפורמה לרווחיות בעתיד באמצעות שכפול הידע.

נתונים בכתבה

לא "בחצר" של הלקוח

מבחינה חשבונאית, במצב הקיים החברות במגזר הביטחוני רואות לעתים קרובות בפרויקטים אלה, שיש בהם מרכיב משמעותי של מו"פ, חוזה ביצוע כולל ולא מכירת סחורות. בהתאם, ככל שקיימים אומדנים סבירים, ההכנסה נרשמת על פי קצב התקדמות העבודות. בלי להיכנס לחוסר האחידות הקיים כיום באופן ההתייחסות לחוזים דומים בין החברות השונות, הרי שבהתאם למודל החשבונאי החדש, ההכרה בהכנסה תהיה כאמור מבוססת על אופן העברת השליטה ללקוח - אם היא מתבצעת לאורך הזמן או בנקודת זמן מסוימת (למשל, רק במסירה). כשהשליטה מועברת ללקוח במועד אחד, ההכנסה תוכר באותה נקודת זמן, וכשהשליטה מועברת לאורך זמן, ההכנסה תוכר עם הביצוע באופן מתמשך.

לפיכך, התקן קובע כי במקרה שבו הלקוח שולט בנכס בזמן ייצורו או שיפורו, למשל כשחברה מבצעת את הפרויקט באתר של הלקוח, ההכרה בהכנסה תהיה לאורך זמן ולא רק במועד סיום הייצור. כפועל יוצא, קבלנים מבצעים בתחום הבנייה ימשיכו להכיר בהכנסות על פי קצב התקדמות העבודות גם בהתאם לתקן החדש. עם זאת, במקרה שהלקוח אינו שולט בנכס בזמן ייצורו או שיפורו, קיים קושי רב יותר לעמוד בתנאי של העברת שליטה לאורך זמן, ולפיכך קובע התקן החדש כי במקרה זה רק אם מתקיימים שני התנאים הבאים, ניתן יהיה להכיר בהכנסה לאורך זמן.

התנאי הראשון הוא היעדר אפשרות לשימוש אלטרנטיבי בנכס. התנאי השני הוא יכולת אכיפה של התשלום בגין העבודה שבוצעה בכל נקודת זמן (עלויות שהתהוו בתוספת מרכיב רווח) - במקרה של ביטול החוזה על ידי הלקוח.

הקושי שנוצר לתעשיות הביטחוניות במודל החדש הוא שבמקרים רבים אין ייצור ב"חצר" של הלקוח, כך שהלקוח אינו שולט בנכס בזמן ייצורו, ולכן יש צורך לעמוד בשני התנאים. ניקח, לדוגמה, הזמנה של לקוח לסדרת טילים: ככל שיש שימוש חלופי, מלבד המכירה ללקוח הספציפי - כלומר, לקוחות פוטנציאליים אחרים יהיו מעוניינים לרכוש את הטילים - הרי שיש להכיר בהכנסה עם המסירה בלבד (בדומה למכירת סחורות כיום).

לא ניתן לפרוס את עקומת הלמידה

לחלופין, גם אם מדובר בטילים מיוחדים המותאמים לצורכי לקוח ספציפי (או שלא ניתן בהתאם לחוזה לספקם ללקוח אחר) - הרי ככל שההסכם לא קובע זכות הניתנת לאכיפה להכנסות בגין העבודה שבוצעה עד למועד ביטול הזמנת העבודה, לא ניתן להכיר בהכנסה לאורך הזמן, אלא רק במועד המסירה ללקוח. יש לציין כי במכירה ללקוחות ממשלתיים רבים, קיימת זכות לקבלת פיצוי כאמור במקרה של ביטול, ולכן התנאי העיקרי הוא שאלת הלקוחות הפוטנציאליים הנוספים. כלומר, גם כשמדובר בלקוח ממשלתי - מספיק שהפריט גנרי דיו, כך שיש לו לקוחות פוטנציאליים נוספים, כדי לדחות את רישום ההכנסה למועד המסירה.

המלכוד הוא שככל שאכן קיים שימוש אלטרנטיבי, נוצרת לתעשיות הביטחוניות בעיה אמיתית לדרוש מהלקוח פיצוי במקרה של ביטול הכולל את מלוא העלויות שהתהוו בתוספת מרכיב רווח, שהרי הלקוח יטען בצדק כי ניתן למכור את המוצרים הלאה במקרה של ביטול על ידו. פתרון חלופי הוא לוותר מראש על האפשרות למכור את המוצר ללקוח אחר, אבל אז נפגעת הגמישות העסקית - במיוחד כשלעתים מוסרים ללקוח נוסף מוצרים שיוצרו במקור עבור לקוח אחר - בראייה כוללת של סדרי עדיפויות וקצב העמידה בהזמנות.

ייתכן, למשל, שלתע"א (תעשייה אווירית) יהיה קושי להמשיך להכיר בהכנסה מייצור מטוסי מנהלים על בסיס התקדמות העבודות, כפי שהיא נוהגת כיום. עיקר הפעילות של תע"א בתחום כלי טייס אזרחיים הוא פיתוח, ייצור והרכבה של מטוסי מנהלים אזרחיים. ההכנסות ממטוסי המנהלים מהוות כ-10% מהכנסות תע"א. הסיבה לכך היא שקיים לכאורה שימוש אלטרנטיבי, שהרי ניתן למכור את המטוסים ללקוחות אחרים. מצב דברים דומה עשוי להתעורר, למשל, בחוזי האספקה של קסדות טייסים ומערכות לייזר ממוזערות באלביט מערכות.

הקושי מתחדד עוד יותר בחברות כמו תע"ש ורפאל, שמתמקדות בחימוש, משום שכנראה תיווצר בעיה: בדרך כלל קיים שימוש אלטרנטיבי לטילים ותחמושת. בשורה התחתונה, הבעיה הדיווחית של התעשיות הביטחוניות עם השינוי היא "עקומת הלמידה" - כלומר לא ניתן יהיה עוד למצע את העקומה קדימה על פני תקופת הפרויקט, מה שיפגע ברווחיות של החברות הפועלות בתחום.

הדמיית בניין של אקסטל במנהטן
בלומברג

אקסטל וברוקלנד לא יקדימו הכנסות

לשם השוואה, ליזמי בנייה למגורים אין בדרך כלל שימוש אלטרנטיבי ליחידת הדיור הספציפית שנמכרה, מאחר שהם מוגבלים חוזית למכור אותה, ולכן נדרשים לעמוד בדרך כלל רק בתנאי השני - יכולת אכיפה. עם זאת, תנאי זה לא מתקיים כל עוד הלקוח יכול לוותר על הפיקדון שהפקיד במועד חתימת החוזה, או חלק ממנו, ולא להשלים את הרכישה במועד האכלוס, מה שמשתנה בין סביבות משפטיות וחוקיות שונות.

ניתן לראות זאת היטב דרך החברות בתחום שמדווחות בבורסה של תל אביב: אף שהמסקנה היא שבישראל התנאי מתקיים מאחר שהחוזים בכללותם ניתנים לאכיפה משפטית, זהו לא בהכרח המצב המשפטי השורר בכל מקום בעולם. כך לדוגמה, חברות יזמיות "אמריקאיות", למשל אקסטל וברוקלנד הפועלות בניו יורק, לא יוכלו כנראה להקדים את רישום ההכנסות כמו החברות היזמיות הפועלות בישראל.

על רקע העובדה שבמקביל לשינוי ב-IFRS ייכנס לתוקף מחייב בארה"ב תקן חשבונאות דומה, ניתן כבר להבחין בבעיה הפוטנציאלית של התעשיות הביטחוניות בדיווחים של חברות אמריקאיות כמו ג'נרל אלקטריק (GE) ולוקהיד מרטין על תחזית להשפעה משמעותית של התקן החדש על דו"חותיהן הכספיים. בדו"חות הרבעון האחרון שלה, GE דיווחה בין השאר כי הכנסות ממנועי מטוסים מסחריים יוכרו לפי התקן החדש על בסיס נקודת זמן - להבדיל משיטת התקדמות העבודות שאותה היא מיישמת כיום.

למודל החדש עלולות להיות אפוא השלכות שליליות על ההכרה בהכנסה בתחום התעשיות הביטחוניות הרחב - לרבות בחברות מדווחות כמו תע"א, אלביט מערכות וחברות ממשלתיות כמו רפאל ותע"ש (התעשייה הצבאית) - ככל שיישמו את ה-IFRS. לכך מיתוספת הקשחה בתקן כתוצאה מקונספט העברת השליטה, כמו לכאורה אי־רישום נכס גם כשמדידת ההתקדמות היא לפי מדד תפוקות (גמר הנדסי), וכן חידוד והקשחה פוטנציאלית של אופן ההתייחסות לשינויים בחוזים, שנפוצים בתחום. אלה עלולים להשפיע לרעה גם על קבלני הביצוע בישראל בתחום הבנייה, שנמצאים כבר כיום במצב רווחיות בעייתי.

ייצור הלוויין עמוס 6
תעשייה אווירית

עמוס 17

צריך לזכור כי לכללי דיווח עשויות להיות גם השלכות התנהגותיות ריאליות ובהחלט ייתכן שהשינוי במודל החשבונאי משפיע כבר כיום על התנאים בחוזים חדשים בעולם. דוגמה לכך יכולה להיות החוזה שבו התקשרה באחרונה חברת חלל תקשורת הישראלית עם בואינג האמריקאית להקמת לוויין חדש, עמוס 17, תמורת 161 מיליון דולר.

בהתאם לחוזה, לחלל קיימת זכות לביטול ההסכם בהודעה מוקדמת, בכפוף לתשלום כל הוצאות בואינג בגין ביטול ההסכם, שנקבעו לשלבי הפרויקט השונים, או כנגד תשלום מוגדר שנקבע בהסכם. הדיווח המיידי של חלל אמנם לא מפרט את רכיבי הפיצוי, אבל לא יהיה זה ניחוש פרוע להניח כי בואינג דאגה שיכלול גם רכיב רווח מספק, דבר שיאפשר לה להימנע מדחיית רישום ההכנסה למועד מסירת הלוויין.

מהצד השני של המתרס, תעשיית התוכנה תושפע לחיוב מהמודל החשבונאי החדש, במיוחד בכל הנוגע למכירות של תוכנה עם מחויבות לאספקת עדכונים. עד כה, לפי התקינה האמריקאית, שאותה מיישמות רוב חברות התוכנה, הדרישה היתה שמרכיב העדכונים יימכר בנפרד במספר עסקות מספק כדי להגיע למסקנה שניתן לקבוע את הערך של אותו רכיב (VSOE), לצורך הפרדתו והכרה בהכנסה מהתוכנה עצמה במועד מסירתה. דרישה זו מסרת כעת, ולכן מרכיב העדכונים יטופל לפי המודל החדש בדרך כלל כמחויבות ביצוע נפרדת, ולא ימנע את ההכרה בהכנסה ממכירת רישיון התוכנה במועד מסירתה.

טרי מאירסון, סגן נשיא חטיבת ווינדוס ומכשירים, בדיון על עדכוני Windows 10
Richard Drew/אי־פי

להטוטי Windows 10

מקרה בוחן שיכול לחדד את ההשלכות הדרמטיות של התקן החדש על חברות התוכנה ניתן לראות במיקרוסופט בנוגע למכירת מערכת ההפעלה Windows 10 שמשווקת מאמצע 2015. מאחר שמיקרוסופט אינה מוכרת בנפרד את העדכונים, שאותם היא מחויבת לספק ללקוח, אין לה יכולת לבסס VSOE, ולכן היא נדרשת בתקינה הקיימת לפרוס את ההכנסה מהרישיון על פני אורך החיים המוערך של המחשב או המכשיר שבו מותקנת התוכנה - בין שנתיים לארבע שנים. לצורך המחשת עוצמת הדחייה, די לציין כי נכון לתום ספטמבר 2016 הסתכמה יתרת ההכנסות הנדחות בגין Windows 10 בכ-8.5 מיליארד דולר, המשקפים יותר מ-40% מהרווח לפני מס של מיקרוסופט בכללותה לשנה שהסתיימה ביוני 2016.

בדו"ח הרבעוני האחרון שלה, דיווחה מיקרוסופט על אימוץ מוקדם של התקן החדש החל ב-1 ביולי 2017 - מה שיאפשר לה להקדים את רישום ההכנסה בגין מכירת הרישיון של Windows 10. עד כאן המוטיווציה ברורה, אבל פה נכנס פרדוקס היישום המוקדם של הקדמת הכנסות, שבו עסק הטור באחרונה בהקשר של הקבלנים היזמים בישראל, ולפיו "נעלמות" במועד המעבר הכנסות המתייחסות לשנים קודמות.

התרגיל הדיווחי של מיקרוסופט בהקשר זה אינו סטנדרטי: החברה אינה בוחרת את הקלת היישום הנפוצה המתאפשרת בתקן - רישום השפעה מצטברת של המעבר לתחילת שנה ישירות לעודפים - אלא כבר הודיעה שתבחר בדרך של יישום למפרע, כך שההכנסות יירשמו במספרי ההשוואה.

מאחורי הבחירה המוזרה לכאורה עומד תרגיל דיווחי מרתק: מיקרוסופט כוללת את נתוני ההכנסות, שאמורות להיות מוצגות במסגרת מספרי ההשוואה ל-2016 עם היישום לראשונה ב-2017, בנתוני הנון־גאפ (Non–GAAP) השוטפים שלה, ומציינת כי אלה הנתונים שיוצגו בעתיד בדו"חות החשבונאיים. לאור זאת, מיקרוסופט התחילה לכלול מתחילת 2016 בנתוני הכנסות הנון־גאפ את מרכיב ההכנסה הנדחית, שמסתכם מדי רבעון ב-1.5–2 מיליארד דולר. לשם המחשה, בשנה שהסתיימה ביוני 2016 היא התאימה את הרווח נון־גאפ בגין הכנסה נדחית ממכירות Windows 10 והוסיפה לרווח 4.6 מיליארד דולר, שהצליח להוביל לכך שהרווח נון־גאפ השנתי שלה גדל ביחס לשנה קודמת.

בשורה התחתונה, ניתן לומר כי התקן החדש אמור להשפיע לטובה על חברות תוכנה "טהורות" שמוכרות רישיונות תוכנה, ובמיוחד על חברות צעירות שאין להן עדיין יכולת לבסס VSOE. ההשפעה על חברות ישראליות, כמו צ'ק פוינט, אמדוקס, נייס וסאפיינס, אמנם לא תהיה כנראה דרמטית ביישום לראשונה - שהרי הן מצליחות לבסס VSOE ברוב העסקות שלהן - אבל עדיין השינוי אמור לספק להן רוח גבית לגבי מכירת מוצרים חדשים, לרבות מתן חופש להעניק ללקוחות, במסגרת המודל העסקי, מחויבות לעדכונים גם ללא מכירתם בנפרד.

המבוגר האחראי

החברות המדווחות בישראל, שעשויות להיות מושפעות דרמטית מיישום התקן, עדיין לא סיפקו למשקיעים גילוי על ההשפעה והסתפקו באמירה לקונית שהן בוחנות את ההשפעות. חשוב להדגיש כי ה–IFRS דורש לתת גילוי על ההשפעות של תקנים חדשים שאושרו אבל עדיין לא נכנסו לתוקף, לאור חשיבותו למשקיעים, אבל משום מה יישום הדרישה לוקה בחסר. בעניין זה פירסמה באחרונה רשות ניירות ערך, כיאה למבוגר אחראי, את עמדתה: חברות שצופות השפעות משמעותיות ביישום התקן לראשונה נדרשות לכלול בדו"חות השנתיים הקרובים גילוי מתאים - כולל השפעה כמותית, ככל שהיא ניתנת לאומדן, ולכל המאוחר ברבעון השני של 2017.

גילוי חשוב זה מגיע גם על רקע תחנת האימוץ המוקדם הקרובה, ברבעון הראשון של 2017, שבה יבחרו כנראה כמה קבלנים יזמים ואולי אף חברות סלולר המעוניינות ליהנות מהשפעת היוון עלויות ההרכשה ושיפור ה–EBITDA שמנטרלת את הפחתתן, ביישום מוקדם. בכל מקרה, המשמעות היא שבחודשים הקרובים, עם פרסום הדו"חות השנתיים ל–2016, אנחנו צפויים לקבל מידע קריטי לגבי ההשלכות על המגזרים השונים, ואולי לגלות הפתעות.

הכותב הוא יועץ IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דקאן, בית ספר אריסון למינהל עסקים,המרכז הבינתחומי הרצליה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#